בעלי עסקים רבים מרחובות הגישו השבוע עתירה מינהלית נגד העירייה בתגובה לייקור הארנונה שנאלצו לספוג לאחרונה בשיעור של עד 400 אחוז.
בחודש יוני האחרון החלו בעלי משרדים ושוכרים ברחבי העיר לקבל מכתבים מהעירייה על שינוי סיווג החניות שבבעלותם. שינוי הסיווג הוביל לעלייה של 400 אחוז בתשלום הארנונה על החניה, ומי ששילם עד היום 200 שקלים לחניה בודדת, ישלם עליה כעת 800 שקלים ויותר. בעלי העסקים מסרבים לשלם ואומרים שהדבר יביא אותם לפשיטת רגל. השבוע, כאמור, הם גם הגישו עתירה מנהלית והשגה בבית המשפט.
"שכר דירה על חניה"
ב־18 ביוני התקבל מכתב הדרישה הראשון לתשלום היקר במאות אחוזים מסך הארנונה ששולמה עד היום על חניה בבנייני משרדים. שינוי הסיווג של הארנונה התקבל אי שם באחת מישיבות ועדות הכספים של העירייה, על סמך פסק דין שניתן בעניין דומה בעיריית תל אביב.
את ההחלטות של ישיבות ועדות הכספים אי־אפשר היה לראות, שכן משנת 2016 הפרוטוקולים לא עודכנו כפי שהם אמורים להיות מעודכנים באתר העירייה. השבוע, בעקבות פניית 'ידיעות רחובות', עודכנו כל הפרוטוקולים.
"באו והניחו מכתב בתוך תיבת הדואר שלי, והדרישה הגיעה בטפטוף, לא כולם קיבלו אותה בבת אחת", מספר רפי סנטר, אחד מבעלי המשרדים ומי שהתאגד עם בעלי משרדים אחרים לוועד פעולה שהוקם במטרה להתנגד להחלטה. "עיריית רחובות אפילו לא הלכה לפי גודל החניה, שזה 12 וחצי מטר מרובע. היא לוקחת את כל החניון כמו שהוא ומחלקת אותו לפי מספר החניות שיש בפנים. חניה הפכה להיות בגודל 36-40 מטר מרובע, כי נוספו המעברים. היא לקחה את כל גודל החניון וחילקה אותו".
"הכפילו לנו את התשלום פי ארבעה", אומרת גם חן בר, בעלים של מרפאת מומחים בפארק הורוביץ, ובין הראשונות שקיבלו את מכתב הדרישה. "אני קיבלתי תוספת תשלום של 3,500 שקלים רק על חודש יוני. זה טירוף".
"מדובר בעסקים באיזור פארק הורוביץ, אופנהיימר ובתוך העיר, בצורה סלקטיבית", אומר בני וינר, בעל משרדים בפארק הורוביץ. "הם עשו את זה לחניה של ארגון נכי צה"ל. יוצא שאנחנו משלמים לעירייה שכר דירה בשביל לקבל חניה בודדת, ומדובר במאות בעלי חניות", הוא אומר. "הגעתי לעירייה ושאלתי: מה אתם רוצים? שלחו לי פסק דין של חברת צ'ק פוינט נגד עיריית תל אביב".
"העירייה התחכמה"
מאות בעלי המשרדים שרואים עצמם נפגעים מהחלטת העירייה התאגדו כאמור בשבועות האחרונים, שכרו את שירותיהם של עורכי דין המתמחים בנושא והחלו לבדוק מה עומד מאחורי דרישת התשלום ושינוי הסיווג. הם מספרים שכמה שבועות לפני שהחלו להגיע המכתבים בטפטוף, נציגי חברת ה.ל.ר, החברה לפיתוח רחובות, עברו דלת־דלת בין המשרדים והציעו את עזרתם. "הם הציגו את עצמם כמי שרוצים לעשות משהו נוסף בפארק הורוביץ, הלכו לקוח־לקוח ואספו אינפורמציה על בעלי הנכסים. שלושה שבועות אחרי זה הגיעו המכתבים", מספרת בר.
"כרגע זה בחניונים התת־קרקעיים בכל העיר. כולם או קיבלו או יודעים שהם הולכים לקבל. חלקם שילמו מחוסר ברירה וחלקם מוכנים להילחם", אומר וינר. "למה העירייה לא מחייבת אותנו לפי חניונים? שאלתי וקיבלתי תשובה שחניונים זה תעריף נמוך, אך הוא חניון ציבורי, אז מחייבים אותנו על פי מעברים, אבל למה לא על פי קרקע תפוסה, שזה חצי כסף? נס ציונה, רמלה, יבנה, ראשון, מזכרת בתיה, תל אביב, כל הערים מסביב ‑ אף אחד לא עובד לפי מעברים. אצלם זה או חניה או קרקע תפוסה".
מעברים ‑ החישוב שעד היום גבו על פיו ארנונה על החניות בבנייני משרדים, הם למעשה השטח שנמצא בין המעליות והשירותים ובין המשרדים ‑ הלובי.
"אנחנו משלמים היום על המשרד לפי משרד, על מחסן לפי מחסן ועל השטח הזה שיש בו שירותים ציבוריים ולובי לפי מעבר. החניונים היו מחושבים גם הם לפי מעברים, ועכשיו הם מחושבים לפי משרד", מסביר גיל וינר, בנו של בני וינר, על שינוי הסיווג.
"פסק הדין מתייחס לשאלה כיצד אנחנו מפרשים 'נכס' כשאין הגדרה. באה עיריית רחובות והתחכמה, נשענה על פרשנות בתל אביב, עשתה על זה פליק־פלאק ומסתמכים על זה שחניה של בעלי משרד משמשת באופן עיקרי את בעלי המשרד ולכן יש לראותה כחלק בלתי נפרד מהמשרד, ולכן עשתה את שינוי המשרד", אומרת בר.
לדברי נציגי ועד הפעולה, הרבה עיריות בחרו לשנות תעריפים אך אצל כולן היתה התחשבות והן באו לקראת בעלי המשרדים והשוכרים. אפילו בתל אביב, שם התקבל פסק הדין, הגיעו עם בעלי המשרדים לפשרה: התשלום על מטר מרובע לחניה יהיה 44 שקלים ובמקומות מסוימים אף 27 שקלים, ובהסכם הפשרה נחתם כי התשלום יהיה 56 שקלים. "ברחובות התשלום לפני שינוי הסיווג היה 74 שקלים, והיום הוא קפץ במאות אחוזים", אומר בני וינר.
"נפגשתי עם ראש העירייה עם עוד שוכר, הסברנו שאנחנו בעלי עסקים קטנים ובינוניים, וזה מושת על השוכר ושזה גזר דין מוות לשוכר", אומרת בר. "זו תוספת של 36 אלף שקל בשנה לחניה. אנחנו חתומים על חוזים, אנחנו לא יכולים להגיד: 'אנחנו לא רוצים את החניה'. יש פה אנשים שהשקיעו מאות אלפי שקלים בנכסים, אנחנו באמת לא נוכל לעמוד בדרישה. התשובה שקיבלנו היתה: 'טוב, אנחנו נחשוב על זה". היא מספרת שבפגישה נאמר לה על ידי מנהל מחלקת הארנונה שמדובר בפסק דין.
"הוא שאל: 'מה, לא נגבה ארנונה?'. אני יודעת להבדיל בין הוראה שמחייבת אותך לבין פרשנות כפויה על הסיטואציה הקיימת, ולזה אתה לא מחויב. לא יצא חוק או הוראה של משרד הפנים שהחוק מחייב אותך, זה לא המצב. ניסינו להסביר שאנחנו נותנים שירות לעיר רחובות ומעסיקים מתושבי רחובות וניסינו לפנות להיגיון שלהם. אני מבינה שמדובר בהרבה מאוד כסף, ומרחו אותנו ומרחו אותנו ולא קיבלנו תשובה רשמית ואנחנו לא משלמים. אנשים כבר התחילו לקבל התראות ממחלקת ההוצאה לפועל", מסבירה בר.
"זו מכת מוות לבעלי העסקים ולמשקיעים ברחובות. אנחנו משלמים ארנונה ולא מקבלים שירותים, אין פה כלום, לא מדרכות ולא תחבורה ציבורית, ואנחנו פה הרבה שנים, המקום היה אמור להיות מפותח. המשמעות היא גזר דין מוות על הפיתוח העסקי של רחובות".
"אנשים עסוקים בהישרדות עסקית", אומר בני וינר. "אנשים לקחו משכנתה וחשבו ששכר הדירה ישלם. במצב של היום, או שיברחו להם ויישאר פה פיל לבן, או שהם יהיו בהפסד והם לא יוכלו להחזיר את המשכנתה והם יפשטו את הרגל. רחובות היא עיר המדע והתרבות, ומשלמים כסף על זה, אבל על החניות? מה אתה בא לקחת לנו את כבשת הרש? כולם יילכו מפה".
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "עיריית רחובות פועלת על פי חוק ומחויבת לפסיקת בתי המשפט והנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בפסק הדין צ'ק פוינט נקבע כי הסיווג הנכון בחיוב ארנונה לשטח חניה שמשרת את העסק הינו בתעריף של 'עסקים, שירותים ומסחר'. היועץ המשפטי לממשלה הביע את עמדתו בנושא באופן חד משמעי, וקבע כי על הרשויות המקומיות לתקן את חיובי הארנונה. במצב הדברים הנוכחי, עיריית רחובות מחויבת להנחיה זו ואף כפופה לביקורת משרד הפנים, ועל כן פעלה בהתאם לתיקון תעריפי הארנונה הרלוונטיים.
יחד עם זאת הוגש לאחרונה ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין הנ"ל, ותוצאותיו יקבעו סופית את מעמד חיובי הארנונה בעניין. בישיבה שקיים ראש העירייה עם כל הגורמים לפני כשבועיים, הוא הורה להקפיא בשלב זה את החיובים המוגדלים עד שתיפול הכרעה סופית בבית המשפט העליון".
