בשבוע שעבר להקת Mad about me הופיעה בכפר דניאל ואף אחד לא הצליח לשבת. עם מוסיקה מקפיצה, אווירה טובה ושמונה חברי הרכב מוכשרים, היה קל לסחוף את הקהל והאווירה היייתה מחשמלת. בהמשך הופיעו גם בדיור מוגן בלב רחובות, בהופעה מרגשת ובלתי נשכחת.
3 צפייה בגלריה
 להקת Mad about me
 להקת Mad about me
להקת Mad about me
(צילום: קובי קואנקס)

כל חברי הלהקה, תושבי האזור, הם מוזיקאים מוכשרים עם חלומות גדולים וממש במקרה גם נמצאים על הספקטרום האוטיסטי. "למי אין היום מגבלה?", הם אומרים בראיון מיוחד השבוע, "זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להיות להקה מעולה".

"לא יכולתי לעצור את הדמעות"


מגיל צעיר שגיא פימה (24) מרחובות חולם לעסוק במוסיקה. כבן לאב מתופף פימה תמיד עסק במוסיקה וכשבגיל 14 צפה לראשונה בסצינה המפורסמת של להקת החייזרים בקנטינה בנד בסרט של מלחמת הכוכבים, הבין שהוא רוצה להקה משלו.
כיוון שמדובר במוסיקאי מוכשר שגם מתמודד עם CP ונמצא על הספקטרום, היה ברור שהלהקה תקבל גוון שונה וכך הוקמה להקת Mad about me ביג בנד משפחתית ומכילה בה כל חברי ההרכב המצומצם, 8 במספר, הם מוזיקאים על הרצף האוטיסטי. עם קאברים מכל הזמנים, בלוז, ג'ז ורוק, וגם מוסיקה מקורית, הם מלהיבים את הקהל וכשכולם רוקדים על השולחנות אף אחד לא זוכר מי על הספקטרום ומי לא.

3 צפייה בגלריה
שגיא פימה והוריו אורן ואביבית
שגיא פימה והוריו אורן ואביבית
שגיא פימה והוריו אורן ואביבית
(צילום: פרטי)

הלהקה הוקמה בשנת 2014 בלווי הוריו של פימה, אימו אביבית משמשת כמנהלת ואביו אורן משמש כמפיק מוסיקלי.
"מגיל צעיר שגיא חובב מוסיקה ומנגן על כלי נשיפה", מספר האב אורן (52), שמתופף עם להקות מקצועיות. "כשיש לך ילד עם צרכים מיוחדים אתה תמיד דואג לו ואני מודה שבהתחלה כשהוא ביקש להקים להקה זה נשמע לי לא הגיוני. אבל כששגיא מחליט משהו זה פשוט קורה. אני קורא לזה 'משימות שגיא', אלו מטלות בלתי אפשריות שהוא גורם להן להתממש. הוא דחף והקים, אסף את חברי הלהקה, חיבר בין כולם ורץ עם זה.
"בפעם הראשונה שהגעתי לחזרה באתי סתם, חשבתי שננגן קצת, יהי מעפן ונתקדם, הדבר האחרון שציפיתי לפגוש זה כישרון. אבל ברגע שהם התחילו לנגן הייתי המום, ניגנתי עם מיטב הנגנים בארץ והילדים האלו מוכשרים בצורה בלתי רגילה, זו הייתה החזרה המרגשת ביותר בחיי.
"אי אפשר לתאר את הרגע הזה, צריך להיות שם כדי להבין, אני מנגן איתם ולא יכול לעצור את הדמעות. מאז הם התקדמו שנות אור, רק הלכו והתמקצעו. יש להם כל כך הרבה יכולת וכישרון, בנינו רשימת שירים, קאברים, עבדנו על חומרים מקוריים, יש להם רפרטואר מדהים. כשהם מרימים את הקהל כולם רוקדים איתם, זה האופי של הלהקה".

מוזיקאים חששו משילוב


אך אורן מודה שלא הכל קל וזורם. "לא כל אחד מוכן לתת הזדמנות ללהקה כזאת. בעבר ניגנתי עם להקה מסוימת, היינו מופיעים בג'יפסי שבזמנו נחשב למקום הטוב ביותר בארץ ללהקות חובבניות. יום אחד שגיא ביקש שהם ינגנו איתנו וכשדיברתי עם הלהקה לא היתה שם ממש היענות, להיפך, מיד צצו תירוצים, טענו שהקהל שלנו לא מצפה לזה, שהבעלים של המקום לא יסכימו, שזה עלול לגרום לנו לנזק. הם היו כל כך שליליים ומלאי דעות קדומות על אנשים עם צרכים מיוחדים, בסופו של דבר כבר לא הייתי מסוגל לנגן איתם ועזבתי את הלהקה.
"אבל לשמחתי היה גם סוף טוב, פניתי ישירות לבעלים של הג'יפסי והיא מיד הסכימה, אפילו הזמינה את ההורים שלה להופעה. הייתה להם הופעה מדהימה, הגיעו 200 איש והקהל השתגע עליהם. מאז לשמחתי מצאתי להקה אחרת לעבוד איתה והם רק רוצים להופיע עם שגיא והחברים, מאוד אוהבים אותם. דווקא בגלל מי שהם חברי Mad about me מגיעים בלי עכבות, את הקהל הקשה ביותר הם מצליחים לפצח".
אביבית ואורן כבר חולמים בגדול, המטרה שלהם היא שהלהקה תצליח להתפרנס בכבוד והמופעים ישמשו מקור הכנסה לחברים, אך בינתיים שגיא וחבריו מתמקדים בעיקר בלעשות טוב. "ההרכב שלנו הוא מקום מכיל, אוהב ומשפחתי", אומר שגיא, "הוא מבוסס על ערכים של חברות וקבלת השונה, אחווה אהבה כבוד ונתינה. אנחנו בנוסף למוזיקה גם מראים איך אפשר לקבל את האחר. הקמתי את הלהקה עם חבר שלי ליאור גלבוע ואנשים הצטרפו אלינו מכל מיני מקומות, חבר מחנות כלי נגינה, אחר מלימודי חצוצרה, רבים הגיעו מלימודי מוסיקה בבר אילן במסלול שמותאם לאנשים עם מגבלות".
מאיפה ההשראה לכתוב שירים?
"מכל מיני דברים שעברנו בחיים וגם מההרכב, אנחנו תמיד עוזרים אחד לשני, ויחד מתפתחים אישית ומקצועית. חשוב לנו להעביר מסר שאין דבר שיכול לעצור אותך מלהגשים את החלום שלך ולהיות מי שאתה".
גלבוע (24), תושב רחובות מוסיף: "בהתחלה בכלל לא עשינו חזרות, סתם מפגשים מוסיקאליים, היינו מנגנים עם אורן, אני מנגן על גיטרה, אבל תמיד ידענו שהמטרה שלנו היא להקים להקה. ככל שפגשנו יותר חברים מוזיקאים עם צרכים מיוחדים כך גדלנו והתחיל לקרות משהו, מצאנו את האיזון הנכון ובסופו של דבר הכל התחבר".

קראו גם:

גם חבר הלהקה ניצן רביב (22) מרחובות מרגיש שבמסגרת ההרכב הוא יכול להביע את עצמו. "הלהקה בשבילי היא מעבר לבילוי, היא דרך לבטא את הכישרון שלי כמו שמעולם לא עשיתי, זה נותן לי זמן להשתחרר, להיות אני.
"אנחנו לא נגנים מושלמים, וכנראה לא נהיה, אבל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא כמיטב יכולתנו להוציא את כל מה שאנחנו רוצים לומר לעולם, להעביר מסר לקבל את השונה ולאהוב אותו גם אם לא בעזרת מילים".
איך אתם מתמודדים עם אור הזרקורים?
"כולנו למדנו יחד קורס משחק וחלמנו להפוך את זה למקצועי", אומר תושב יבנה, דניאל פאז (25) שמנגן על חליל. "כשאני על הבמה אני נהנה מכל רגע, הקהל מתחבר אלינו ואל המוסיקה שלנו ואנחנו מקבלים המון פרגון. זה כיף ענק להופיע, בשנה שעברה הופעתי מול נשיא המדינה בוז'י הרצוג, בדיוק 40 שנה אחרי שאבא שלי הופיע מול אביו, הנשיא חיים הרצוג, לאחר שזכה בתחרות פרנסואה שפירא לכלי נשיפה. אני חולם להמשיך לעסוק במוסיקה זה הייעוד שלי בחיים".
בהרכב מנגן גם תושב ראשון לציון, ליעד אסייג (25) שמספר על ההשפעה של ההרכב על חייו: "הלהקה זה מסגרת, זה חברים וגיבוש, פעם ראשונה בחיי שאני פוגש אנשים כמוני, מוזיקאים על הספקטרום שחולמים לעסוק בתחום הזה. כשאני עם הלהקה אני שוכח כל מה שעובר עליי, צולל למוסיקה ומתנתק מהכל. מוזיקה תמיד היתה המקום שלי, עד גיל 3 לא דיברתי, אבל הייתי צמוד למוזיקה".

3 צפייה בגלריה
המתופף אושר שטרית
המתופף אושר שטרית
אושר שטרית
(צילום: פרטי)

בין כלי המוזיקה, חברי ההרכב מוציאים גם את החיבור הרגשי שמי לא מתהלך בנעליהם לא תמיד יבין. לדברי חבר ההרכב, אושר שטרית (29) מתל אביב: "‎התפקיד שלי בלהקה הוא פרקשניסט, אבל אני גם אוזן קשבת ומכילה לכל חברי הלהקה. שגיא מנהיג הלהקה הוא בן דוד שלי ובלעדיו כל המציאות הזאת לא הייתה מתרחשת. כבר בגיל קטן הוא אמר לאביבית אמא שלו, דודה שלי, שהולכת להיות לו להקת ביג בנד והחלום הפך פשוט למציאות. זה להיות לצד אנשים עם שמחת החיים הכי גדולה שראיתי. חכמים, מוכשרים ובעלי כריזמה".

לעזור למוזיקאים עם צרכים מיוחדים


ולפני שאתם מטילים ספק ביכולות של חברי ההרכב, מתברר כי דווקא המגבלה שלהם היא זאת שמעצימה את הכישרון. "אני אוטיסט עם יכולות סוואנטיות במוזיקה, זה אומר יכולות יוצאות מגדר הרגיל", מסביר אילון גבירצר (18) מרחובות, "יש לי שמיעה אבסולוטית, זיכרון פנומנלי, וסינסתזיה שזה ערבוב חושים. אני גם שומע את הצלילים וגם רואה אותם בצבעים וגם מרגיש את הטמפרטורה שלהם. אני אוהב מוסיקת רוק ומוסיקה קלאסית והלהקה בשבילי זה מקום שאני יכול לתרום בו ולשמח אנשים וגם מקבלים אותי כמו שאני".
ומה התוכניות לעתיד?
"אני חונך מוזיקאים עם צרכים מיוחדים וזה כיוון שחשוב לי להשקיע בו", אומר פימה, "אני רוצה לעזור להם להתפתח בדרך שלהם. החלום שלי הוא שיחד נקים מתחם שיקבלו בו מוזיקאים עם צרכים מיוחדים שצריכים עזרה וגם מוזיקאים 'רגילים' שצריכים עזרה, כי הם יכולים ללמוד אחד מהשני. אני חושב שהרבה אנשים יכולים ללמוד מהלהקה שלנו איך העולם יכול להתנהל טוב יותר אם רק אנשים יקבלו כל אדם כמו שהוא".

חברי הלהקה:


שגיא פימה: מנהיג הלהקה ונגן כלי נשיפה
ליאור גלבוע: גיטרה חשמלית
ליעד אסייג: גיטרה בס ושירה
דניאל פאז: נשיפה ושירה
ניצן רביב: יוקללה שירה וריקוד
אילון גבירצר: קלידים
אורן פימה: תופים
אושר שטרית: כלי הקשה