בעקבות המערכה בגזרת הדרום לפני שבועיים, ששיתקה את רחובות למשך יומיים, מדווחים הורים רבים על בעיית מקום בתוך המקלטים שבבתי הספר ברחבי העיר. לטענת ההורים, בבתי הספר 'דה שליט', 'ויצמן', 'קציר', 'השיטה', 'שפרינצק', 'מעלות משולם' ועוד, רבים מהילדים נותרים בכיתות או בחדרי המדרגות בשעת אזעקה.
"האוכלוסייה ברחובות גדלה ולא בנו עוד מקלטים בבתי הספר", אומר אב לילד באחד מבתי הספר בעיר. לדבריו, המבנים של בתי הספר הישנים בעיר לא יכולים להכיל את כל כמות הילדים, וכך קורה שבכיתות מסוימות התלמידים נשארים בזמן אזעקה בחדר הכיתה, והילדים מתבקשים להיצמד לקיר הפנימי של החדר. במקרים אחרים קיבלו הילדים הוראה לעמוד בחדרי המדרגות, כל כיתה או שכבה בקומה אחרת, ויש כיתות שנמצאות במרחק של ארבע מדרגות בלבד משטח פתוח לחלוטין.
"לא ידענו על המצב קודם, כי לא סיפרו", אומר האב. "כשהיו תרגילים היו שולחים לנו מבית הספר הודעה שהתקיים תרגיל כך וכך בהצלחה וזהו. רק עכשיו נודע לנו שהילד הקטן שלנו צריך להישאר בכיתה ולהיצמד לקיר כי כך הקב"ט קבע. הם צריכים להישאר בכיתה באזעקה והילדים צריכים להיצמד לקיר הכי פנימי והילד פוחד. אני מדבר על זה ועולות לי דמעות. זה נורא להגיד לילד להיצמד לקיר, הוא אפילו לא מרגיש מוגן".
עוד אומר האב כי בימים שבהם לא התקיימו לימודים בטווח של 40 קילומטרים מעזה הוא התלבט אם לשלוח את הילדים לבית הספר, וזאת כאשר היתה אזעקה בלילה ובבוקר בכל זאת התקיימו לימודים. "הילד אמר: 'אם תהיה אזעקה אני אפחד'. אפילו אותנו בתור מבוגרים זה מפחיד".
"אפשר לבנות מקלט"
הנושא עלה לדיונים בקבוצות הפייסבוק השונות בעיר, והורים רבים הגיבו וסיפרו על מצבים דומים בבתי הספר של ילדיהם. "זה בסך הכל פתיר", כתב אחד ההורים, "אפשר לבנות מקלט, זה לא שאין להם שטחים, יש בחצר המון מקומות בכל בתי הספר האלה".
בעיריית רחובות ובמשרד החינוך טענו בתגובה לדברי ההורים כי הם פועלים על פי הנחיות פיקוד העורף, אך הנושא מורכב ביותר שכן רחובות נמצאת במרחק 43 ק"מ בלבד מרצועת עזה, ובעוד יישובים אחרים סביבה הנמצאים במרחק דומה נכללים באופן חריג בטווח ה־40 ק"מ, רחובות נשארה מחוצה לו.
"אבל העניין הוא אחר: רחובות נמצאת בלב בסיסים צבאיים שצפויים לפגיעות. אפילו טיל טועה או טילים טועים יכולים בקלות לפגוע בשטח העירוני של רחובות, ולכן היא מאוימת", מסביר השבוע יהודה כפיר, מהנדס, לשעבר מנהל מחלקת תשתיות בעיריית רחובות, וכיום מנהל פרויקטים בתחום הבנייה. כפיר משרת עד היום במילואים בפיקוד העורף, ובעברו היה קצין בינוי האחראי על פרויקט מיגון מוסדות חינוך בעוטף עזה. הוא גם מנהל קבוצת פייסבוק שעוסקת במיגון מבנים והיערכות למצבי חירום.
לדבריו, יש שאלות קשות שהציבור לא רוצה לעסוק בהן, והן עולות לדיון בכל פעם שיש מערכה שמציפה את הנושא. "אנחנו במצב של שגרת חירום שוטפת ומדינת ישראל לא נותנת מענה, ואם זו שגרת חירום צריך לתת תשובות. זאת אומרת שאם מחר נקום בבוקר ונגיע למסקנה שגם תחנות האוטובוס ברחובות צריכות להיות ממוגנות, מי אחראי לתקצב את זה?"
כפיר טוען שהרשויות המקומיות לא נותנות מענה. "הן בקושי מתמודדות עם לכלוך ברחוב, פתאום את מפילה עליהן מדיניות מיגון ארצית. הם לא יודעים איך לאכול את זה".
עוד הוא טוען, כי חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2014, לאחר מבצע 'צוק איתן', מדבר על הסוגיה של מיגון בתי הספר. "הרבה שנים לפני צוק איתן היה מה שנקרא 'מיגון לפי הנחיות': ממ"דים בבתי הספר החדשים שנבנו, ובישנים היו את המקלטים. וגם נכנס הנושא של 'הכי מוגן שיש', זאת אומרת שאם אין מקלוט ברמה הנדרשת אז עושים את מה שהכי בטוח שאפשר לעשות, כמו לשכב על הרצפה, להיצמד לקיר, דברים מהסוג הזה.
פיקוד העורף התחיל לעבוד על משהו שהם קראו לו 'שיפורי מיגון', זאת אומרת לקחת מבנים ישנים שלא עומדים בדרישות ולהכניס להם שיפורים כדי שישפרו את רמת המיגון, ופיקוד העורף גם אישר כל מיני שיטות. זה הכניס את מערכת החינוך ואת הרשויות המקומיות לדילמה, מפני שעכשיו היתה להם אפשרות לבצע שיפורים למיגון, מה שלא היה קיים בעבר".
מי מתקצב את זה?
"פה נשאלת שאלות מיליון הדולר ‑ המדינה ופיקוד העורף ומשרד החינוך והרשויות המקומיות, בעצם אף אחד מהם לא רוצה לתקצב את העניין, ואז רואים שנצמדים להנחיות הישנות שאומרות שאנחנו מסתמכים על מה שיש. לא משקיעים השקעות לשיפור של המיגון כי הרשות המקומית נוהגת להשקיע בבניית כיתות ובסופו של דבר זו התוצאה. זאת אומרת, אף שיש היום אפשרות לשפר את המיגון בעלויות סבירות, עדיין מערכת החינוך והרשויות המקומיות לא רואות בזה משהו מספיק חשוב כדי להשקיע בו".
ויש עוד כמה דברים שעליהם צריך לתת את הדעת, לדברי כפיר: "למשל בבתי ספר, כמו במקומות אחרים היום, יש מערכות סינון לאב"כ. המערכות האלה חייבות, גם על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, בביקורת כל כמה חודשים. בפועל, עד כמה שאני יודע, הן לא נבדקות לפי מה שנדרש ואז בעצם כאשר יהיה צורך להשתמש בהן הן לא יהיו תקינות".
דבר אחר משמעותי, לדבריו, הוא שמדינת ישראל החליטה בעקבות מבצע 'צוק איתן' לפנות את האוכלוסייה. "זאת אומרת שיישובים שיהיו תחת איום משמעותי, בעיקר לאורך הגבול, יפונו לאזורים בטוחים יותר. לאן הם יפונו בעצם? הם יפונו בעיקר לבתי ספר, לכן יש חשיבות גדולה יותר שבתי הספר יהיו ערוכים לקלוט אוכלוסייה שמתפנה ממקומות אחרים. צריך לזכור שבתי ספר מיועדים גם לשמש את כוחות החירום וההצלה ופליטים שהבתים שלהם נפגעו, ולכן רמת המיגון שלהם צריכה להיות אפילו גבוהה יותר מרמת המיגון שקיימת בבתים הפרטיים".
אז מה אומרים לכל אותם הורים שדואגים כי אין מיגון בבתי הספר?
"בואי נאמר שהמלחמה האמיתית היא מה שמתרחש מאחורי הקלעים. אלה שאלות קשות: האם לקנות מטוס אדיר חדש או להשקיע במיגון של כיתות בבתי ספר. השאלות האלה הן שאלות קשות וזה מאוד תלוי באיזו צורה חוזים את המלחמה או המלחמות הבאות. לצערי הציבור בישראל לא עושה את הדיון הציבורי בשאלה הזו, הוא משאיר את זה לגנרלים ולפוליטיקאים בזמן שבכל העולם הציבור עוסק בשאלות כאלה".
"פועלים לפי ההנחיות"
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "הפעלת מוסדות החינוך לפעילות תלמידים בזמן חירום מתקיימת על פי מדיניות והנחיות פיקוד העורף. בבתי ספר שבהם אין מיגון תקני, צוותי בתי הספר מתורגלים ובקיאים במרחבים הכי מוגנים ('הכי מוגן שיש') הקיימים בבתי הספר, וזאת על פי הנחיות פיקוד העורף בשיתוף קציני הביטחון של מוסדות החינוך.
"חשוב לציין כי בכל מבנה בית ספרי שנבנה בשנים האחרונות, ממילא נבנה ממ"ד לפי התקן. אנו פועלים על פי הנחיות ממשלת ישראל ויודגש כי רחובות נמצאת במקום גבוה ביותר ביחס לשאר הרשויות בישראל בכל הקשור לתוכנית המיגון הרשותית בשעת חירום בבתי הספר".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד פועל בנושא זה בהתאם להנחיות פיקוד העורף, בתיאום עם הרשויות המקומיות ובהתאם לחוק".