חיים מלספין (41) יודע דבר או שניים על מה זו ציונות בשטח. הוא לוחם ביחידת יהלום בהנדסה קרבית, עם יותר מ-700 ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה בעזה, אבל בין גיחה אחת לאחרת הוא עוסק בעוד משימה לא פחות חשובה, חיזוק הצפון.
אולי יעניין אתכם:
מלספין נולד בארצות הברית ועלה ארצה עם משפחתו בגיל 15. "זו הייתה טראומת קליטה אמיתית", הוא מספר. "קשיי שפה, עבודה, תחושת ניכור, הכל ביחד. היום אני רוצה לדאוג שאחרים יעברו קליטה קלה יותר ממני".
במהלך השנים הפך מלספין לדמות מוכרת בקרב עמותות הסיוע בצפון. בזכות קשרים הדוקים עם תורמים יהודים מארצות הברית ומקהילות ברחבי העולם, הוא גייס יחד עם שותפיו יותר מ-200 מיליון שקל מאז תחילת המלחמה, מהם כ-9 מיליון בשנה האחרונה בלבד לטובת סיוע לעולים, חיילים ואוכלוסיות מוחלשות.
הוא נפגש עם דמויות בכירות כמו מייק האקבי ושגריר ארה"ב בישראל, ומוביל שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות. התרומות גויסו לרכישת אפודי מגן, קסדות, ציוד טקטי, מזון לחיילים ולמשפחותיהם ופרויקטים חברתיים בצפון.
"אני מאמין שהצפון הוא העתיד של מדינת ישראל", הוא אומר. "האנטישמיות בעולם תגרום לגל עלייה נוסף, ואני רוצה שכל יהודי שיעלה ימצא כאן בית חם בצפון, לא רק במרכז או בירושלים. הגיע הזמן להפוך את הגליל והגולן לפנינה של ישראל".
מלספין, אב לילדים, מתגורר זה 13 שנה בצפון אך נמנע מלחשוף את מקום מגוריו המדויק בשל שירותו הצבאי. לצד השירות הקרבי, הוא מפעיל מערך סיוע רחב לעולים חדשים, מבתים זמניים לקליטה ראשונית ועד אספקת רהיטים וציוד בסיסי. "אני רואה רופאים עולים שמטאטאים רחובות. זה שובר את הלב. פעם קיבוצים היו קולטים עולים, היום כמעט לא. אז אנחנו עושים את זה בעצמנו".
גם בימים אלה, כשישראל מתמודדת עם לחימה בדרום ובצפון, מלספין לא נרגע. הוא פועל לגייס תרומות לקראת החגים, מחלק תווי מזון לניצולי שואה, מסייע לחיילים בודדים, ומוביל פרויקטים לילדי הצפון.
"אני אופטימי", הוא מסכם. "החזון שלי הוא לראות את הצפון פורח. יש פה פוטנציאל אדיר. אנשים שיבואו לפה יגלו קהילה, טבע וערכים. אני קורא לזה ציונות מעשית".
