"חזרתי מחופשה בתאילנד, הייתי שם כמה חודשים עוד לפני שהתחיל כל הסיפור הזה", מספר חייל משוחרר מרחובות מביתו שבמרכז העיר. לדבריו כשירד מהמטוס לא נעשתה שום בדיקה בשדה התעופה. "זה פשוט טיפה מוזר כי אני באתי בקונקשיין, ופשוט פה אני הגעתי לארץ, ואני הודעתי למשרד הבריאות שחזרתי מתאילנד, וערכתי בדיקות בטלפון ואז אמרו לי להיכנס לבידוד. שואלים אותך בבדיקות איך אתה מרגיש, שואלים על צינון וכל מיני דברים כאלה".
מה זה אומר להיות בבידוד?
"הוראה להיות 14 יום לבד. מתוכם לא פוגשים אנשים מבחוץ ולא באים במגע ישיר עם ההורים. אני בן 22, ההורים לא ראו אותי כמה חודשים והם מתגעגעים, מצד אחד כן רוצים להתקרב ולחבק, ומצד שני הם נותנים חשיבות ממש גדולה לנגיף הזה אז הם גם מפחדים. אנחנו מחכים להתחבק עוד עשרה ימים".
איך אתה מעביר את הזמן?
"אני אוהב להתעסק בבעלי חיים ואני מקדיש להם את כל הזמן שלי. אני מתעסק בזוחלים, יש לי נחשים וצבים, אז אני מביא להם את כל היחס עכשיו והם שמחים, ואני אוכל הרבה כי הורדתי הרבה במשקל בתאילנד".
הגיעו אליך פקחים של משרד הבריאות?
"בינתיים לא הגיעו, אבל הם מתקשרים בכל יום, משרד הבריאות נתן הוראה לקופת החולים לוודא עם האנשים בכל יום מה מצבם, אז מקופת חולים מתקשרים כל יום, ומבקשים שאני אבדוק חום ואמסור להם כל פעם, וסך הכול איך אני מרגיש, אם התעטשתי ולחצים בחזה".
אחד הקשיים העיקריים שהוא מספר עליהם, ואחת הסיבות שבגללן הוא מבקש להישאר בעילום שם, הוא היחס מהסביבה. "שכן אחד יודע על הבידוד", הוא מספר ואומר: "קיבלתי הערות שלא מהעולם הזה, אנשים בדרך הביתה ראו שחזרתי מתאילנד, קיבלתי הערה, מישהי אמרה לי אל תנשום, אל תדבר עם אף אחד ותעוף למיון, היא אמרה לי את זה בשדה תעופה, מישהו אחר אמר לי, באמצע שדיברנו, הוא אמר לי תלך תדבר עם מישהו אחר, אני פחות רוצה להתקרב אליך".
מעליב?
"האמת שכן. כאילו גם צחקתי, חשבתי שזו בדיחה, ואז אשתו שהייתה לידו אמרה אל תצחק, זה ממש לא בדיחה. וזהו, וכבר התגובות של אני לא יכול לבקר אותך כי אתה בבידוד, אני לא מתקרב אליך כי אתה תדביק אותי".
מה הדבר הראשון שתעשה כשתצא?
"קודם כל לפגוש את החברים כי לא ראיתי אותם שלושה חודשים וללכת לאכול אוכל במסעדה".
יש לך המלצה למי שנכנס עכשיו לבידוד?
"קודם כל שיהיה מוכן לתגובה הכי גרועה שיש, כי אני גם הייתי מוכן וקיבלתי כאפה יותר חזקה, ודבר שני שיעשה את מה שאמר שיעשה כשיהיה לו זמן, אני לדוגמה בונה כלובים חדשים לזוחלים שלי. מנצל את הזמן".
ליזה כנעני, מנהלת תחום עבודה סוציאלית במכבי שירותי בריאות, נותנת מספר המלצות שכדאי ליישם בבידוד:
• ראשית חשוב להדגיש לילדים כי הבידוד אינו מעיד על סכנה אלא מהווה צעד מניעתי, בטיחותי ואחראי הנוגע לשמירה על בריאות המשפחה.
• הבידוד גם יאפשר שבמידה ומי מבני המשפחה לא יחוש בטוב מסיבות שונות, ניתן יהיה לקבל טיפול רפואי מהיר ומותאם. להזכיר לילדים שמערכת הבריאות שלנו היא מצוינת ואפשר לסמוך עליה.
• חשוב להדגיש כי לאחר מועד סיום הבידוד ניתן יהיה לחזור ללימודים, לעבודה ולפעילות רגילה ושגרתית. ניתן אפילו לצייר יחד לוח שנה מיוחד לכבוד העניין ולספור עם הילדים את הימים שעוברים עד החזרה לשגרה.
• חשוב מאוד לתת לגיטימציה גם לתחושה של פחד, מתח ודאגה וכן לתגובות רגשיות ופיסיות שונות הן של המבוגרים במשפחה והן של הילדים למצב. מומלץ להציע לילדים לשתף במחשבות וברגשות שלהם, לשאול שאלות ולהתעניין בתחושותיהם.
• אפשר לעזור לילדים לשמור על קשרים חברתיים דרך הטלפון או בשיחות וידאו, ובתיאום עם הצוות החינוכי בבית הספר לתכנן כיצד הילד יוכל לקבל חומרי לימוד ותמיכה בערוצי המדיה השונים.
• ילדים זקוקים לגבולות ולסדר שיוכלו להישען עליהם ובלעדיהם עלולים לחוות חרדה ובלבול.
חשובה גמישות אך עם זאת חשוב לשמור ככל שניתן על סדר יום בנוגע לשעות שינה, ארוחות וכד'.
• להשתדל להפחית ככל האפשר צפייה בחדשות הקשורות בקורונה, הצפייה יכולה ליצר הצפה ופחד בקרב ילדים ולכן עדיף להתעדכן בסמארטפון מאשר בערוצי החדשות בטלוויזיה.
• אפשר ורצוי לתכנן פעילויות/פרויקטים שהמשפחה כולה יכולה לבצע ביחד כגון ציורים משותפים, פאזל גדול, בניה עם לגו / קוביות וכד'
• כדאי להפוך את הבית לנעים יותר מבחינה משחקית, כדי שיהיה יותר קל לשהות בו ולקיים פעילויות ומשחקים שהילדים אוהבים. אפשר לייצר מרחבי משחק חדשים בבית מעבר לפינה הקבועה בשגרה הרגילה כדי שהילדים לא ירגישו שהם תחומים לאורך היום במקום אחד.
• ילדים זקוקים לתנועה ולפעילות מוטורית שאותה ניתן להבנות ולארגן גם בתוך הבית כמו למשל טרמפולינה קטנה, מרוץ מכשולים, קפיצה בחבל וכד' – רק לזכור לשים בצד את האגרטל שקבלתם מהסבתא...
• לתת לילדים תפקידים שונים בבית באופן מותאם לגילם כדי לתת להם חוויה של שליטה - לעזור להכין ארוחת צהריים, לאפות ביחד, לקפל כביסה, לארגן את המשחקים וכד'
זכרו – חשוב מאוד לשמור על פרופורציות, רוח טובה והומור - ככל שכהורים תשמרו על תגובות רגשיות מאוזנות ורגועות יותר למצב הנתון, זה יקרין גם על הילדים והתנהלותם. 14 ימים זה אמנם זמן לא מבוטל אבל גם הזדמנות נדירה במרוץ החיים לבלות יחד וליצור זיכרונות משפחתיים חדשים.
