בדרך לאירופה
רוב הקבוצות בליגה מחתימות שחקנים זרים בעמדת המקשר, אבל ברחובות העדיפו לצרף בהשאלה (ממכבי ראשון) את רותם סגל, שהפגין את כישרונו כבר לפני שנתיים ונחשב למקשר העתיד של הצהובים. ההתקדמות שלו נעצרה בשל פציעה שממנה סבל.
בקיץ היו מי שטענו במכבי ראשל"צ ומחוצה לה שהקבוצה היתה יכולה להשאירו במסגרת השינויים שעברה, אבל בסופו של דבר הוחלט להשאילו ולאפשר לשרון שלם ולדור קלדרון למלא את התפקיד. בעתיד הוא אמור לשוב לצהובים.
איתות ראשון לכישרון שלו העונה התקבל בתיקו 25:25 בין רחובות לאלופה הפועל אשדוד בגביע השופטים - משחק שבו הצטיין סגל עם 12 כיבושים.
סגל הספיק כבר להשתתף בשתי אליפויות אירופה עם נבחרת הנוער (עד גיל 18) והעתודה (עד גיל 20). היתרונות הגדולים שלו הם היותו שחקן הזורק ביד שמאל שנהנה מזריקה בעוצמה גדולה ובדיוק גבוה. עד כה היה המבקיע המצטיין של רחובות במשחקי האימון ובשני מחזורי הפתיחה בליגה. כמו כן הוא שיפר את תפקודו בהגנה וכיום נחשב למגן טוב יותר מאשר בעונות הקודמות.
דבר המאמן
שחר הבר: "רותם מפגין כושר גופני מעולה, ומסוגל לשחק דקות רבות בעומס גופני גבוה. להערכתי הוא ישתלב השנה במשחקי הנבחרת הבוגרת ואם יצליח - סיכוייו להגיע לליגות אירופיות יגדלו. העתיד שלו תלוי בעבודה הקשה ובהתמדה. להערכתי הוא יגיע לשחק ברמות אירופיות גבוהות".
גלעד מאור: "רותם הוא מקשר העתיד של הכדוריד הישראלי. הרבה זמן לא גדל פה שמאלי ברמה גבוהה כמוהו. אבל הוא חייב להתחזק מבחינה מנטלית כדי להיות יציב יותר במשחק שלו במאני טיים. יש לו עדיין עליות וירידות שמאיימות על שחקן בגילו. לי אין ספק שהמעבר לרחובות יעשה לו טוב. העבודה עם שחר הבר והניסיון בהובלת קבוצה יחזקו אותו מאוד בצד המנטלי, לא פחות מהצד המקצועי, כדי שיוכל להיות שחקן מוביל במכבי ראשון ובנבחרת".
בהמתנה לפריצה הגדולה
אמנם שלומי צייטלר כבר מזמן לא בגיל העשרה, אבל הוא עדיין נתפס כשחקן צעיר שעתידו עוד לפניו, אף כי הוא נחשב לחבר קבוע בסגל הנבחרת. העונה הוא אמור לבצע את הפריצה הגדולה. מאמן הנבחרת, אולג בוטנקו, כלל אותו בסגל שזומן לקראת המשחקים במוקדמות אליפות העולם בחודש הבא, וזאת אחרי שזימן אותו גם לסגל שהתמודד במוקדמות אליפות אירופה.
צייטלר - שאחיו אראל נחשב גם הוא לכישרון (השתלב בפרויקט גרמניה) - החל את דרכו במחלקת הנוער של הפועל ראשל"צ. כשהיה בן 11 עברה המשפחה לנס ציונה, ואז הוא החל לשחק בקבוצת הילדים של א.כ המקומית. כשהיה בגיל נוער כבר היה ברור שמדובר בכישרון עם עתיד מזהיר, כשהיה מהבולטים בזכייה ההיסטורית של א.כ בדאבל אחד ובגביע נוסף. הישגים בלתי נשכחים מבחינת מועדון בסדר גודל כזה.
לפני שנתיים הספיק צייטלר (סטודנט לראיית חשבון באוניברסיטת בר אילן) ללבוש את מדי הפועל אשדוד. מאז הספיק לחזור אשתקד לא.כ, והעונה נחשב לאחד השחקנים החשובים שלה. הקבוצה, שלא נהנית מגב כלכלי חזק, תלויה לא מעט בכישרון שלו וביכולת שלו להוביל אותה להצלחות. בסיום העונה הנוכחית יסיים צייטלר את חוזהו בנס ציונה, שתעשה קרוב לוודאי מאמץ להשאירו. אבל אם ימשיך בקו ההתקדמות, לא מן הנמנע שיגיע למועדון גדול יותר.
דבר המאמן
עומרי מימון: "עוד לפני ששלומי הוא שחקן, הוא בנאדם מצוין ואיכותי. מבחינה מקצועית הוא אתלט ברמה הכי גבוהה, ויש לו יכולת מצוינת בכל מה שקשור בסיומת מול השער. הוא צפוי להגיע לשיא שלו בעונות הקרובות. ברמה האישית יש לנו מערכת יחסים מדהימה גם מחוץ למגרש. הוא פשוט שחקן שאני אוהב".
גלעד מאור: "שלומי קיצוני ימני מוכשר ביותר, שעדיין כולם מחכים לפריצה הגדולה שלו. הוא מהיר, בעל סיומת מעולה. שחקן פינה מודרני בעל אופי חזק. להערכתי בהמשך הדרך הוא יגיע לקבוצות הגדולות בענף".
בבישול
בעונה שעברה, שבה סבלה הפועל ראשל"צ מנסיגה אחרי הזכייה בדאבל, קיבלו הצעירים שלה הזדמנות לבלוט, ונדב נזרי היה אחד מהם. הוא עלה לבוגרים של האדומים בעונת הדאבל (2017/18), עוד בטרם מלאו לו 18, וכבר אז בילה דקות רבות על המגרש.
התעוזה שלו בכניסות לעבר השער, הביטחון שהפגין והשערים שכבש כבר בגילו הצעיר הרשימו והעידו על כך שהוא צפוי לבלוט במגרשים עוד שנים ארוכות. הזריזות שלו איפשרה לו להתגבר על שומרים חסונים ומנוסים ממנו.
נזרי, חייל בשירות סדיר שהפגין את יכולתו בנבחרת הנוער והתקדם בהמשך לנבחרת העתודה, הפך לשחקן רוטציה לגיטימי בסגל של עידן מימון. העונה הוא הושאל למ.כ חולון במטרה לאפשר לו לצבור ניסיון - וגם שם הוא מפגין את כישרונו. במחזור הפתיחה של העונה הנוכחית הוא הפציץ שמונה שערים - והיה מהגורמים הראשיים לשוויון 33:33 המפתיע של חולון נגד א.ס רמת השרון. במחזור השני הוסיף ארבעה בניצחון 27:31 על בני הרצליה. בהפועל ראשל"צ לא מסתירים את הרצון שלהם לראות אותו שוב במדי הקבוצה הבוגרת.
דבר המאמן
"את נדב אני מכיר מגיל צעיר, כי אימנתי אותו עוד בהיותו נער צעיר במחלקת הנוער של הפועל ראשון", מספר עידן מימון. "הוא שחקן מוכשר מאוד שעובד קשה ולא מוותר לעצמו. קיצוני בעל יכולות אתלטיות יוצאות מהכלל. היתרון הגדול שלו שהוא חיית משחק, ונותן הכל על המגרש בכל רגע נתון".
גלעד מאור: "גם אני מכיר את נדב מתקופת הנוער שלו. הוא שחקן חכם ומהיר, בעל סיומת יוצאת מהכלל. להערכתי הוא יהיה הקיצוני הבכיר של הנבחרת ויחזור לככב בהפועל ראשון למשך שנים רבות".
חזר מהדלת הראשית
מי אתה? הלייט בלומר של הכדוריד הישראלי מתייצב העונה כבורג משמעותי בקבוצה המתחדשת (והזולה יותר) של מכבי ראשל"צ. זה כמובן גם הפך אותו לשחקן בסגל נבחרת ישראל.
דור קלדרון הוא אחד הסיפורים המעניינים של השנה בכדוריד הישראלי. המרכז הצעיר הושאל בקיץ שעבר להפועל אשדוד כי לא היה לו מקום בסגל הנוצץ בגלקטיקוס של מכבי ראשל"צ. ובסיום העונה הוא היה זה שכיכב בסדרת גמר הפלייאוף נגד האקסית, ועזר לאשדוד להניף צלחת אליפות היסטורית. למעשה, סיפור העזיבה של קלדרון את 'בית מכבי' לפני שנתיים הוא אפילו דרמטי יותר.
בתחילה קיבל המרכז הזדמנות אצל סער פרנקל (שאימן אז את הקבוצה), אבל נפצע וכשחזר יובש על הספסל. "מהר מאוד הבנתי שלא אשחק והיה מיותר מבחינתי וגם מבחינתם שאהיה מבואס", הסביר בזמנו. אז ניסה דרך חדשה, שהובילה אותו, כמה אירוני, ל...מכבי ראשל"צ.
בכלל, כשאומרים משפחת קלדרון בעולם הכדוריד המקומי, הקישור המיידי הוא למכבי ראשל"צ. בנוסף לדור, שגדל כאמור במועדון, אחותו רוני משחקת בקבוצה הבוגרת, אחיו רותם הוא איש המשק ודוד שלו חן היה הצלם והדובר של הקבוצה (וכיום הדובר של הפועל ראשל"צ בכדורגל).
דבר הפרשן
יניב אשכנזי: "ההתפתחות של דור לא היתה קלאסית. לפני חמש או שש שנים לא בטוח שהיית מהמר עליו שיוביל קבוצה בליגת העל. אבל הוא עבר תהליך מדהים ועשה צעדי ענק. אני תולה את התהליך הזה ביכולות ובכישרון שלו, וגם בצוותים המקצועיים שהובילו אותו. 'בית הספר' שהוא קיבל בנבחרות ובמכבי ראשל"צ - קידם אותו מאוד. דור אכן התפתח לאט באופן יחסי, אבל כיום אני נהנה לראות אותו. הוא כדורידן טוב, מאוד אמיץ ותורם ערך מוסף לקבוצה. יש בדור משהו שאין להמון כדורידנים ישראלים: עוצמה פיזית בשילוב עם כישרון טבעי. הוא מביא למגרש את מה שהכדוריד צריך. ואם רק ימשיך במגמה הזאת, הוא יוכל להיות שחקן נבחרת מוביל".
עידן מימון הבא?
בהפועל ראשל"צ בונים על כך ששון סלס יהיה לא רק הכישרון יוצא הדופן הבא של האדומים, אלא גם שחקן סמל בהמשך לנפילים כעידן מימון ואבישי סמולר.
סלס, שנמנה עם הסגל המורחב של נבחרת ישראל לבוגרים (המהפכה שביצע אולג בוטנקו בשנה שעברה בסגל העניקה לסלס אפשרות ללבוש את המדים הלאומיים), פותח שנה שלישית בבוגרים, ולפני כן הגיע לכל הישג אפשרי בגילאי הנוער. לפני שנה וחצי היה שותף לדאבל המפתיע של הפועל ראשל"צ כשחקן בוגרים, אם כי חלקו לא היה מרכזי.
הצחוק העצוב של הגורל הוא שמה שקידם את סלס, ובעיקר זרק אותו למרכז הבמה כשחקן מוביל, היה לצער כולם המוות הטראגי של נובאק בוסקוביץ'.
סלס (1.85 מ') הוא אתלט טוב שמנתר גבוה. הזריקה שלו חזקה ומדויקת, הוא חי את המשחק ואוהב את הכדור במאני טיים.
וקחו גם פרט פיקנטי מעניין: שון הוא אחיה של גליה סלס, שגם היא שחקנית נבחרת ישראל. רק בכדורסל. אתם מכירים עוד אח ואחות שיכולים להתגאות בזה? אנחנו לא.
דבר הפרשן
יניב אשכנזי: "שון שחקן מוכשר, ואת זה כולם יודעים, אבל מבחינתי קיימים לגביו המון סימני שאלה. נתחיל מזה שהוא כרגע לא בקטגוריה של דור קלדרון למשל ויש לו עוד הרבה קילומטראז' לעבור. לא רק בליגת העל, אלא גם בכדוריד הישראלי בכלל. הוא, איך נקרא לזה, ספורטאי מורכב, והדרך שלו למעלה תלויה בעיקר בחוסן המנטלי שלו. הוא נמצא בפוזיציה נוחה למדי בהפועל ראשל"צ, לא עם יותר מדי תחרות על העמדה שלו. היתרון היחסי שלו הוא העובדה שהוא שמאלי ביד והשוק תמיד מחפש שחקנים כאלו. אם יתנהל כמו מקצוען, הדרך שלו למעלה סלולה".
