יממה בלבד חלפה מהרגע בו ניצן חנוכי הודיע באופן רשמי על פרישה מכדורסל ועד שמונה לעוזר מאמן עירוני נס ציונה. קפטן מכבי ראשל"צ באליפות ההיסטורית (2015/16) ואחד הגארדים הישראלים הכי מוערכים בשנים האחרונות פשוט ידע מראש: את הכדורסל הוא לא רוצה לעזוב, גם אם זה אומר לעבור לצד השני של הקווים.
"להתנתק מכדורסל זה לא אני", אומר חנוכי בן ה־35. "לפני שנתיים עשיתי כבר קורס מאמנים כדי שתהיה לי תעודה, וידעתי תמיד שאשאר בענף. בניגוד אולי לשחקנים אחרים שפרשו, אני כן אוהב לראות משחקים, כן מתעניין. משהו שכיף לי איתו. אחרי הפרישה, הבנתי שאתעסק בזה בכל מקרה. לא ידעתי שזה יהיה דווקא אימון, אבל כשהגיעה ההזדמנות - לא יכולתי לסרב".
הרע במיעוטו
הוא עבר בקריירה אלפי אימונים, אבל בשבוע שעבר היה זה הראשון עם משרוקית בפיו - כחלק אינטגרלי מצוות אימון (וכעוזרו של ליאור ליובין), ועוד של קבוצה בליגת העל. נס ציונה אמנם פתחה את אימוני טרום העונה - עם הסגל הישראלי בלבד - אבל חנוכי, איך לא, התרגש.
"אני מודע לזה שיש דברים שאצטרך ללמוד תוך כדי תנועה. אמנם זה אותו כדורסל, אבל יש גם פן אחר. אם זה לדוגמה הווידיאו וההכנה למשחקים. יהיו לי דברים מהניסיון שלי שאני אוכל להביא מהרגע הראשון, אבל גם ליאור ויתר האנשים במערכת יעזרו לי להיכנס לתפקיד בצורה חלקה".
את האמת, חנוכי היה שמח להמשיך לשחק כדורסל. בניגוד לשחקנים אחרים שיורדים לליגות הנמוכות עד לתליית הנעליים הסופית, חנוכי היה בורג מרכזי בעונה האחרונה בבני הרצליה.
רק שפציעה במפרק הירך, ממנה הוא סבל עוד מאמצע העונה שעברה, מנעה זאת ממנו. הוא אזר אומץ, גיבש החלטה, ולפני שבועיים בישר זאת בפוסט מרגש בפייסבוק. "אחרי 17 עונות אני נאלץ להודיע על פרישה מכדורסל, המשחק שאני כל כך אוהב", כתב.
"מיד כשנגמרה העונה עשיתי בדיקת MRI והלכתי למספר מומחים בתחום. הדעה של כולם היתה נחרצת - הנזק במפרק משמעותי מאוד, וכדי להצליח לתפקד כראוי בהמשך החיים הם ממליצים להפסיק מיידית לשחק. לקח לי קיץ שלם להתכחש להמלצה וניסיתי לעבוד, לחזק, לטפל, אבל שום דבר לא באמת עזר, וקיבלתי את ההחלטה להפסיק לשחק”.
חנוכי החל את דרכו במחלקת הנוער של עירוני רעננה, ולמרות שלא היה השחקן המוכשר ביותר בשנתון שלו, הצליח להתברג בקבוצת הבוגרים של המועדון באותה תקופה, בני השרון, והיה חלק מכל הנבחרות הצעירות של ישראל.
כמו כן שיחק במכבי גבעת שמואל, עירוני נהריה, הפועל עפולה, מכבי ראשון לציון בשתי קדנציות, הפועל אילת, ובשנתיים האחרונות בבני הרצליה.
הישג השיא מבחינתו היה הזכייה באליפות עם ראשל"צ בעונת 2016 כשהוא משמש כקפטן הקבוצה ומניף את צלחת האליפות אחרי הניצחון המפתיע על הפועל ירושלים בגמר שנערך בפיס ארנה. בנוסף, נבחר חנוכי לשחקן ההגנה בעונת 2011/12.
חנוכי גם ערך 52 הופעות בינלאומיות בנבחרת ישראל הבוגרת, ולקח חלק ביורובאסקט 2013. הופעת הבכורה שלו היתה מול איטליה בטורניר ידידות בבורמיו. "בתור ילד לא הייתי הכי גבוה, הכי חזק או הכי מהיר בקבוצה, וגם לא הקלעי או מוביל הכדור הכי טוב, אבל כל הדברים האלה לא הפריעו לי לנסות להגשים את החלום, אלא רק דירבנו אותי יותר. מקווה שנתתי השראה להמון ילדים שהכל אפשרי", סיכם באותו פוסט.
הפציעה עד כדי כך הגבילה אותך?
"במהלך העונה שעברה התחילו כאבים חזקים, גם באימונים וגם בחיי היומיום. ניסיתי למשוך כדי שהרצליה לא תרד ליגה ואעזור לה. אחר כך, כאמור, עשיתי MRI. הפרופסור שטיפל בי אמר שהוא בדרך כלל בעד לנתח, אבל מהנזק שהוא רואה אין טעם. הפחד היה שגם אם אעשה ניתוח, נתפור מה שנקרע וננקה נוזלים - הפגיעה תהיה עדיין חזקה מדי והכאבים עלולים להמשיך. הפרופ' אמר שאם כבר להחליף מפרק, אז עדיף פעם אחת בגיל 50 - ולא כבר בגיל 35. כשראיתי שהכאב לא פוחת - כבר לא היתה ברירה”.
ואיך קיבלת את ההחלטה שנכפתה עליך?
"אם זה היה קורה לי בגיל צעיר, זה היה יותר גרוע. קיבלתי את זה קשה כי רציתי להמשיך לשחק, אבל גם חזרתי לעצמי מהר מאוד. כן, היו לי עוד כמה שנים טובות לשחק, לעשות את הדבר שאני הכי אוהב בעולם. עשיתי קריירה ארוכה ויפה, שלם עם מה שעשיתי. זה הרע במיעוטו".
הבנייה בעיצומה
במבט לאחור, אתה מרגיש שלם עם הקריירה שעברת?
"בגדול, שלם עם הקריירה, גם כי עשיתי החלטות טובות. יכול להגיד לך שעבדתי באופן אישי הכי קשה שיכולתי כדי להצליח. תמיד אפשר לחשוב מה קורה אם, היו שנים שהיה דיבור עם הפועל ירושלים, אבל בדיוק התחלפו בעלים וזה לא יצא אל הפועל. בגדול, אני מאוד שלם ומרוצה מההחלטות שקיבלתי".
הפציעה והפרישה: "אם זה היה קורה לי בגיל צעיר יותר, זה היה יותר גרוע. קיבלתי את זה קשה כי רציתי להמשיך לשחק, אבל גם חזרתי לעצמי מהר מאוד"
איך נוצר הקשר עם עירוני נס ציונה?
"הפרישה היתה בראש תקופה. בשבועיים־שלושה לפני הפוסט שפרסמתי, אימנתי במחנה ילדים של 'שחקן אמיתי' וליאור ליובין הרי המנהל המקצועי שם. נוצר קשר, הוא דיבר איתי ואני שמח שתהיה לי הזדמנות לעבוד איתו".
הוא מאמן שעשה בזמנו בדיוק את הדרך שלך.
"כשחשבתי לכיוון הזה, היה חשוב לי שיהיה לי חיבור עם המאמן שאעבוד איתו. מאוד כיף לי עם ליאור ואני מעריך אותו. הדרך שלו כשחקן ועכשיו כמאמן, מאוד מזכירה את שלי, אני מאוד מחזיק ממנו ויש לי הרבה מה ללמוד ממנו".
אתה רק בן 35, יהיו שחקנים שאולי תהיה בטווח הגיל שלהם. זה לא יפריע לך?
"גיל זה לא עניין. הייתי בקבוצות שהעוזרים היו בני גילי. שחקנים מכבדים אותי, גם אם הייתי בן 39 לדוגמה או מצד שני רק טיפה מעליהם. ראינו כבר מאמנים שאימנו בגיל שלי".
אתה מגיע לקבוצה שזכתה רק בעונה שעברה ביורופקאפ, כזו שמגיעה הקיץ עם ציפיות.
"ציפיות תמיד יש. גם אנחנו רוצים להצליח כמה שיותר. כרגע אנחנו בעיצומה של בנייה, כשנסיים נדע איפה אנחנו עומדים. נרצה ליהנות ולרשום כמה שיותר הישגים".
החלום האמיתי
עם כל הכבוד לקבוצתו החדשה, חנוכי היה ויישאר אחד הסמלים הגדולים של מכבי ראשל"צ בעשור האחרון, לצד עוד גארד שפרש לאחרונה: אבי בן שימול. חנוכי עצמו לא מסתיר זאת ומודה כי הרגע הגדול בקריירה היה אי שם ב־2016. "מבחינת ההישג, הכי מרגשת היתה הזכייה ההיא באליפות", טוען חנוכי. "זה לא משהו, בטח בכדורסל הישראלי, שמצליחים להשיג כל יום. להניף צלחת אליפות זה משהו שכל ילד חולם עליו מהרגע שהוא מתחיל לשחק כדורסל - ולכן זה גם היה מרגש".
מה עשה את ההבדל בעונה ההיא לדעתך?
"זו היתה קבוצה עם המון כישרון ותלכיד שהפך למשהו מיוחד. במשך העונה היו פציעות, עליות וירידות, בעיקר באירופה, שטיפה פגעה בנו בליגה. ועדיין, הרגשנו שיש משהו מיוחד בקבוצה, היה חיבור מטורף בין השחקנים. ידענו שאם נגיע לפלייאוף, במיקום ובכושר הנכון, נוכל לעשות את זה. ועשינו, וכן יש לא מעט שעדיין נזכרים ומתרגשים מזה".
