בנייה של שתי כיתות בבית ספר "המר" ברחובות מעוררת כעס רב בקרב מתפללי בית כנסת סמוך. עכשיו הנושא מגיע לפתחו של בית המשפט.
קראו עוד:
בית הכנסת הוקם ברחוב ש. בן ציון על ידי תושבי האיזור שביקשו לפני 40 שנה להקים להם בית תפילה שישרת את תושבי מערב רחובות. הם קיבלו לשם כך שטח בגודל 1,500 מ"ר מעיריית רחובות ובנו עליו מבנה בגובה שלוש קומות. לאורך השנים ביקשו בבית הכנסת שנושא השטח יוסדר ושהעמותה המנהלת את בית הכנסת תהיה רשומה כבעליו, אך הדבר לא קרה.
לצד בית הכנסת פועל בית ספר המר, בכתב התביעה נטען כי לאורך השנים מנהלי בית הספר ביקשו להשתלט על חלק מהמגרש שעליו בנוי בית הכנסת לשם הרחבת בית הספר, ובשנת 2017 פנה מנהל בית הספר לבית הכנסת וביקש להציב שתי כיתות לימוד בשטח בית הכנסת בשל מצוקת מקום. בבית הכנסת אמרו מנגד שהדבר יתאפשר אם בית הספר יקבל הרשאה להצבת המבנה הזמני ושהדבר יבוצע בכפוף לקבלת תוכניות שבהן יסומנו גבולות המבנה שיוקם וחתימה על הסכם המעגן את הנושא בין הצדדים. עוד הדגישו בבית הכנסת כי לא יתבצע שום שינוי פיזי או פעולה בשטח עד לחתימת ההסכם. למרות זאת, דבר לא קרה בשטח.
שלוש שנים מאוחר יותר, לפני כחודש, שוב פנה מנהל בית הספר אל בית הכנסת, וחזר על בקשתו. נערכה אספה כללית בבית הכנסת, המנהל הוזמן, ולאחר מכן ניתנה תשובה זהה לזו שניתנה בשנת 2017.
בתחילת חודש אוגוסט התקיימה פגישה נוספת בשטח מגרש בית הכנסת, הפעם נכחו בה גם ראש העירייה רחמים מלול ומחזיק תיק החינוך זהר בלום, ומנהל בית הספר. במהלך הפגישה, כך על פי כתב התביעה, אמר מלול כי השטח המדובר שייך לבית הכנסת.
בבית הכנסת טוענים כעת כי הרצון האמיתי של בית הספר הוא לספח אליו חלק משטח מגרש בית הכנסת וכי העלאת הצורך בבניית כיתות לימוד זמניות היא תירוץ בלבד.
לתדהמת אנשי בית הכנסת, לפני ימים ספורים נכנסו אל שטח המגרש שלהם פועלים והחלו בעבודות להריסת הגדר המפרידה בין בית הכנסת ובין בית הספר והכשרת הקרקע לבניית שתי כיתות לימוד, כל זאת בצמוד לרחבה המרוצפת הבנויה בחזית הכניסה לבית התפילה. כמו כן, נעשתה יציקת בטון כהמשך לעבודות.
לטענת אנשי בית הכנסת, פניות למנהל בית הספר לא נענו והעבודות "נעשו בכוח הזרוע ובבריונות, ללא קבלת היתר בנייה כדין וללא פיקוח". כעת מבקשים המתפללים מבית המשפט להצהיר כי אין לבית הספר זכות קניין מכל סוג בשטח המגרש.
עיריית רחובות הגישה את תגובתה לתביעה ומחזיק תיק החינוך זהר בלום אף הופיע ביום שלישי השבוע בבית המשפט. בעירייה טענו כי לבית הכנסת אין חזקה כל שהיא על השטח וכי קיים הסכם עוד משנות ה־70 על שימוש בית הספר במבנה לאור השקעת העירייה במבנה בית הכנסת, תוך מתן עדיפות לבית הספר, להוציא שעות התפילה המקובלות. עוד טענה העירייה כי בשנת 1993 נשלח מכתב מאגף החינוך לבית הכנסת ובו שוב הובהר שצורכי בית הספר קודמים לבית הכנסת.
העירייה ציינה כי לאור הצפיפות הגדלה והולכת בבית הספר, כמו גם הנחיות משרד החינוך לנצל כל שטח אפשרי בשל מגפת הקורונה, היה צורך לבנות שני מבנים נוספים בדחיפות לקראת פתיחת שנת הלימודים. העירייה היא זו שהתקשרה עם קבלן לצורך בניית שתי הכיתות והדגישה כי לבית הכנסת אין חזקה בשטח וכי מעולם לא הגישו מטעמו כל בקשה להסדרת השימוש בשטח. בית המשפט המליץ לבית הכנסת למשוך את התביעה וזו אכן נמשכה ללא פסיקה על הוצאות.
כל העדכונים - חדשות רחובות
