מה עושה אמא שארבעת ילדיה מגויסים לצבא? בקושי ישנה בלילות, מתפללת בכל הזדמנות ומקווה לטוב. אלו הם חייה של אביבה חלבי (55) מרחובות בחודשים האחרונים.
חלבי, מכהנת בעשור האחרון כיועצת ראש עיריית רחובות לעניינים נשים, מובילה את פורום נשים רחובות ומנהלת את מרכז הגישור והדיאלוג העירוני. היא נשואה לרונן ואם לשבעה ילדים, מתוכם ארבעה מגויסים בחודשים האחרונים במלחמת חרבות ברזל.
קראו גם:
ינון בן ה-22 לוחם בגדוד רותם של חטיבת גבעתי, שלמה בן 25 משרת במילואים ויוצא סיירת חרוב, מתן חיים בן ה-26 משרת במילואים בסיירת נח"ל ומוריה בת ה-19.5 גויסה לצה"ל לפני כחודש לתפקיד מש"קית נפגעים.
להיות אם לארבעה חיילים, מתוכם שלושה לוחמים בעזה זה עניין לא פשוט.
"במשך כמעט 40 ימים לא שמעתי מינון כי הוא היה מנותק קשר. לא שמעתי את הקול שלו ולא ידעתי מה איתו ומה עובר עליו עד שיום אחד שלמה, הבן האמצעי שלי שגם נכנס לרצועה, חיפש אותו בעזה וכשהוא מצא אותו הוא הכריח אותו להתקשר אליי. מאז הם הפכו את זה לנוהג קבוע - מתקשרים, כותבים או מקליטים בכל פעם שיש הזדמנות".
"מתחילת המלחמה לא הייתה לנו שבת אחת שכל הילדים היו איתנו ביחד בבית. גם בעלי רונן, ששוחרר משירות מילואים בחודש אוגוסט האחרון, גויס פעמיים במהלך המלחמה הזאת כך שבאמת כל המשפחה שלנו בתוך זה".
"קוראת תהילים ומתפללת לטוב"
חלבי עצמה שירתה כקצינת חינוך בחטיבת גולני מתארת שהילדים שלה נולדו לתוך המציאות הזאת: "המשפחה שלנו הגיעה לארץ מתוך ציונות מהרבה מקומות בעולם, אבא שלי נרדף ע"י הנאצים בטוניס, אבא של בעלי הגיע לארץ ברגל מסוריה והילדים שלנו גדלו בתודעה עמוקה שזאת הארץ שלנו וכל אחד צריך לתת את חלקו".
איך עוברים את התקופה הזאת?
"אני באופן קבוע מאוד עסוקה, עם חיי המשפחה, העבודה וגם ההתנדבויות שאני מחויבת אליהן במאה אחוז אבל בחודשים האחרונים, בעקבות המלחמה, אני משתדלת להיות עסוקה הרבה יותר מהרגיל. אני מתנדבת יותר למען משפחות המילואים, יש הרבה חיילים שרוצים לשלוח משהו למשפחות שלהם, עוגות, מילה טובה ועכשיו גם משלוחי מנות ואני משתדלת לעזור כמה שאני יכולה. בכל יום אני מעסיקה את עצמי עד שאני עייפה ומותשת, ועדיין אני מתעוררת בלילה, קוראת תהילים ומתפללת לטוב".
"כדי להגיע להסכמה צריך גם לוותר"
לפני המלחמה חלבי התמודדה עם אתגרים שונים לחלוטין. בתור מנהלת מרכז הגישור ברחובות ויו"ר התאחדות מרכזי גישור ברשויות המקומיות היא הייתה שותפה, יזמה והובילה עשרות מעגלי שיח בסוגיות הבוערות בחברה הישראלית. "מעגלי השיח שלפני ה-7 באוקטובר התמקדו ברפורמה המשפטית, מגילת העצמאות, הגיוס לצה"ל וקידום נשים בחברה. בסוף כל אחד מהמעגלים המשתתפים אמרו לנו דבר אחד - כמה היה חשוב שבאנו, נפגשנו, דיברנו ושמענו זוויות נוספת שלא חשבנו עליהן קודם.
"אני חושבת שהמחלוקות והוויכוחים הם חלק בלתי נפרד מהעם היהודי, כך צמחה החוכמה היהודית ואלה היו מחלוקות לשם שמיים. בכל משפחה יש אנשים שחושבים אחרת, שיש להם דעות אחרות ועדיין אנחנו חיים יחד כמשפחה. את יכולת ההכלה והקבלה הזו אנחנו צריכים לגייס גם למישור הלאומי ולהפוך אותה לדרך חיים".
את דרך החיים הזו חלבי מנסה להעביר באמצעות מרכז הגישור העירוני של רחובות, הממוקם ברח' טלר 9 ב' ואליו מגיעים זוגות פרודים, שכנים מסוכסכים וגם בני משפחה שלא מצליחים להגיע להסכמה. "בדרך כלל מגיעים אלינו אנשים כועסים ומאוכזבים אבל המגשרים המקצועיים שלנו יושבים איתם, וכולם מבינים שכדי להגיע להסכמה צריך גם לוותר, להקשיב ולהביא את הטוב המשותף".
מרכז הגישור ברחובות הוא אחד המרכזים הבולטים והמוכרים בישראל, זוכה פרס האחדות של נשיא המדינה.
"במרכז הגישור אנחנו קוראים לרחובות - 'רחובות של סובלנות' כי יש בעיר הזאת סובלנות מובנית. יש בעיר קבוצות פעילים כמו בית הכנסת ברמן, דרור לישראל ועוד רבים טובים שיוזמים מפגשים, מעגלי שיח, סיורי סליחות משותפים, ועוד. אנשים רוצים לדבר ולהגיע להסכמות וזה משמח ומפיח תקווה שלמרות הכל, אנשים רוצים לחיות פה ביחד".
