מה התקציב המדויק המופנה ליוצאי אתיופיה בעיר רחובות? מי אחראי על בניית התוכניות שאליהן מועבר התקציב וע"י מי מנוהל התקציב? אלה הן חלק מהשאלות שהועלו השבוע במכתב שנשלח לראש עיריית רחובות, רחמים מלול, ע"י קבוצת תושבים בני הקהילה האתיופית בשיתוף חבר המועצה דניאל מרשה.
במכתב ביקשו הכותבים לערוך פגישה עם ראש העירייה בנושא התקציב ובנושא לא פחות חשוב בעיניהם: ייצוג הולם של עובדי עירייה מהקהילה האתיופית. נושא בו עסק רבות חבר המועצה דניאל מרשה מאז היכנסו לתפקיד באוקטובר האחרון.
לדברי מרשה, למרות נתון יחסית גבוה של מועסקים בני העדה האתיופית בעיר, יש לדייק ולציין באיזה תפקידים מועסקים בני הקהילה. "על פניו ישנם עובדים", אומר מרשה ומדגיש: "רק שרובם המוחלט הם עובדי ניקיון, סייעות, שמירה. כאשר מדובר בייצוג, כוונתנו לעובדים בתחומי המשרדים ובתפקידי מפתח במשרדי העירייה, ושם האחוז הוא נמוך עד אפסי".
נושא נוסף שהועלה במכתב הוא מוקד הקליטה בעיר. "מה מטרת המוקד בעיר רחובות? בכמה מתוקצב המוקד? מהו המענה שנותן המוקד לתושבים?", שאלו התושבים והוסיפו גם את סוגית הפינוי בשכונת קרית משה, שבה מתגוררים רבים מבני העדה.
"כחבר מועצה שיושב בישיבות מועצה הבאתי מספר פעמים שאילתות לראש העירייה במגוון נושאים, אך הנושא שהכי ניכר לעין ובו צריך לטפל בראש וראשונה זה נושא הייצוג ההולם של קהילת יוצאי אתיופיה במשרדי העירייה ובמוסדות שפועלים בעיר", מסכם מרשה ומוסיף: לצערי התשובות בנושאים האלה אינן ענייניות. לאחר שביררתי מי הם עובדי העירייה בני העדה בעירייה גיליתי שכולם עובדי ניקיון, פקחים או עובדים זוטרים בשער נמוך יחסית, למרות שחלקם יכולים להיות מקודמים ויש להם את ההשכלה והיכולת להגיע לתפקיד הולם וניהולי".
מעיריית רחובות נמסר: "ראש העירייה ייפגש עם נציגי השכונה ביחד עם הנציגים במועצה המייצגים את העדה".
