קהילת 'עדת שלום עמנואל', הקהילה הקונסרבטיבית ברחובות והיחידה שאינה אורתודוקסית בעיר וסביבתה, מנסה להתפתח. חברי הקהילה יגישו בקרוב בקשה להקמת בית כנסת של התנועה המסורתית בשכונת רחובות המדע, שישמש גם חילונים שרוצים להתחבר ליהדות ממקום מודרני יותר.
רב הקהילה בשלוש השנים האחרונות, מייקי גולדשטיין, הודיע השבוע שאם הקהילה תיתקל בהתנגדות העירייה, אינם פוסלים פנייה לאפיקים משפטיים. בימים בהם השיח סביב מינוי רב עיר שני רלוונטי מאי פעם, הוא שוחח איתנו על שוויון, דתיים וחילונים, וגם על יחס העירייה לקהילה הקונסרבטיבית.
"יש בשכונת רחובות המדע שטחים המיועדים למבני ציבור. בשטח אחד יש כוונה לבנות שני בתי כנסת, ספרדי ואשכנזי", מסביר הרב גולדשטיין. בשכונה פועלים כיום כמה בתי כנסת במבנים זמניים. "התושבים אמרו לי: 'רובנו חילונים, יש צורך בבית כנסת שעושה בני ובנות מצווה וחגים. בתי כנסת אחרים לא ידברו אלינו, אנחנו רוצים משהו ישראלי ועכשווי'".
כך נוצר החיבור בין תושבי השכונה ובין התנועה המסורתית ש'עדת שלום עמנואל' היא חלק ממנה, ובקרוב הם יגישו בקשה לשימוש בקרקע. לגולדשטיין יש ביקורת על תפקוד העירייה בנושא. "אין 'קול קורא', לא יפנו אלינו לשאול אם אנחנו מעוניינים, ואין שקיפות בדברים האלה" הוא אומר.
קהילת 'עדת שלום עמנואל' נוסדה בעיר בשנת 1970, והיא משרתת יותר מ־100 משפחות, בניהן ישראליים ועולים מכל העולם. "הקהילה הוקמה כקהילה שוויונית", מסביר הרב גולדשטיין. "נשים עושות כל דבר שגברים עושים".
בית הכנסת של הקהילה נמצא ברחוב טובה וטוביה מילר, שם מתקיימות תפילות בשבת ובחגים חוגים והרצאות, הכנות לבר ובת מצווה, חגיגות של שבתות חתן וכלה, שמחת הולדת הבן והבת, תנועת הנוער 'נוע"ם' (נוער מסורתי), ועוד.
הרב גולדשטיין עלה ארצה מליברפול שבאנגליה בשנת 1989. הוא גדל במשפחה דתית והתחנך ב'בני עקיבא'. "גרתי בירושלים בהתחלה ועבדתי באוניברסיטה העברית. לא מצאתי את עצמי בעולם האורתודוקסי בגלל שאני גיי. הרגשתי שאין לי מקום ונהייתי פחות דתי", הוא מספר על שנותיו הראשונות בארץ.
בימים ההם הכיר את מי שהפך לבן זוגו מזה 22 שנה. בשנת 2001 חזרו בני הזוג ארצה לאחר שליחות בחו"ל מטעם עבודתו של בן זוגו, והתמקמו ברחובות. הרב גולדשטיין החל לעבוד בתנועה המסורתית, שלא הכיר בעבר אבל חשב שתתאים לתפיסתו הדתית. הוא התחיל להגיע לבית הכנסת ברחוב מילר, ועם הזמן לקח עליו עוד ועוד תפקידים, וגיבש את הרצון להוביל בעצמו.
בשנת 2010 הוזמן גולדשטיין ללימודי רבנות של התנועה המסורתית בניו יורק, שעדיין לא קיבלה את חבריה קהילת להט"ב ללימודים בארץ. הוא למד בניו יורק והתמחה במספר בתי כנסת. "למדתי שם איך להפעיל את הקהילה ולא רק ללמוד וללמוד כל היום", הוא מספר.
לאחר לימודים של ארבע שנים חזר ארצה, ומאז הוא משמש כרב הקהילה כבר שלוש שנים. הגישה הפתוחה של בית הכנסת ושל התנועה המסורתית מושכת אליה חילונים רבים שמבקשים מסגרת שלא תנסה לקרב אותם לדת, אלא תקבל אותם כמו שהם. הקרבה לשכונת רחובות המדע הביאה לשיתוף פעולה בין התושבים, שכבר החתימו מעל 80 איש על הבקשה להקצאת קרקע לבניית בית כנסת של התנועה בשכונה.
תושבים טוענים שחילונים בקושי מגיעים לבית הכנסת, והם יתפסו מקום לאנשים שמגיעים בקביעות.
"הקבוצה שרוצה להקים את בית הכנסת רוצה תפילה כל שישי ושבת, שיעורים והרצאות ופעילויות לילדים, מה שמתאים לתושבי האזור. יש ברחובות 130 אלף תושבים, ורק בית כנסת אחד של התנועה המסורתית. בית כנסת כזה יביא את האנשים שלא מתפללים בדרך כלל, אם יקום עוד בית כנסת של חב"ד הם לא יילכו אליו".
יש לכם חשש שבגלל שמדובר בתנועה המסורתית תהיה התנגדות מצד העירייה?
"אם נצטרך לפנות הלאה לתביעה משפטית נעשה את זה נגד עירייה שלא רואה אוכלוסיות אחרות".
לרב גולדשטיין יש בטן מלאה על התנהלות העירייה בנוגע לקהילה הקונסרבטיבית בעיר. פעילות עלייה לתורה של 'עדת שלום עמנואל' למען ילדים עם צרכים מיוחדים בבית ספר 'לוטם' בעיר הופסקה בשנת 2015 לאחר התערבות ראש העירייה.
לאחרונה שוב נתקלו בקהילה בהתנגדות מצד ראש העירייה, זאת כאשר לא אושר להם לקיים מניין שאותו ביקשו תושבים בשדרות ח"ן ביום כיפור. "פנו אליי תושבים ואמרו שהם רוצים לקיים בתפילות יום כיפור מניין שוויוני שפונה לאוכלוסייה חילונית". הרב גולדשטיין ביקש לסייע באמצעות התנועה המסורתית לארגן את האירוע ולהביא עימו ספר תורה. הוגשה בקשה למנהלת 'חוויות' שדרות ח"ן, שם ביקשו התושבים לערוך את האירוע והבקשה אושרה.
"אבל אז ראש העירייה הסביר למנהלת שהאירוע לא יכול להתקיים ב'חוויות'. פניתי ליו"ר 'חוויות' יניב מרקוביץ, והוא ביקש שנגיש בקשה חדשה, ובסוף נתנו לנו להשתמש במבנה 'חוויות' נווה יהודה". לאירוע הגיעו כמעט 80 תושבים. "הגיעו אנשים שלא היו הולכים אם לא בדרך הזו, והיה מאוד מוצלח".
מה אתה חושב על מינוי רב ראשי נוסף לעיר?
"בזבוז כסף טוטאלי, מנציח את הקרע בין אשכנזים וספרדים. מצד אחד מתלוננים שלא מתערבבים ומצד שני דואגים שלא יתערבבו".
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "זכותה של כל עמותה הרשומה כחוק להגיש בקשה להקצאת קרקע על פי הנהלים הקיימים בעירייה ובמשרד הפנים. טקסי בר המצווה מתקיימים מספר פעמים בשנה בבית ספר 'המר' בצורה נפלאה, מרגשת ולשביעות רצונם המלאה של ההורים ושל הנהלת בית הספר.
"הרעיון לקיים את תפילות יום הכיפורים במתנ"ס 'נווה יהודה' היה של ראש העירייה, והשיקול לא לקיימו במתנ"ס שדרות חן היה במטרה למנוע חיכוכים מיותרים ביום הקדוש בין בית הכנסת הקונסרבטיבי לזה האורתודוכסי ששוכן לידו.
"כל רצון ללבות מחלוקת מיותרת על בסיס דיסאינפורמציה והטעיית הציבור לא יצלח. עיריית רחובות תמשיך לשרת את כל תושביה בצורה שוויונית על מנת לשמור על היחסים הטובים השוררים בעיר בין כל הסקטורים והזרמים".
