גיא פניני - סגול עמוק
גיא פניני הוא ללא ספק האיש למשימות מיוחדות והלב הפועם של הפועל חולון בחמש העונות האחרונות. אם תשאלו את אוהדי חולוניה, מלבד משואה, צריך גם להציב פסל בדמותו מחוץ להיכל טוטו - האולם בו הוא מכיר כבר כל בלטה וכל פינה פנויה. לשלשה כמובן.
מי היה מאמין עד לפני עשור שגיא פניני יהיה הפועל חולון והפועל חולון תהיה גיא פניני. הדנ"א של המועדון שזור באופי של הפורוורד, שנושק לגיל 39. כל שנה הוא ממציא את עצמו מחדש ובעיקר אחראי לכמה מסלי הקלאץ' המפורסמים בליגת העל.
גם העונה הוא היה זה שהוביל את חולון עד להישג השיא שלה באירופה מאז ומעולם - פיינל־פור ליגת האלופות, שייפתח כבר אחרי החג בבילבאו. שלשת הניצחון שלו באיסטנבול על בשיקטאש השוותה את הסדרה ל־1:1 ולמעשה הובילה למהפך המטורף. אז נכון, הממוצעים והמספרים נמוכים לעומת שנים קודמות, אבל הלב נשאר צהוב־סגול כמו פעם. וזה מה שהכי חשוב לאנשי המועדון ובעיקר לקהל שלו.
גילי שריר - הסינדרלה מטוקיו
אחרי שבוע של אכזבות בתחרות הג'ודו האישית באולימפיאדה בטוקיו - כשניסינו להבין מה סיכויינו, אם בכלל, למדליה בתחרות הקבוצתית, גילי שריר סומנה על הנייר כחוליה החלשה. לא רק ששריר הגיעה לתחרות הקבוצתית אחרי הופעה חלשה בתחרות האישית בה הודחה כבר בסיבוב הראשון, אלא שאופן חלוקת המשקלים בתחרות קבע כי שריר, המתחרה בשגרה בקטגוריית המשקל עד 63 ק"ג, תצטרך להתחרות מול יריבות כבדות ממנה במשקל 70 ק"ג.
בפועל, שריר הזכירה לנו כי יחסי כוחות ומאזנים מוקדמים זה נחמד עבור פרשנים, אבל הם לא מנצחים בקרבות. על המזרן לאף אחד לא אכפת מה עשית מוקדם יותר השבוע, או באיזה תארים זכית עד עתה. רק התשוקה, קור הרוח והתעוזה מדברים.
ביום מדהים אחד, בו נבחרת הג'ודו של ישראל זכתה במדליית ארד אולימפית בניגוד לתחזיות המוקדמות, הפכה שריר, שמעולם לא הייתה בפרונט של הענף בארץ, לגיבורה של הג'ודו הישראלי. בסוף השבוע, אגב, היא המשיכה את המומנטום עם מדליית ארד באליפות אירופה בספרד, ואם על סיפור סינדרלה כזה לא מגיע לה להדליק משואה, אנחנו לא יודעים על מה כן.
שירה העליון - ככה עושים מהפך
הגברת הראשונה של אליצור רמלה, ומי שחתומה על אליפות ה־11 של המועדון. האמת, אפילו סטיבן שפילברג לא היה יכול לכתוב תסריט שכזה. לפני שנה, כשרמלה בנתה קבוצת גלאקטיקוס וקרסה בחצי גמר הפלייאוף, היו כאלה שחשבו שהמאמנת בת ה־42 תיפרד מהקבוצה. ברמלה חשבו אחרת, וקיבלו ממנה תואר מתוק ביותר.
באמצע העונה, כשהקבוצה העשירה והנוצצת דורגה במקום השמיני, שניים מהסוף, היו כמה אוהדים שביקשו מהעליון ג'סטה אחת קטנה: להישאר בליגה. מי חשב שם על עלייה לפלייאוף העליון, ויותר מכך, על אליפות? והנה, העליון הוליכה את רמלה לניצחון 73:77 בחוץ על מכבי אשדוד ול־2:3 דרמטי בסדרת גמר הפלייאוף לנשים.
בכלל, העליון היא פורצת דרך. המאמנת הראשונה שאימנה קבוצת גברים (הפועל ת"א, למי ששכח) והשלישית בסך הכל, שמניפה את צלחת האליפות בליגת הנשים (אחרי אורנה אוסטפלד ולורי אבידר). היא הפכה את אליצור רמלה העונה מקבוצה שלא מצאה את עצמה לקבוצה עם הסגל הכי קשוח שיש. האליפות היא המתנה הכי טובה שיכולה להיות עבורה.
ברק בכר - מכונת התארים מחולון
לפני עשור ובטח לפני 20 שנה, גם ברק בכר לא היה מאמין שהוא יופיע ברשימת מדליקי משואות כלשהי. את השירות הצבאי שלו הוא סיים תוך זמן קצר, וההשתמטות הובילה ל־70 יום בכלא הצבאי. כשחקן הוא היה מגן ימני לא רע בכלל, אבל הזימון היחיד שלו לנבחרת בוטל בגלל אותו כתם צה"לי.
אבל כל זה שייך להיסטוריה. בעשר השנים האחרונות, בכר, שמתגורר בחולון, הוא זולל התארים הגדול ביותר בכדורגל הישראלי, עם גביע היסטורי כמאמן הפועל קריית שמונה ושלוש אליפויות רצופות בפרויקט של אלונה ברקת בבאר שבע. וזה עוד לפני השנה האחרונה, שנת החלומות.
בכר, אוהד מכבי חיפה כילד, חתם לפני כשנה וחצי אצל יעקב שחר והביא לו אליפות ראשונה אחרי עשר שנים שחונות. הכדורגל הפנטסטי של הירוקים מחיפה נמשך גם העונה, וכלל הצגה אחרי הצגה בסמי עופר, מקום ראשון בליגה נכון לעכשיו ועלייה לגמר הגביע.
וצה"ל? גם הוא כבר סלח, עם גיוס לשירות מילואים והרצאות בפני חיילים בנושא מנהיגות. בכדורגל הישראלי, וזה כבר ברור, אין מנהיג גדול מבכר.
ארטיום דולגופיאט - ספורטאי זהב
אם מגיע, אז מגיע. ולארטיום דולגופיאט הכי הגיע. לא רק להדליק משואה, אלא לזכות בזהב היסטורי (והיסטרי) באולימפיאדת טוקיו.
17 שנה חיכינו לאלוף אולימפי ישראלי שני אי פעם - ואז הגיע המתעמל הנהדר מראשל"צ. כבר במוקדמות בטוקיו, ממש בשעות הראשונות של התחרויות, תרגיל קרוב למושלם שלו העניק לו ציון אדיר ואת המקום הראשון בגמר הקרקע בהתעמלות. וואו.
רק אלו שהשכימו קום יכלו לראות אז עד כמה דולגופיאט בן ה־24 הוא מתעמל אדיר, אבל שבוע אחר כך הוא עשה את ההיסטוריה הגדולה באמת - ואת זה כבר כולם ראו. בגמר הקרקע הוא טעה כמה פעמים, אבל התרגילים שלו ברמת קושי כל כך גבוהה שלמרות זאת הוא ניצח את כל מתחריו - וזכה בזהב הראשון מאז גל פרידמן ב־2004.
וזה לא סתם זהב - התעמלות מכשירים נחשבת לאחד משלושת הענפים החשובים בתוכנית האולימפית. לינוי אשרם לא תהיה בפריז 2024. דולגופיאט, לעומת זאת, מתכוון להיות שם - ולא כדאי לכם להמר נגד האפשרות שהוא יהפוך לישראלי הראשון עם שתי מדליות זהב אולימפיות.
לינוי אשרם - הראשונה להרגיז את פוטין
רק הדמעות שלה, לפני חודש במסיבת עיתונאים מרגשת, הראו שהיא גם בן אדם - ולא רק ספורטאית ברמ"ח אבריה. אשרם פרשה בגיל 22 בלבד, אבל מדליית הזהב שלה מטוקיו תישאר איתנו לתמיד. בכל זאת, האלופה האולימפית הראשונה בתולדות ישראל.
אשרם, שנולדה וגדלה בראשון לציון, נחשבה למועמדת מובילה לזכות במדליה אולימפית, אבל שנה לא פשוטה ונפילת מכשיר בתחילת המוקדמות בהתעמלות האמנותית ציננו קצת את ההתלהבות. בגמר זה כבר היה סיפור אחר, סיפור מהאגדות. תרגילים נפלאים בחישוק, באלות ובכדור הובילו אותה למקום הראשון, לפני התאומות הרוסיות דינה וארינה אברינה. אה כן, ולתקרית דיפלומטית מול פוטין, עוד לפני ששיגע את העולם ופתח במלחמה באוקראינה.
את תרגיל הסרט אין אחד שישכח. נפילה אחת שלו גרמה לאחד הרגעים המותחים ביותר במשחקים בטוקיו, שבסופו הגיע גם אחד מרגעי האושר הגדולים ביותר - לינוי אשרם, ישראל, מקום ראשון, מדליית זהב. הרוסים? הם עדיין מתלוננים וטוענים לרמאות. ולינוי? היא חוגגת בקמפיינים, בראיונות, ומסיבת העיתונאים האחרונה רק סיימה את הפרק הספורטיבי בחייה. עד לאולימפיאדה הבאה, שם אולי אפילו תהיה מאמנת הנבחרת. מי יודע?
אבישג סמברג - השיא עוד לפנינו
להדליק משואה בגיל 20? כן, כל עוד קוראים לך אבישג סמברג. מה שמצחיק, זה שקצת פחות משנה אחורה מעטים חובבי הספורט שהכירו אותה, בטח כאלה שלא הכירו את הטאקוונדו הישראלי.
רק שהחל מה־24 ביולי היא הפכה לנכס צאן ברזל, למאמי הלאומית. תאריך שנכנס לספר הזהב של הספורט הישראלי ובייחוד של ענף הטאקוונדו. והכל בזכות הלוחמת הצעירה (19) אשר הציבה אותו בענק על המפה כשהעניקה לישראל את המדליה הראשונה בהיסטוריה של הענף.
סמברג, המתגוררת כיום ברמלה, נולדה וגדלה בגדרה והגיעה לטאקוונדו כחוג בכיתה א', אבל עד מהרה התבלטה בעיקר בזכות אישיותה, וכשהייתה בגיל הנוער עברה להתאמן בנבחרת ישראל בהדרכת יחיעם שרעבי. סמברג הגיעה לטוקיו עם רצף של 12 ניצחונות, כולל זכייה באליפות אירופה ובתחרות ההעפלה. למעשה, בכל טורניר בוגרות בו השתתפה בשנה הזו היא סיימה עם מדליה על הצוואר. כך גם בטוקיו. אמריקה.
