הרבה אנשים אוהבים להתנדב ולתרום מזמנם הפנוי, אבל משפחה כזו עוד לא הכרתם. מיכל וחנן ג'ובני (שניהם בני 42), הם הורים לשלושה ילדים (12, 8 ו-6). הם מתגוררים בשכונת שרונה ברחובות, כשלשניהם יש קריירה מצליחה למדי במהלך שעות היום. אבל כשהשמש מתעייפת, ומתחילות לרדת שעות הערביים, מיכל וחנן רק מתחילים את היום ויוצאים להתנדב.
בארבע השנים האחרונות מיכל מתנדבת כחובשת באיחוד הצלה וכנהגת אמבולנס. לפני כשלושה שבועות אף הצטרפה למשמר האזרחי השכונתי שהקים אגף הביטחון בעיריית רחובות, שם גם היא נושאת נשק ותורמת מזמנה כחובשת. "אנחנו נותנים עוד שכבת עיבוי להגנה על העיר", היא אומרת.
ממאות מקרים שמיכל הצילה חיים בהיותה נותנת עזרה ראשונה, מה שהכי מרגש אותה זה להגיע לאירוע – והנפגע מזהה שאתה שם: "כשאתה מגיע למטופלים ברגע הכי קשה בחיים, והם רואים בן אדם שיכול לעזור, או לתת עזרה ראשונה – זה כבר מוריד את רמת הלחץ והחרדה שלהם, מה שמייעל את תהליך הסיוע. התפקיד שלי זה לטפל בהם עד שמגיע אמבולנס, ועושה את שאר הטיפול שמציל חיים".
מיכל היא רחובותית במקור, שומרת מסורת. למדה בכפר חב"ד, עשתה שירות לאומי ובהמשך סיימה תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן בהתמחות פרה-רפואית. כיום היא עובדת כסמנכ"לית ברכבת ישראל ואחראית על כל תחום המטענים. "בגיל 38 רציתי לעשות יותר. עשיתי קורס של שנה באיחוד הצלה. לאחר מכן עשיתי קורס נהגי אמבולנס. מאז אני לא יכול להפסיק ללמוד על המקצוע".
טיל ליד הבית
חנן מתנדב כבר שלוש שנים ביחידת הסיור של משטרת רחובות, וכבר ביוני 2022 התנדב לסייע ולהקים את יחידת החילוץ של אגף ביטחון חירום של עיריית רחובות: "הם חשבו קדימה – וראו את הנולד", מספר חנן, "אנחנו סומכים על פיקוד העורף במקרה של רעידת אדמה או נפילת טילים – אבל הקמנו את יחידת החילוץ שקופצת קדימה במקרה שצריך לעשות סריקות, פינוי במקרה של טילים או רעידת אדמה".
היחידה של רחובות מונה כיום 100 איש ומחולקת לצוותים, וחנן הוא חלק מיחידת אלפא, שנמצאת בכוננות חירום מהיום הראשון של המלחמה. "אנחנו מעורים בכל ישיבות העירייה, ובכל אירוע בעיר קופצים עם הצוות– וכמובן מאובזרים בהתאם: יש לנו ציוד משלנו".
חנן מוסיף כי "עיריית רחובות הוציאה 'ים של כסף' על כלים ייעודיים, תאורה וציוד מכני עבור יחידת החילוץ. עברנו קורסים של מחלצים, מפקד היחידה הוא קצין בכיר בפיקוד העורף ויש עוד קצין מיחידת חילוץ והצלה. כל הזמן אנו מבצעים תרחישים כדי שנוכל ליישם זאת בשעת חירום".
חנן במקור מראשון לציון, סיים תיכון דתי, שירת בחיל האוויר בשדה דב, וכבר למעלה מ-20 שנה מתגורר ברחובות. הוא אקדמאי ובעשור האחרון מנהל את החנות דף רם בעיר.
הדור הבא
איך מתנהלים כך בבית עם שלושה ילדים?
מיכל: "אנחנו מתחלקים במשמרות – או שאני יוצאת להתנדב, או שחנן יוצא להתנדב. לפני שלושה שבועות היה אירוע חריג, כאשר נפל טיל ברחוב שלנו. הפלנו את הילדים על השכנה, ומיד יצאנו לסייע עם כל הציוד. הייתה פצועה אחת מרסיסים, הרבה נפגעי חרדה. חנן הגיע עם ציוד החילוץ, וניסה לאתר לכודים. עבדנו כמה שעות טובות, ובסוף חזרנו אחרי כניסת השבת. כמובן, פיקוח נפש דוחה שבת".
קראו גם:
חנן: "ההתנדבות היא בעורקנו. אבא שלי היה מתנדב 25 שנים במשטרה, אמא שלי התנדבה בתחום החינוך, ואנחנו רואים את ההתנדבות כערך עליון". מיכל משלימה אותו: "אנחנו מתנדבים כי אנחנו נהנים מזה. זה גורם לסיפוק וערך עצמי גבוה. והכי חשוב, אנחנו מנחילים את זה לדור הבא, והבת שלי הגדולה כבר אומרת לי שהיא רוצה להיות חובשת – כמו אמא, להיות מתנדבת באיחוד הצלה. אני חושבת שזו הגאווה הכי גדולה שאפשר להנחיל לילדים".
