דירתה של אפרת אליעזר־טולדנו, צעירה בת 24 משכונת קטמון בירושלים, נראית כמו דירה רגילה. איש לא יוכל לנחש שבסלון הבית הרחב מתקיימות בקביעות הרצאות בנושא העצמה זוגית ביחסי האישות, ובדיוק כמו בסיפור הילדים על נרניה, אחד הארונות בבית הוא פתח לעולם אחר.
ואולם כאן, בסלון שלה, לא מסתתרים אריה ונסיכים אלא חנות קטנה ואינטימית שמוצגים בה אביזרי מין לראווה.
4 צפייה בגלריה
אליעזר־טולדנו. "חשוב לי שנשים ייצאו מכאן חזקות יותר" | צילום: רפי קוץ
אליעזר־טולדנו. "חשוב לי שנשים ייצאו מכאן חזקות יותר" | צילום: רפי קוץ
אליעזר־טולדנו. "חשוב לי שנשים ייצאו מכאן חזקות יותר" | צילום: רפי קוץ
הניצחון שהוליד רעיון
אליעזר־טולדנו היא השלישית משמונה אחים ואחיות, בת להורים שמרנים. היא גדלה ביישוב החרד"לי אלון מורה.
"זה לא נבלע לי", היא אומרת. דיבורה חד ומהיר, עוצמתי וסוחף. "מאז שהייתי קטנה בער בי עולם ההעצמה הנשית, הפמיניזם מול השובניזם. הרגשתי שזה בא לידי ביטוי במיוחד בתורה, שבה יש הרבה קונפליקטים ומצבים שנראים שוביניסטיים. כבר אז הם הקפיצו אותי וגרמו לי לשאול שאלות ולהציף. אף פעם לא הייתי חלק מהזרם, גם לא מבחינה מחשבתית".
שנים ספג הבית ויכוחים וריבים בין המינים, בהנהגתה, עד שהגיע למצב המפתיע שבו הוא נמצא היום. "היום אני שמחה להגיד שהבית עבר תהליך", היא אומרת.
"אחרי שנים של ויכוחים בין הבנים לבנות השגנו שוויון. האחים שלי חוזרים מישיבה ותופסים מגב".
הניצחון הקטן בבית הוריה עורר בה את ההבנה ששינוי התפיסה אפשרי. אז גם נולד הרעיון המהפכני להקים חנות לאביזרי מין למגזר הדתי־לאומי, משהו שלא נעשה בירושלים עד היום.
ואל אישך תשוקתך
אליעזר־טולדנו עברה את המסלול המתבקש שכל צעירה מהמגזר עוברת. "הייתי באולפנה, אחר כך שנה בשירות לאומי, במוקד ביטחון, ואחריה עוד שנה של שירות לאומי עם קהילות יהודיות עשירות במיאמי", היא משחזרת.
"שם נחשפתי למגוון רחב של סוגי משפחות, אבל שמתי לב שברובן האשה נשארת בבית. יש לה מטפלת צמודה ומנקה, ובכל זאת היא נשארת בבית ולא יוצאת ממנו".
4 צפייה בגלריה
אליעזר־טולדנו. "בעלי ידע עם מי התחתן, הוא הכיר את האש שלי" | צילום: רפי קוץ
אליעזר־טולדנו. "בעלי ידע עם מי התחתן, הוא הכיר את האש שלי" | צילום: רפי קוץ
אליעזר־טולדנו. "בעלי ידע עם מי התחתן, הוא הכיר את האש שלי" | צילום: רפי קוץ
בארצות הברית התחזקה המודעות שלה בנוגע להעצמה נשית. עם זאת היא חזרה לארץ והמשיכה את המסלול המתבקש, פגשה בן זוג שהפך לבעלה בהמשך והגיעה לאקדמיה ולמדה לתואר ראשון.
"עברתי כמה רעיונות עד שהצלחתי לזקק את מה שאני רוצה לעשות — העצמה נשית בתוך המערכת הזוגית", היא מספרת.
"אלפי שנים השליטה הגברית היתה עובדה מוגמרת. היום אנחנו נמצאות בעידן אחר. יש מהפך חיובי, הקללה שהוטלה על חווה בפי הקדוש ברוך הוא 'ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך' נשברת עכשיו. זה מדהים, אבל השבירה שלה יוצרת כאוס, ולכן צריך לעשות את זה באיזון, בלי משחקים של שליטה, בלי להפוך את הדורס לנדרס ולהפך.
"ברגע שאשה תהיה מועצמת וחזקה זה ישפיע על הזוגיות שלה, על הילדים שלה, יעצים את כולם".
כשהאקט נגמר, אז נגמר
לאחר חצי שנה של מחקר מעמיק הקימה אליעזר־טולדנו את מרכז נטע: נשים, טבע, עוצמה. מרכז שמאגד בתוכו הרצאות וסדנאות שמיועדות בעיקר לקהל הנשים הדתי־לאומי ומהותו העצמה נשית.
"שמתי לב שבאופן טבעי השיח על העצמה נשית בתוך מערכת יחסים מושך מאוד לכיוון יחסי אישות", היא מסבירה. "ורוב ההרצאות שהבאתי למרכז באמת התמקדו בזה. יש לזה צמא גדול בקרב נשות המגזר הדתי".
על מנת למשוך נשים להגיע להרצאות שלה תולה שלטים במקוואות ומפרסמת בקבוצות ווטסאפ ובקבוצות פייסבוק של נשים דתיות שעוסקות במיניות.
בימים אלו רצה במרכז סדנה מבוקשת של שלוש פגישות בהנחיית יועצת מינית. "זאת סדנה שמתחילה ממש מאפס, מהמבנה האנטומי של האשה", היא מסבירה. "בציבור החילוני יש חשיפה רחבה למיניות, אפילו במסגרת בתי הספר ושיעורי חינוך מיני.
"לנשים דתיות אין דבר כזה. יש נשים שמגיעות לפה ולומדות דברים שקשורים לגוף שלהן בפעם הראשונה, הן נחשפות לתמונות ולאיורים לראשונה".
4 צפייה בגלריה
"יש צמא גדול לידע בקרב נשות המגזר" | צילום: רפי קוץ
"יש צמא גדול לידע בקרב נשות המגזר" | צילום: רפי קוץ
"יש צמא גדול לידע בקרב נשות המגזר" | צילום: רפי קוץ
יתרה על כך, רבות מהנשים, לדבריה, אינן מודעות להיבט הזוגי האפשרי שקיים ביחסי האישות. "חלק גדול מהנשים במגזר יכולות להיות נשואות שנים רבות, ומבחינתן האקט הוא טכני, וכשהוא נגמר, אז נגמר.
"בסדנה הן לומדות לשחרר הרבה חסמים שנובעים בראש ובראשונה מעצם היותן נשים ולאחר מכן מהיותן נשים דתיות שגדלו בחברה שמרנית. בסוף הן מקבלות כלים לשיפור יחסי האישות ושימור האש".
יש כאלה שרוצות אבל מביעות חשש?
"כן. לנשים כאלה אני מציעה להגיע לפגישה הראשונה ולהחליט אחריה, גם מבחינת התשלום. אני נותנת להן 'דרכי מילוט', ובכנות, לא היתה אחת שהגיעה לפגישה אחת ופרשה".
בעלי לא בבית
עד מהרה הבינה אליעזר־טולדנו שדרך נוספת להעצים את הנשים, בייחוד בנושא יחסי האישות, היא בעזרת אביזרי מין. היא פתחה במסע למידה ארוך ובמהלכו חקרה את הנושא ואת ההלכה ובסיומו הוסיפה למרכז שלה עוד נדבך: חנות קטנה לממכר אביזרים.
"הרבה נשים מתעניינות במוצרים האלה אבל מרגישות שלא בנוח לקנות אותם בפלטפורמות הקיימות", היא אומרת. "חנויות שונות וגם האתרים בוטים מדי בשבילן. הם משדרים חוסר צניעות שמרחיקה את הקהל הדתי באופן טבעי".
כדי להתגבר על המכשול הזה הצליחה לייצר סביבה "נקייה".
בביתה שבשכונת קטמון, שבו מתקיימות גם אחדות מההרצאות, יש ארון הזזה בעל דלתות מראה. בתוכו מתגלה מעין חדר פרטי קטן ובו פרוסים לתצוגה מגוון אבזרי מין.
"אשה שמבקשת להגיע לחנות יוצרת איתי קשר מראש, ואני מתאמת איתה שעה מדויקת", היא מסבירה את ההליך. "אני מוודאת שבעלי לא נמצא בבית באותה שעה ואין שום לקוחה אחרת שתיאמה איתי, כדי שיהיו לנו פרטיות מלאה וזמן.
"אני מציגה לפניהן שלוש קטגוריות של מוצרים: הקלים ביותר, אלה שמסייעים בזמן המשחק המקדים, המוצרים גורמי ההנאה, שבהם האביזרים יותר מפורשים, ולבסוף ההארד קור, הדברים הרציניים".
ואיך מתבצע הליך הבחירה?
"כל לקוחה מפרטת לפניי את הציפיות שיש לה, את דרגת ההחמרה ההלכתית שהיא מאמינה בה ואת מידת הנכונות של בן הזוג לשלב את האביזר. יחד אנחנו מתמקדות בקטגוריה שמתאימה לה ובוחרות מוצר.
"כל אישה מגיעה לפה לאחר שדיברה עם בעלה, כי הרי כל הרעיון הוא העצמה של האשה בתוך מערכת היחסים, לכן זה משהו שהגבר חייב להיות מעורב בו ופתוח אליו.
"הנשים מחפשות מוצרים שיוכלו לחלוק עם בן הזוג, לא כאלה שישמשו אותן לבד. לעתים אני לוקחת איתי במזוודה אביזרים להרצאות או כנסים, או אם לקוחה מבקשת, אני מגיעה אליה עם המזוודה. חוץ מזה אני כמובן מאפשרת לבצע הזמנות ברשת דרך קטלוג נעים וסולידי שאני שולחת לנשים".
מי הנשים שמגיעות אל החנות?
"מגוון רחב, בייחוד דתיות, בעיקר בשנות ה־30 לחייהן. היו אצלי גם נשים מבוגרות יותר או צעירות יותר ואפילו נשים חילוניות שמגיעות מרקע מעט יותר שמרני, בנות 40 ו־50, שהחנויות שיש כיום בוטות מדי גם מבחינתן".
כשמין והלכה נפגשים
אחד הנושאים המעניינים ביותר הוא היחס של ההלכה למין במגזר הדתי. "התורה עצמה מדברת על יחסי אישות, על כמה חשוב שאשה תיהנה ושיהיה לה טוב, והמרכז כולו, והחנות במיוחד, עוסקים בכל הנושא בעיניים של העצמה זוגית, מתוך קידוש הזוגיות.
"בנוגע לאביזרים, הרי אין פסקי הלכה שנוגעים בזה, לכן בתהליך המקדים ניסיתי לפנות לרבנים רבים שייסעו לי וישמשו לי מקור לציטוט, אבל רובם המוחלט אפילו לא השיב לפניות שלי.
"הם העדיפו לא להיכנס לנושא הזה. היה רב אחד מוכר, שפועל בשם בדוי, שהסכים לסייע לי, והיו לנו התכתבויות ארוכות. בשורה התחתונה, הדברים שאני מביאה מותרים בהלכה, הם רצויים וטובים כל עוד הם במקומות הנכונים, בזמנים הנכונים".
זה בוודאי מתסכל ששום רב לא הרים את הכפפה בנושא.
"נכון. הייתי רוצה הכוונה ברורה, וזה חבל כי אנחנו מדברים על נשים, ולמה לתת להן הרגשה לא טובה בנוגע לזה? הרי זה מותר ונכון, אז תהיו אמיצים.
"מבחינה מעשית אני מביאה רק מוצרים מאושרים מבחינה הלכתית. כאלה שלא מביאים לזרע לבטלה. חוץ מזה אני משתדלת להביא בעיקר דברים שלא מדמים את המציאות באופן ויזואלי כי זה פחות נעים לציבור הדתי ומעורר בהם ספקות שקשורים לצניעות, למרות שאין איסור הלכתי".
בני המשפחה שלך יודעים מה את עושה?
"הם יודעים. החנות היא אחד החלקים בתוך המרכז, והם יודעים גם את זה. אבא שלי, שהוא דמות חשובה ואהובה מאוד בחיי, תומך בי בדרכו השקטה.
"הוא לא נכנס לפרטים אבל יודע מה אני עושה ויודע שזה חשוב. פעם אפילו יצא לי לשמוע אותו תומך בי לפני מישהו שהרים גבה. כל מה שאני עושה אני עושה בצניעות ובענווה מול ההורים שלי.
"התהליך היה בשיתוף שלהם ובברכתם, וזה מבחינתי האישור היחיד שאני צריכה מהסביבה. ההורים שלי מכירים אותי, את האופי שלי ואיזה מין בן אדם אני, ועדיין השתדלתי לא להפיל עליהם פצצה.
"לא שמעתי מהמשפחה הקרובה שלי גינויים או נסיונות לכבות. אפילו הצלחתי לעשות מכירה של מוצרים ביישוב, והיא היתה מוצלחת מאוד".
ואיך בעלך מגיב?
"בעלי בעל רקע דתי, אבל הרבה פחות שמרני מזה שאני מגיעה ממנו. הוא תמך מאוד בהרצאות. לחנות הוא היה צריך להתרגל, אבל הוא ידע עם מי הוא מתחתן.
"הוא הכיר את האש שלי, ואנחנו לא נמצאים במערכת יחסים שבה אחד מאיתנו יגיד לאחר 'לא'.
"אם פעם הוא בלע את הרוק בחוסר שביעות רצון כשנזקקתי לעזרה במשהו טכני שקשור לתפעול אביזר, היום הוא הרבה יותר פתוח. לא הייתי יכולה לעשות את זה בלי התמיכה שלו, ובלעדיו הכל היה הופך להיות הרבה יותר קשה".
מה הדבר הכי חשוב לך?
"השפה הנקייה, קידוש השם. ההבנה שיחסי אישות מעצימים את הזוגיות וחשובים בה. הכי חשוב לי זה שנשים יצאו מהמרכז שלי חזקות יותר. כך הן יהיו בנות זוג חזקות יותר, אמהות חזקות יותר, אם זה בגלל הרצאה, סדנה או ביקור בחנות".
4 צפייה בגלריה
צילום: רפי קוץ
צילום: רפי קוץ
צילום: רפי קוץ
"לא תמיד אביזר מין הוא הפתרון"
על אף החנות המהפכנית שהיא מתחזקת בסלון ביתה, אפרת אליעזר טולדנו מאמינה שלא תמיד האביזר הוא הפתרון. "לא תמיד מוצר הוא הפתרון, לפעמים כל מה שנשים צריכות זה מידע", היא אומרת.
"לפני זמן מה התקשרה אליי בחורה צעירה, דתייה שנישאה חודש וחצי קודם לכן. היא בכתה מאוד ורצתה להגיע לחנות כדי להציל את עצמה ואת הנישואין שלה. היא היתה בטוחה שהיא עשתה טעות, התלוננה על היעדר הנאה, על חוסר משיכה ועל תסכול גדול מאוד וחשבה שאביזר הוא הפתרון.
"אני לא הייתי בטוחה בזה. שוחחנו ארוכות, ניסיתי להבין ממנה כיצד נראים יחסי האישות שלה והבנתי שהבעיה היא מחסור גדול מאוד במידע.
"שעה ארוכה הסברתי לה על דברים שקשורים אליה ואל בן הזוג, בייחוד בתקופה הראשונה שאחרי החתונה. שמעתי את החששות שלה ונתתי לה כלים לנסות לפתור אותם לפני שהיא תגיע לחנות.
"הפניתי אותה לרופאת נשים כדי שתלמד קצת יותר לעמוק על עצמה ובאמת קיבלתי ממנה טלפון אחר כך, ובשיחה היא אמרה לי שחיי הנישואים שלה התחילו מחדש. לא תמיד הפתרון הוא אביזר, לפעמים שיחה אישית, הרצאה או סדנה עוזרים יותר. אני לא מטפלת מינית ולא יועצת, אבל אני נכונה לעזור".
ולא שם נגמרים סיפורי ההצלחה של המרכז.
"היתה אשה דתייה שהגיעה אליי אחרי שנים של נישואים. היא הגיעה בבכי, אמרה לי שהיא חוששת שהיא לסבית שכן מעולם לא נמשכה לבן הזוג שלה. היא חיפשה אצלי אוזן קשבת, ובזמן השיחה הבנתי ממנה שמאז ומעולם יחסי האישות עם בן הזוג שלה היו טכניים בלבד, לא היה כל דגש עליה או עליהם כזוג.
"היא לא הכירה שום אפשרות אחרת. לא מכרתי לה כלום, אבל היתה לנו שיחה ארוכה ואינפורמטיבית, ודי היה בה להצית תהליך של שינוי".