בחנוכה הקרוב, לאחר הפסקה של שנתיים, יחזרו חניכי בימת הנוער מכיתות ז'-י"ב לבמה המפוארת ביותר של העיר בהתרגשות גדולה. השנה באופן סמלי, אחרי חודשים ארוכים של איסור נסיעות לחו"ל, יעלו בני הנוער את המחזה הצבעוני "מסביב לעולם ב־80 יום".
ישבנו השבוע עם חלק מכוכבי ההצגה שנרגשים לחזור לבמה אחרי תקופה ממושכת של הפסקה. את הימים האלה הם מחלקים בין החזרה לשגרת הלימודים לחזרות הקדחתניות.
היכרות קצרה עם הכוכבים הראשיים: תום סגל (18) משחק את האדון פיליאס פוג, עדו־וייל לביא (18) את עוזרו פספרטו, אוהד הדר (15) את האדון סטיוארט, שרון מורשת (18) את הבלשית פיקס, דורין ארקין (18) את הנסיכה אאודה, רועי דרומי (14) את בילי הנער, ליהיא אטיאס (15) את האינדיאנית, נגה מאיר־צ'יזיק (14) את אחת היפניות, ורעות אריכא (14) את המשרתת.
טפו, טפו נגד עין הרע
הם שמחים מאוד, כמעט ולא מאמינים שמועד ההצגה מתקרב, ומרבים לדפוק על השולחן בתוספת "טפו טפו" בכל פעם שמישהו פולט לחלל האוויר שבטוח שההצגה הזו תעבור כי הקורונה במגמת ירידה.
"המחזמר היה אמור לעלות לפני שנתיים, חניכים אחרים כבר החלו להתאמן עליו בקדחתנות אחרי אודישנים רבים", מספר וייל־לביא. "זה לא אותו קאסט של עכשיו, כי מי שהיה בכיתה י"ב עכשיו בצבא, והצטרפו אלינו שכבת כיתה ז' שלא היתה בשנה שעברה".
גם הפקות אחרות בבימת הנוער בוטלו בגלל הקורונה, לדוגמה מופע פורים, אך אין ספק שמחזמר חנוכה הוא ההיי־לייט של בימת הנוער מזה שנים רבות. בכל שנה נראה שההפקות הופכות מפוארות ומושקעות יותר ויותר, ומחיר הכרטיסים המוזל מאפשר לכולם ליהנות ממחזמר חנוכה איכותי ליד הבית.
תום סגל, שזכה לגלם את התפקיד הראשי, מסביר שבגדול אף אחד לא היה אמור להיות בתפקיד שלו כרגע, "מאוגוסט התחלנו לעבוד על הדמויות, היו אודישנים בהם השתתפו 100 חניכי בימת הנוער מכיתה ז' ועד י"ב, עם הצעירים יותר אנחנו כמעט 200 חניכים על הבמה במחזמר".
הם מספרים שכולם נבחנים לתפקידים הראשיים במסגרת אודישנים ארוכים במהלך הקיץ.
זה היה ממש כשהחל הגל הרביעי, חששתם שזה שוב לא ייצא לפועל?
"היה לנו ברור שיש אילוצים, שהרבה דברים יכולים לקרות וכל אחד מאיתנו יכול לחלות או שיקרה לו משהו, אבל אנחנו משתדלים שהכל יהיה מתוכנן ושכל אחד ימצא את המקום שלו וגם שיהיה ממלא מקום למקרה שמישהו נדבק בקורונה", מסבירה מאיר־צ'יזיק.
"גם בשיחות שלנו לפני ואחרי האודישנים היה סימן שאלה אחד גדול", מוסיפה ארקין, "לא ידענו באמת אם המחזמר יעלה או לא יעלה והיתה המון התרגשות, לפחות בשביל ארבעתנו, הבוגרים כאן. זה המחזמר האחרון שלנו, והיה לנו סימן שאלה שריחף מלמעלה, אם תהיה לנו פרידה נעימה".
"אם אני חולה גמרתי את ההפקה"
לוח הזמנים של ההפקה צפוף, והחזרות מתנהלות כבר כעת כמה פעמים בשבוע, וככל שהמועד מתקרב כך החזרות נהיות אינטנסיביות יותר. "מבחינת לו"ז המשכנו כרגיל, היה כמובן חשש אבל המשכנו", מספר וייל־לביא. "אני מביא לכאן את השיעורים שלי וההורים מביאים לנו מרקים".
היו לכם בידודים?
הדר: "עוד לא, טפו טפו, אבל זה יותר מזה כי איך שאתה חושב שאתה חולה אתה בלחץ רק מהמחשבה שאתה מדביק את כולם וגמרת את ההפקה, אתה הולך ברחוב וחושב על זה, אנחנו נזהרים יותר מרוב האנשים, יותר נשמרים ופחות יוצאים למקומות, מבקשים מאנשים שישימו מסכה".
"אלה הילדים של בימת הנוער לאורך השנים", אומר וייל־לביא, "אנחנו יוצאים עוד מעט לטיול שנתי ואנחנו לא נדבר או נצעק, נהיה עם צעיף ותה".
לדבריו מוסיפה מורשת שיש בני נוער שהיו שמחים להיות חולים כדי לפספס בית ספר, "אני הייתי חולה שבוע שעבר ובכיתי כי לא יכולתי לבוא לחזרות".
"אנחנו מפתחים הרגלים בריאותיים כדי לשמור על הגוף, מחליפים מתכוני גועל נפש לגרון ושומרים על כושר", מגלה ארקין. "ואנחנו מספרים את זה בחיוך כי אנחנו פה מרצון, אנחנו באים ולומדים ביחד וחברים אחד של השני".
ההתרגשות לחזור לבימת הנוער אחרי תקופת הקורונה היתה גדולה. "לא הייתי כאן ארבעה חודשים ברצף", מספר דרומי, "כשקראו לי לחזור, לילה לפני לא הצלחתי להירדם מרוב התרגשות".
עולם התרבות קרס בקורונה, לא עברו לכם מחשבות שאולי עדיף להשקיע בתחום אחר?
ארקין: "כשכל הדבר הזה קרה והיה סגר היינו בשוק גדול. הפקות בוטלו וכל החיים שלנו פה, והיה שוק שהכול נגמר בבום, עלו לנו שאלות מה יהיה הלאה".
וייל־לביא מספר שלמרות ההלם המשיכו להיפגש, בין אם בעצמם ובין אם בזומים, "כשהיו הגבלות עשינו הקראות והפקות מצולמות, אבל המחזמר בחנוכה זו תהיה הפעם הראשונה שאנחנו עולים שוב על הבמה עם קהל".
מורשת: "התחלנו לפני הסגר השני לחזור, ופתאום היו לי כל מיני התלבטויות, אולי זה לא המקום שלי, אולי התעשייה הפכפכה, אולי לכאן אני לא צריכה להגיע יותר ובאמת בהדרגה חזרנו ואין מה לעשות, מתאהבים מחדש, עם כל הלחץ והחרדה".
לומדים את עולם הבמה
חניכי בימת הנוער הם לא רק שחקנים אלא לוקחים חלק גם בצוות ההפקה, התאורה, האיפור, התפאורה והסאונד ולמעשה לומדים את תחום הבמה לעומק. "לי התפתחה אהבה לתחום האיפור", מספרת מורשת, וסגל מוסיף שהוא למד על עצמו שאחד הדברים שהוא הכי נהנה לעשות על הבמה הוא התעסקות בתאורה. "מכיתה ח' בערך אומרים לך בוא תלחץ פה ובוא תכוון שם את המערכת, אתה צובר ניסיון ואז התאורן יכול להגיד שהוא רוצה משהו ואתה יודע במה מדובר, איזה עוד מקום ילמד אותי בגיל 14 לתכנת פנסים?".
"בכל הדבר הזה, וגם בשירה ומשחק סומכים עלינו מכיתה ז' לעלות על הבמה, להופיע מול אנשים ששילמו כסף, וזו זכות", אומרת ארקין.
חלק מהחניכים מגיעים ממקומות מגורים סביב רחובות, ויש גם חניכה מקיבוץ קבוצת יבנה והיתה חניכה מעומר שבדרום. בקרוב מאוד, במהלך חנוכה, נוכל לראות אותם מככבים בארבע הצגות ביום, ובסך הכל יעלה המחזמר 18 פעמים במהלך חג החנוכה.
אילן גרזי, מנהל בימת הנוער: "בכל שנה מחזמר חנוכה מביא איתו קסם חדש. בחודשים האחרונים מסדרונות הבימה מלאים בנערות ונערים שרים, רוקדים, משחקים על הבמה, עובדים על התפאורה, התאורה ויוצרים לחנים חדשים ובעיקר מאוד מתרגשים לקראת האירוע הגדול של השנה ואנחנו מזמינים את תושבי רחובות ואת חובבי מחזות הזמר להגיע עם הילדים".
כל העדכונים - חדשות רחובות
