עד לפני שנתיים וחצי אנה סטורוז'וק, שחקנית הכדוריד הנהדרת של הפועל ראשון לציון, בכלל לא ידעה איפה ישראל נמצאת על המפה. היא נולדה באוקראינה, גדלה באודסה והפכה לשחקנית מקצוענית בליגת הנשים המקומית. ארץ הקודש היתה רחוקה עבור סטורוז'וק בת ה־23, הרבה יותר מ־2,000 הקילומטרים בקו אווירי שמפרידים בין שתי המדינות.
האהבה, עד כמה שזה יישמע נדוש, היא שהובילה את סטורוז'וק ב־2018 לישראל, שבה היא מתגוררת עד היום, מככבת באחת הקבוצות הטובות בליגת הנשים ואף זכתה לא מזמן לזימון מרגש לנבחרת הלאומית. "מהרגע שהגעתי לכאן, ידעתי שאני במקום טוב", אומרת סטורוז'וק. "פשוט מאושרת, זו מדינה שאני יכולה לקרוא לה בית".
סיפור האהבה התחיל לפני שנתיים וחצי. "פגשתי את מי שהיה חבר שלי (שמו שמור במערכת). הוא הגיע לחופשה באוקראינה אחרי שקיבל חופש מהצבא", משחזרת סטורוז'וק. "ואז משהו קרה. כמו באגדות. זה היה קליק ראשוני. הוא אמר לי מיד: 'אני רוצה לחיות איתך ביחד בישראל'".
רק שזו לא ההפתעה היחידה שהמתינה לסטורוז'וק. כשחזרה הביתה, לספר להוריה על ההצעה שקיבלה מהחבר הישראלי, הם גילו לה: גם את יהודייה. "זה היה שוק, לא הכרתי בכלל את התרבות, המנהגים, השפה. ופתאום מספרים לי שאני שייכת לעם היהודי", מספרת סטורוז'וק. "אמא שלי גם אמרה שזה יעזור לי, כך אוכל לקבל אזרחות. באותו רגע, למרות השוק הראשוני, הייתי מאושרת. גם אגיע לשם עם החבר וגם אוכל לשחק כדוריד מקצועני. התקשרתי לשחקנית אוקראינית ששיחקה פה, לנה אמונייץ, רחרחתי. שאלתי אותה איך בישראל, איזו רמה יש בליגה. היא פירגנה ונתנה לי מספר טלפון של ג'וני אולנייק (מאמן הפועל ראשון לציון - ר.ו). התקשרתי והוא אמר: 'וואו, זה מאוד מגניב. את תוכלי לשחק גם בנבחרת'".
× × ×
המאמן אולנייק, למי שלא מכיר (ואין הרבה כאלה בענף), אחד השחקנים הגדולים בתולדות הפועל ראשל"צ ומי שהשתקע בארץ כבר למעלה מעשור. הוא מכיר את הכדוריד הישראלי כמו את כף ידו והעובדה שגם הוא נולד באוקראינה - רק עזרה בצירוף סטורוז'וק. לא סתם היא קיבלה את מספר הטלפון שלו. "פונים אלי שחקנים אוקראינים כל הזמן שאנסה לעזור להם, ואני עושה את זה בשמחה", מודה אולנייק. "אנה הרימה טלפון ואמרה שיש לה הזדמנות להגיע, שסבתא שלה יהודייה ושאלה אם אוכל לקשר אותה לקבוצה. לא חשבתי פעמיים, נתתי את הפרטים לדודי פלאח (יו"ר המועדון - ר.ו) ועזרנו לה. הצלחנו לעזור לה לעשות עלייה מהר מאוד".
סטורוז'וק בכלל חלמה בצעירותה להיות כדורגלנית. אנדריי שבצ'נקו, הגרסה הנשית. "אבא שלי אימן קבוצות ילדים, אז שיחקתי כל הזמן כדורגל", היא נזכרת. "עד שכבר הייתי גדולה מספיק והוא אמר שאני לא יכולה לשחק עם בנים. הייתי מאוד עצובה, מאוד רציתי לשחק ולא היו קבוצות בנות אצלנו. אחותי מריה, ששיחקה כדוריד, אמרה לי: 'למה את בוכה, בואי ותנסי לשחק איתי. תגיעי לאימון ניסיון ואם יהיה כיף - תישארי'. והיה כיף. בגיל 16 כבר עברתי לקבוצה מקצוענית בליגה הבכירה באוקראינה בניקולאייב".
אחרי כמה שנים טובים בליגה האוקראינית, האהבה, כמו שכבר הבנתם, הביאה אותה לארץ ולהפועל ראשון לציון. מהחבר, רצה הגורל, היא נפרדה, אבל בינתיים היא נהנית. מהקבוצה ומהמדינה. שנתיים וחצי הספיקו לה כדי לדבר עברית שוטף. היא אפילו מבקשת שהראיון לא יהיה באנגלית. "שאלמד ואעבוד על השפה", היא מפצירה.
"את ישראל, לא רק אני, אלא גם ההורים שלי לא הכרנו לפני. אמא שלי ידעה על המדינה הזאת רק מהחדשות, ושם מדברים בעיקר על פיגועים ופיצוצים בהקשר שלה", היא מוסיפה, אבל מציינת: "כשהגעתי לארץ גרתי בבאר שבע, שמעתי אזעקות והיה בסדר. זה לא היה נורא בכלל, בטח לא כמו שמציירים את זה בחדשות".
וההורים שלך לא מתגעגעים? מפתיע שהרשו לך לעבור למדינה אחרת.
"אמא שלי עד היום רוצה שאחזור לאוקראינה, היא מאוד מתגעגעת. מה שכן, היא רואה שאני שמחה והכל הולך בסדר, אז היא נרגעת. היא רוצה להגיע כבר הרבה זמן לביקור, אבל זה קשה עד בלתי אפשרי בגלל הקורונה, ומי יודע מתי יפתחו שוב את נתב"ג. אבא מאוד שמח לראות אותי משחקת, היה רואה מהלכים שלי ביוטיוב. לצערי, בדצמבר האחרון הוא הלך לעולמו בגיל 59 ממחלה קשה. החלום שלו היה שאהיה בנבחרת ישראל".
והחלום של אביה המנוח יתגשם בקרוב. איגוד הכדוריד העולמי מתיר לשחקן או שחקנית שהתאזרחו במדינה אחרת להופיע במדי הנבחרת רק אחרי שנתיים. בקיץ הקרוב סטורוז'וק תקבל את האישור המיוחל ותלבש את החולצה הכחולה־לבנה. "זה עניין אותי מהרגע הראשון ואני מצפה לזה".
לשחק בנבחרת היא עדיין לא יכולה, אבל להתאמן כן. שם היא פוגשת את אולנייק, המשמש כעוזר המאמן הלאומי. "בתור אחד שראה משהו בכדוריד, אני אומר לך שהיא העתיד של נבחרת ישראל. להרבה שנים קדימה. אנחנו מנסים שהיא תוכל לשחק איתנו כבר במוקדמות אליפות אירופה הקרובה בלוקסמבורג", הוא מעיד.
"אבא מאוד שמח לראות אותי משחקת, היה רואה מהלכים שלי ביוטיוב. לצערי, בדצמבר האחרון הוא הלך לעולמו בגיל 59 ממחלה קשה. החלום שלו היה שאהיה בנבחרת ישראל"
"כיף לי פה", מוסיפה סטורוז'וק. "אני משחקת במה שאני אוהבת ויש חוזה לשלוש שנים בהפועל ראשון לציון. אחכה חצי שנה ואז באמת גם אוכל להיות שותפה פעילה בנבחרת. זה מעניין אותי מאוד, למרות שעדיין אני לא יכולה לעשות זאת באופן רשמי".
× × ×
סטורוז'וק והפועל ראשון לציון בינתיים חווות עונה נהדרת ומוליכות את הטבלה עם 17 נקודות ובמאזן של 8 ניצחונות, תיקו אחד והפסד אחד. נקודה יותר מהאלופה והיריבה העירונית מכבי ראשון לציון. עד כה גברה הפועל על מכבי בדרבי הראשון, ובשני הן סיימו בשוויון 28:28. "זו ליגה מאוד טובה, איכותית, הרבה יותר מזו באוקראינה. יש פה זרות, תנאים, כסף. זה אומר משהו", היא מתלהבת.
אולנייק: "בתור מאמן, קיבלתי שחקנית שמתקדמת מאימון לאימון. היא שונה. כל השחקניות בבוקר עובדות, אנה חיה רק ספורט. בבוקר חדר כושר, בריכה, מתאמנת פעמיים ביום. בן אדם שאוהב כדוריד. היא לא רק למדה ועוד לומדת עברית, אלא רוצה להיות מאמנת. לעבוד עם הבנות הקטנות באגודה".
לסיכום סטורוז'וק, מה הן המטרות שסימנת לעצמך?
"להשתפר כמה שיותר, לעזור להפועל ראשון לציון לזכות בתארים, וכמובן באחד הימים לשחק בנבחרת. מרגישה שבאמת ככל שעובר הזמן אני הופכת לשחקנית טובה ושלמה יותר".
