עמותת צער בעלי חיים רחובות מצאה עצמה נלחמת בעיריית רחובות, שהטילה עיקול על חשבון הבנק שלה בטענה כי היא חייבת מאות אלפי שקלים בגין מיסי ארנונה ומים שלא שולמו. בין הצדדים ניטש ויכוח, האם לעמותה פטור מתשלום ארנונה ומים, או שתוקפו של פטור זה פג.
עוד חוששים בצער בעלי חיים כי לעירייה תוכניות אחרות לשטח שעליו נמצא מתקן העמותה.
העמותה עתרה לאחרונה נגד העירייה בטענה שהחלה לדרוש ממנה תשלומי ארנונה ומים שמהם היתה פטורה עד כה, והטילה עיקול על חשבונה: "שתקנו שנתיים, הגיע הזמן שכולם יידעו מה אנחנו עוברים".
בעתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין ליויאן סגל, חן לוי ושיר־לי שיש ממשרד 'מיתר‑ליקוורניק‑גבע‑לשם‑טל ושות'', המייצג את העמותה בהתנדבות, טוענת העמותה כי התנהלות העירייה תוביל לקריסתה הכלכלית של העמותה, דבר שיוביל לפינויה מהשטח ולהמתה של מאות כלבים וחתולים.
"לא הכתובת"
עמותת צער בעלי חיים רחובות פועלת בעיר משנת 1986. בשנת 1995 פנתה העירייה לעמותה וביקשה שתעבור לנכס אחר, ברחוב מוטי קינד, בסמוך לחניון 'אגד' והמזבלה העירונית.
הבקשה למעבר לוותה בהבטחה מצד העירייה כי בתמורה למעבר, תמשיך העמותה לקבל פטור מארנונה וחיובי מים, כפי שהיה נהוג כל השנים. ההבטחה נחתמה בחוזה בין הצדדים והעמותה עברה למשכנה החדש.
אלא שלמרות ההסכם החתום בין הצדדים, לאחר שנים החלה העירייה לבוא בדרישות תשלום שונות. העמותה הבהירה כי יש בידה פטור, ומדי תקופה הנושא עלה שוב.
בחודש ינואר של שנת 2017 התחלפה הנהלת העמותה. "אני נכנסתי לתפקיד והכלבייה היתה מלאה עד אפס מקום, שקועה בחובות", מספר אביאל קדם, מנכ"ל העמותה הנוכחי. "הוצאנו 120 כלבים מבוגרים לאימוץ, וכיסינו מעל 50 אחוז מהחובות שלנו לספקים ‑ חובות שנצברו לאורך שנים. כל זה קרה בזכות צמצום בצוות ומי שנשאר לקח על עצמו כפול עבודה. שיקמנו את המקום מרמת הנראות ועד התשתיות, המרפאה הווטרינרית שופצה מהיסוד, מרבית הצוות הוחלף וכולם התגייסו למען המטרה של שיקום העמותה. היינו על דרך המלך".
אלא שאז ניחתה המכה מצד העירייה. "יום אחד הלכתי לבנק במסגרת העבודה השוטפת", מספר קדם, "הפקידה לגמה מהקפה, נכנסה לתיק הלקוח ונחנקה. היא אמרה: 'יש לך עיקול של כמעט 1.2 מיליון'. באותו רגע לא האמנתי. היא אמרה שהעיקול מגיע מעיריית רחובות, ויום אחרי כן התייצבתי במשרדו של מנחם רוזנטל, מנהל אגף המיסים. באתי אליו עם המסמכים בידיים והוא אמר שהוא לא הכתובת. התפקיד שלו הוא לאכוף ואנחנו צריכים לדבר עם בעלי תפקידים בכירים יותר בעירייה כדי לראות מה עושים עם הסיפור הזה".
באותו רגע שיערת את גודל הבעיה?
"אני יודע שאני מחזיק בידיים שלי חוזה שפוטר אותנו מארנונה ומים, שחתום על ידי העירייה, אז לא, אני לא מבין. במשך שמונה חודשים נלחמנו כדי לייצר פגישות עם כל בעלי התפקידים הרלוונטיים - חברי מועצה, סגני ראש עירייה ובעלי תפקידים שונים בעירייה, ולבסוף העירייה נעתרה לבקשתי להסיר את צו העיקול מחשבון העמותה. נראה היה שאנחנו הולכים לפשרה שהוצעה על ידי נציגי העירייה לצמצום החוב באופן משמעותי, למרות שאנחנו מתכחשים לדרישת התשלום, והיא לא צודקת. הרגשנו שאנחנו ממש עם הגב לקיר, זה היה הפתרון היחידי שהציעו לנו".
קדם מסביר שגם את אותו צמצום חוב, העמותה לא יכלה להרשות לעצמה. "ונציגי העירייה הציעו לארגן הפנינג או אירוע התרמה כדי לעזור לגייס כספים לעמותה, כדי לכסות את החוב, ולכן נקבעה פגישה נוספת לצורך קידום אותו רעיון".
הפגישה נקבעה, אך אז, במקום לקדם את ההפנינג ואת ההנחה, נאמר לקדם כי מדובר בתקופת טרום בחירות והנושא רגיש. "אמרו שארגונים אחרים אולי לא יראו את זה בעין יפה, שמשאבים מוקצים לצורך הנושא. הם ביקשו שנמתין לאחר הבחירות אז יהיה ניתן לקדם את הרעיון הזה".
ערב ההתרמה יצא לפועל לבסוף, אך לא נחל הצלחה גדולה.
"להסיר את העיקול"
הבחירות התקיימו, וכחודש אחריהן הוטל עיקול נוסף. הפעם קדם גילה זאת בטלפון שהתקבל מסניף הבנק של העמותה, שיידע אותו שהעיקול חזר. "הייתי בטוח שזו טעות. ניסינו להתקשר, לא ענו לנו. שלחנו ווטסאפ ולא קיבלנו מענה. כצעד חדש ניסינו להיפגש עם מחזיק תיק הכספים, שניסה לעזור, אך ניסיונו נבלם על ידי המחלקה המשפטית של עיריית רחובות. כשהבנתי שהמחסום נמצא במחלקה המשפטית, פניתי אליהם ישירות. לא קיבלו את הפנייה הטלפונית וביקשו מייל, שלחתי והם לא ענו".
בשלב זה החלו בעמותה לחפש בקדחתנות משרד עורכי דין שיסכים לקבל את התיק בהתנדבות, שכן לעמותה אין כסף לממן סיוע משפטי. כאמור, משרד עורכי הדין מיתר‑ליקוורניק‑גבע‑לשם‑טל ושות' נרתם לעזור ושלח מכתב לעיריית רחובות. לאחר חלופת מכתבים, נקבעה פגישה עם ראש העירייה רחמים מלול ונציגים בכירים נוספים.
"התחושה היתה עוינת, שהפגישה הזו מאולצת", נזכר קדם. "ניסינו להגיע לפתרונות אבל נציגי העירייה עמדו על שלהם והציבו קריטריונים שחוסמים את יכולתה של העמותה לקבל כל הצעה. אחד מהקריטריונים היה לוותר על כמחצית מהשטח, בטענה שזה יקל עלינו מבחינת תשלומים שוטפים, במקום להציע פתרון ריאלי לחוב לכאורה שקיים. הרגשנו שדברים אחרים עומדים מאחורי מכבסת המילים שהיתה בפגישה, והחלטנו לחקור לעומק מה בדיוק מתכוונת עיריית רחובות לעשות עם השטח שעליו יושבת העמותה, ואז גילינו שבחודש מאי 2017, חודשים ספורים בלבד לפני הטלת העיקול הראשון על העמותה בגין חוב הארנונה החדש, אושרה תוכנית מתאר מקומית על החלקה שהוקצתה לעמותה".
כשהחרב מונחת על צווארם, הבינו בעמותה שאין מנוס מלהגיש עתירה לבית המשפט. "ביקשנו קודם כל להסיר את העיקול כדי שנוכל להמשיך להתנהל", אומר קדם.
איך העמותה מתנהלת עם עיקול על החשבון שלה?
"חייבים להבין, העמותה מתנהלת כבר שנתיים במינוס יציב. העיקול עצמו מקשה עלינו, אפילו כשניגשתי לשלם חוב מים בעירייה, הפקידים חששו לקבל את הצ'קים כי רשום להם במערכת שהחשבון מעוקל. זה מפריע לנו לקבל תרומות. אם בן אדם בא, וככל שזה יהיה נדיר, זה קורה, והוא מציע תרומה גדולה, אני לא יכול לקבל אותה. וקרו מקרים כאלה. העמותה, שכבר היתה בחצי הדרך לשיקום, פשוט נתקעת בגלל המצב שאליו הכניסו אותנו".
"לאנשים אכפת"
ביום חמישי שעבר התקיים דיון דחוף בבית המשפט המחוזי מרכז, ובמסגרת הדיון התקבלה החלטה להסיר את צו העיקול בכפוף לתנאים ועד לדיון בעתירה. "אחרי תקופה מאוד ארוכה ששתקנו, וניסינו לפתור את הדברים, הכל יצא החוצה. אנחנו מקבלים תמיכה גדולה מתושבי העיר ובכלל מאוהבי בעלי חיים, שמבינים שמשהו פה לא בסדר. אף אחד לא עושה מיליונים, להיפך, רוב האנשים פה מתנדבים. אני עובד מסביב לשעון בשכר לא גבוה, ואני עושה את זה באהבה גדולה, מתוך תחושת שליחות אמיתית ואהבה לבעלי חיים. לא באנו לעירייה וביקשנו תרומה, לא ביקשנו שיסבסדו אותנו, אנחנו בכוחות עצומים בשנים האחרונות מנסים לשקם את העמותה שידעה ימים מאוד קשים, ובאמת היינו בדרך טובה ואנחנו עדיין נמצאים בה. את מרבית הכספים אנחנו מייצרים באופן עצמאי וכמובן נתמכים בתרומות, כי זה אף פעם לא מספיק, אבל אנחנו לא יושבים עם ידיים פתוחות ומתחננים כל היום. אנחנו קוראים כל תגובה בפייסבוק, וזה מחמם את לבנו לראות כמה תושבי העיר תומכים בנו ורואים בעמותה נכס חשוב לעיר. אנחנו לא מחפשים טפיחה על הגב, אבל זה מרגש אותנו לראות שלאנשים באמת אכפת, ואני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להודות לכולם מקרב לב, זה לא מובן מאליו".
"עושה דין לעצמה"
מנהל אגף האכיפה בעיריית רחובות, בניהו שרעבי, מגיב לדברים: "יש פה התנהלות לא תקינה מצד העמותה. במשך שנים היא עושה דין לעצמה ולא משלמת ארנונה וחשבונות מים, ואין לזה שום קשר לקרקע. בין השנים 2002-2004 העמותה ביקשה וקיבלה פטור חלקי מתשלום ארנונה (בלבד) ממשרד הפנים. העירייה לא יכולה לפטור מארנונה אלא רק משרד הפנים. הפטור פקע בסוף 2004. מאז הם יודעים היטב שאין להם פטור, כיוון שהם אלה שאמורים לבקש אותו ממשרד הפנים. ובכל זאת, במשך שנים העמותה לא שילמה ארנונה וחשבונות מים.
"במאמץ לסגור את החוב, התקיימה פגישה, וראש העירייה הציע מתווה כדי לגרום להם לשלם את החוב לקופה הציבורית באופן שלא ימוטט את העמותה, אך לצערי הדבר לא צלח, ואפילו את החובות השוטפים הם לא משלמים.
"ידוע לנו כי מזה כשנתיים מנוהלת העמותה על ידי גורמים חדשים שלא מכירים את ההיסטוריה, וגם היום אין בידם אישור ניהול תקין מרשם העמותות. ללא אישור זה כלל אין רשות לעירייה להתקשר איתה בהסכם. מאז תחילת 2005 מסרבת העמותה לשלם ארנונה ומים לעיריית רחובות. היות וכך, צברה העמותה חוב בסך 1.2 מיליון שקל נכון להיום, מתוך זה כ־400 אלף שקל בגין חובות מים. החוב לא נפל עליהם כרעם ביום בהיר, וכבר בשנת 2003 נשלחה הודעת הדרישה הראשונה על קיום החוב ומאז העמותה נמצאת בהליכי אכיפה.
"בדיון בעתירה ביום חמישי סוכם בין הצדדים כי במידה והם מבקשים להסיר את העיקול שהטילה העירייה על חשבון העמותה, אזי סכום מסוים מכספי תרומה לעמותה יועבר לחשבון נאמנות. העירייה לפנים משורת הדין הסכימה שחלק מסכום התרומה יכסה את חוב העמותה לבנק, וכן ישולמו הסכומים שלא שולמו לקרנות הפנסיה של העובדים.
"בניגוד לנטען, עיריית רחובות לא ביקשה לפנות את העמותה, אין שום פניה או תביעה לפינוי ואין שום תוכנית או תכנון על הקרקע הזו, שהיא 'שטח חום' לצורכי ציבור".
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "עמותת צער בעלי חיים פועלת על שטח בן כשלושה דונמים בבעלות עיריית רחובות מזה שנים. למרות שהסכם החכירה שנערך עימה לא קיבל את אישור משרד הפנים כנדרש על פי חוק, עד היום העירייה לא נקטה בכל הליך לפינויים. העמותה, כמו כל תושב בעיר, מחויבת בתשלום ארנונה ובתשלומים עבור מים. היא נמנעת מלעשות כן באופן שיטתי, עד כדי כך שצברה חוב של 1.2 מיליון שקל, מה שגרם לנקיטת הליכי גבייה על פי חוק. העלמת עין מחוב שכזה פוגעת בקופה הציבורית ומנוגדת לאינטרס של תושבי העיר. כמו כן, מסתבר כי העמותה פועלת מזה שנים ללא אישור ניהול תקין מרשם העמותות, באופן המונע ממנה להיות צד לכל הסדר מול העירייה".
