היא התחילה כמורה למתמטיקה בחטיבת ביניים והבטיחה לעצמה שתחזור לחטיבה כמנהלת. אחרי שהקימה את קריית החינוך למדעים ברחובות, אפרת צוקרמן, מנהלת אגף החינוך בעירייה, מתראיינת לראשונה ומספרת על פתיחת שנת הלימודים, על האתגרים, השינויים, התפיסה החינוכית והאג'נדה החדשה שתוביל את רחובות להיות לעיר החדשנית בישראל בחינוך.
בגיל 24, החלה צוקרמן את דרכה כמורה למתמטיקה בחטיבת ביניים בחולון. "אחרי השנה הראשונה עזבתי ואמרתי לעצמי: 'אני חוזרת לחטיבת ביניים רק כמנהלת'. חטיבת ביניים היא חוליה חלשה וצריך לעשות שם המון שינויים", היא מסבירה על התפיסה החינוכית שלה, שהחלה להתגבש כבר בתחילת דרכה במערכת החינוך.
צוקרמן לא דמיינה כי תזכה במכרז. "אמרתי, אם זה יצא, זו זכות גדולה. זכיתי בניהול חטיבת הביניים, וזה היה סוג של סגירת מעגל, כי רציתי לבוא לחטיבת ביניים כדי לעשות משהו אחר".
תחילה, בשל גילה הצעיר, הדבר עורר מעט התנגדות, אך לאחר ארבע שנים בתפקיד, כשעזבה לטובת הקמת בית ספר 'מדעים', נערכו עצומות נגד עזיבתה ונטען כי היא עוזבת מוקדם מדי.
"200 איש בתור"
בשנת 2010 היא החלה לנהל את קריית החינוך מדעים, בית ספר שנבנה מאפס.
"אני אפילו לא יכולה למצוא את המילים לתאר איזו חוויה מעצימה ומיוחדת זו", היא אומרת, "זו זכות עצומה להקים בית ספר, יש לך את הזכות לחלום ולהגשים ולהקים משהו בחזון הפדגוגי שלך בגיוס האנשים, בבניית הצוות, בהצטיידות ובקבלת התלמידים, אחרי 70 שנה שלא הוקמה קריית חינוך ברחובות".
בית הספר התחיל כבית ספר צומח עם ארבע כיתות ז', ובסך הכל 100 תלמידים. בשנה הראשונה המבנה עוד לא היה מוכן וצוקרמן היתה מגיעה בכל בוקר עם האוטובוסים שהסיעו את התלמידים למבנה אורט הישן בעיר. בשנה השנייה, היא מספרת על טירוף ביום הרישום: "זה היה יום שישי, הרישום התחיל בשעה 8:00, באתי בשעה 7:00 והיו 200 איש בתור. בשעה 8:15 נגמר הרישום ולא יכולנו לרשום יותר. כשסיימתי את תפקידי היו 1,300 תלמידים בקריית החינוך. בעשר שנים קפיצה של פי 13".
מה הפך את בית הספר לכל כך מבוקש?
"עיריית רחובות, ואני אומרת את זה על כלל בתי הספר, תומכת בשעות תקן לכיתות. ברגע שמערכת החינוך העירונית היא מצוינת, זה מורגש בכל בתי הספר".
"חלומות ואתגרים"
אגף החינוך של עיריית רחובות אחראי על 409 מוסדות חינוך, שבהם לומדים 37 אלף תלמידים מגיל שלוש ועד 18, ולכל אחד מהם חייב להיות מקום ומי שילווה אותו, לדבריה.
"אני מאוד מכוונת לאנשים ואני מאוד מכוונת גם לתוצאות", היא מסבירה. "אני לא אוותר למישהו ואומר לו: 'אל תעשה את העבודה הזו'. אני חושבת שאם אתה לא מכוון לתוצאות אתה לא יכול להצליח כמנהל. אני עובדת ברתימת אנשים, עשיתי את זה במדעים ואני עושה את זה פה. אי־אפשר לעבוד לבד.
"אני ממפה מיהם השותפים הפוטנציאליים שלי להצליח, ואני נמצאת בשיתופי פעולה ארוכים, כנים, אמיתיים, עם הפיקוח ועם כל המפקחות של משרד החינוך. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הנהגת ההורים ‑ זה פורום שמאוד חשוב לי. יש לנו פגישות בכל חודש עם צופית גולן, יו"ר הנהגת ההורים. היא מביאה ארבעה נציגים שלה ואנחנו דנים בקשיים, ומעלים חלומות, אתגרים ורעיונות ומתרגמים אותם למציאות. שיתוף הפעולה הוא גם עם הסתדרות המורים, עם רשת 'חוויות' והחברה העירונית. הדברים מצליחים רק בשיתוף פעולה".
איך מתמודדים עם כמויות האנשים שמגיעים, חלקם אינם מרוצים מהשיבוץ או שיש להם בעיה עם בית הספר?
"הזמינות והשירותיות הם דברים שמאוד־מאוד חשובים לי. אין אדם שנכנס לכאן ולא יוצא עם תשובה. יכול להיות שהתשובה תהיה כן ויכול להיות שלא, אבל התשובה תהיה מכבדת".
השינוי במחלקה ניכר מיד כשנכנסים אליה. מאז כניסתה של צוקרמן לתפקיד, המקום עבר מתיחת פנים, "וכמובן שצריך לעשות עבודת עומק. אני רואה את התפקיד שלי כמובילה פדגוגית וכשותפה לנושאים הפדגוגיים, ולא כאחראית על הלוח והגיר והשולחנות העקומים והכיסאות השבורים. התפיסה הרווחת היא שהעירייה אחראית על השולחנות והכיסאות והמבנה, ומשרד החינוך אחראי על התכנים. זה כבר לא קיים".
אז אילו חידושים יש בתחום של החינוך, ואילו חידושים את עוד רוצה להכניס?
"כשנכנסתי לתפקיד שמעתי על פיילוט במחוז של בניית תוכנית עבודה משותפת של הרשות המקומית ומשרד החינוך, וכשנכנסתי לתפקיד התקשרה מנהלת המחוז ושאלה אם אפשר להרים את זה, ואני, זו אחת השאיפות שלי ‑ לבנות תוכנית אסטרטגית לחמש שנים, שאנחנו נהיה פרו־אקטיביים, שנייצר את התוכנית ונלך למנהלי בתי הספר ונציג אותה, והחלטתי ללכת לפיילוט של משרד החינוך והרשות, וזה מה שעשיתי השנה.
"עשינו מעגלי שיח עם כל השותפים: מנהלי בתי ספר, גננות, הרווחה, 'עיר ללא אלימות', 'תוכנית 360'. היו פה 100 אנשים שנפגשנו שלוש פעמים בשולחנות עגולים כדי לדון על הדברים המשמעותיים שאנחנו צריכים להוביל, ויש לי תוכנית עבודה כתובה לחמש שנים, שהיא מדויקת ומצוינת. לאחרונה היתה פה פגישה של התנעה: להפוך את תוכנית העבודה לתוכנית פעולה. ב־22 לספטמבר אנחנו נאסוף את המנהלים, נציג את התוצרים ונדייק אותם ונהפוך אותם לתוכנית פעולה".
"מבחינתי זה יעד, כי אני מאוד מחוברת לילדים האלה. מצד שני לא צריך לייבש את קריות החינוך ולהשאיר בהן ילדים שאין להם מענים. אני הולכת להקים כיתות מיוחדות כדי להקטין נשירה. כשמיפיתי, ראיתי אחוזים גבוהים ועשינו ועדות מוסדרות, כתובות וברורות, שבהן יש לי מעורבות גבוהה. התוצאה אומרת שאחוז הנשירה קטן ב־50 אחוז השנה, אם היינו צריכים להוציא 80, עכשיו יוצאים רק 40 לבתי ספר אחרים, שחלקם בתוך העיר וחלקם בחוץ, ואני אוריד גם את זה".
איך הנשירה קטנה בשנה ב־50 אחוז?
"סגרתי את הדלת ולא נתתי להם לצאת, רק בחתימה שלי הוא יוצא. רק ועדה שאני מוודאת שישבו ועשו כל מה שאפשר בתוך בית הספר כדי שלא ינשור. יש ילדים שבתי הספר הגדולים לא מתאימים להם. זה בסדר, כשמקריית חינוך של 1,300 תלמידים ינשרו שלושה תלמידים זה נורמלי, אבל אם זה 40 תלמידים זה לא נורמלי, וזה דבר שהנחתי ישר על השולחן".
"בסיס ערכי"
צוקרמן לקחה כמעט כל תחום צעד אחד קדימה, עם מנהלי החמ"ד (חינוך ממלכתי־דתי) ערכה נוהל מוסדר לרישום התלמידים לבתי הספר העל־יסודיים, דבר שלא היה עד היום.
בנוסף, ברחבי העיר מקודמות כיתות m21, כיתות המותאמות למאה ה־21 ומספקות למידה אחרת. ויש גנים עתידיים.
"אחד היעדים הוא פדגוגיה מוטת עתיד, אנחנו לא יכולים להשתמש בכלים של לפני 30 שנה. אנחנו צריכים ללמד אחרת, להגיע לאביזרים אחרים, לאתגר את הילדים, ליצור מיומנויות חדשות. בתי הספר לא יכולים לקפוא על השמרים".
גם מנהלי בתי הספר עברו השתלמות בנושא פדגוגיה חדשנית. "לא רצינו לדבר על פדגוגיה ‑ רצינו לעשות פדגוגיה. במהלך השנה נחשפתי לתוכניות יוצאות דופן, ולאחרונה עשינו יריד תוכניות בסגנון 'טד'. זה לא שחשפתי אותם לתוכניות ואמרתי: אם יהיה לכם כסף תקנו את התוכניות. לא, זה יהיה, והנה המשאבים, רק בואו תגידו מה אתם רוצים. אני חושבת שהבסיס הערכי הוא מאוד־מאוד חשוב.
"אי־אפשר לדבר רק על אחוזי זכאות וגיוס לצה"ל, כי הם גדלו ואחוזי הגיוס לצה"ל גדלו, שזה מקסים, אבל זה לא מספיק. מנהיגות, יוזמה, לדעת לבחור, לעבוד בעבודת צוות. יש מיומנויות חשובות למאה ה־21, ואתה יכול להיות מצוין בפיזיקה, אבל אם לא יהיו לך כישורים חיים, יהיה לך מאוד קשה להשתלב בעבודה. יש מענים לכולם וזה הכל ברוח המפקדים ‑ ראש העירייה רחמים מלול ומחזיק תיק החינוך זהר בלום".
עוד מספרת צוקרמן, כי במסגרת התוכניות החדשניות בעיר, בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, לראשונה בארץ, 1,250 תלמידים משכבות ח' בכל רחבי העיר ייסעו בכל יום שלישי במהלך השנה לבתי ספר אחרים ברחובות כדי ללמוד מקצוע שאותו בחרו. אוטובוסים מטעם העירייה ייקחו אותם מבית הספר וחזרה אליו.
"שאלנו את מנהלי בתי הספר מי המורים החזקים, מה הם יכולים ללמד ולעשות אחרת. יש לנו 50 מורים כאלה בעיר בשכבת ח', ואנחנו הולכים להפיק סילבוס, ומה שיקרה הוא שהילדים ילכו בימי שלישי לבתי הספר האחרים וילמדו איטלקית, יחסים בינלאומיים, רדיו, ארכיאולוגיה, היסטוריה בראי הקולנוע, תיאטרון, כתיבה יצירתית, חינוך פיננסי, חדר כושר, אומנויות לחימה, בית מדרש חילוני, חברותה, אמנות המיחזור, עיצוב שיער וטיפוח, היכרות ותיקון טלפונים סלולריים, איגרוף, משפטים, תקשורת, צורפות, קבוצת ריצה, קונדיטוריה, אסטרונומיה, מייקר ספייס, רחפנים ועוד".
מה החזון שלך לתחום החינוך בעיר?
"בפנטזיה שלי אני רואה עיר שהיא כולה בית ספר אחד, שבה כל בית ספר הוא מיוחד והתלמידים שלנו נעים בתוך העיר ובוחרים, אני רואה מורים שאומרים: 'אני חזק במקצועות האלה ואני רוצה ללמד את הדברים האלה', ומורים שאומרים: 'לי יותר טוב ללמד בצהריים', ותלמידים שאומרים שהם רוצים ללמוד בצהריים. צריך לקחת את כל העיר ולעשות אחרת, לפרוץ את הכיתה ואת בית הספר ואת מסגרת השעות. יש ערך מאוד גדול בבחירה. אני חולמת לעשות משהו אחר".
