המירוץ ייערך היום (יום שישי, 3.5.19) במעמד ראש העירייה, רחמים מלול ומח"ט גולני, אל"מ שי קלפר. המסלול ינוע בשטחים הירוקים שבמזרח העיר. התכנסות תהיה בשעה 8:30 במגרש החניה של בית העלמין צבאי ברחובות, בשעה 9:00 יתקיים טקס לזכר הנופלים ובשעה 9:30 תתבצע ההזנקה.
מסלול הריצה הינו מעגלי, בן ששה קילומטרים, בשדות הפתוחים ממזרח לבית העלמין. בנוסף למסלול הריצה, הציבור הרחב מוזמן להשתתף במסלול צעידה בן שלושה ק"מ המתאים לתלמידים ומשפחות.
החיילים שלזכרם מתקיים המירוץ נפלו באסון המסוקים בשאר הישוב בליל ה-4 לפברואר 1997. כל 73 החיילים במסוקים נהרגו.
אלה הם ששת חיילי פלח"יק גולני שלזכרם ייערך המירוץ:
אלון בביאן ז"ל
בן לחנה וראובן, נולד ביום כ"ו תשל"ו בירושלים. אלון היה ילד חייכן ומלא שמחת חיים שעיניו היוקדות הקנו לו כוח משיכה בלתי רגיל.
אלון פיקד על צוות לוחמים בפלוגת הקשר של גולני. אלון הכשיר את צוותו לקראת עלייה ללבנון תוך שהוא מקפיד על ענייני בטיחות ומשמעת. את תקופת שירותו האחרונה עשה עם צוותו במוצב הבופור. בשיחה עם אביו על שירותו אמר: "כל דקה בצבא זו מצווה, ובקרבי – מצווה מן המובחר".
מפקד היחידה כתב: "השאיפה לשלמות היא זו שהניעה את אלון בכל דרכיו בפלוגה והיא זו שהניעה אותנו, מפקדים וחיילים, ללכת אחריו. אלון היה מפקד צוות בעל שמחת חיים ואהוד על פקודיו ומפקדיו. אלון דרש רבות מחייליו אך ידע גם להחמיא כשצריך ולטפוח על שכמו של כל חיל מבלי לעשות איפה ואיפה".
בן עשרים ואחת היה בנופלו.
איתמר שי ז"ל
בן לשמחה ויגאל, נולד ביום כ"ג בניסן בירושלים. פרט להיותו חובב קרטה וכדורסל, ערך סרטי וידיאו עבור הפקות בית הספר, ואף השתתף לא אחת בהפקות אלה, כשהוא מענג את הקהל בכשרון המשחק וביכולת החיקוי יוצא הדופן שלו.
בימי שישי כשחזר איתמר מהצבא, היה מוקף בחברים אוהבים, ושמר על קשר חם ואוהב עם כולם. איתמר היה ילד חם ואוהב וקשור למשפחה - היה חבר טוב, אח טוב, בן טוב, אהב לפנק...מלאך טוב לכל המשפחה ולסובבים אותו. בתפקידו האחרון היה סמל צוות לוחמים בפלוגת הקשר של גולני.
בן 21 היה בנופלו.
גיל שרעבי ז"ל
בן יעל וחיים. נולד ביום ה' בתשרי תשל"ז (29.9.1976) ברחובות.
בשלהי יולי 1995 גויס גיל לשירות סדיר. הוא שובץ בחטיבת "גולני", סיים מסלול חי"ר ושירת בדרום לבנון, שם עסקה יחידתו בלוחמה בארגוני הטרור. גיל הצטיין כלוחם, גילה נחישות ומוטיבציה וזכה לשבחי מפקדיו אשר המליצו על צאתו לקורס קצינים, אותו אמור היה להתחיל באפריל 1997.
גיל ייזכר בקרב חבריו כבחור צנוע, מלא כבוד לזולת, יודע לסלוח ולוותר כשצריך, אינו מוכן להיות שותף לרכילויות ואינו סלחן כאשר נוהגים כלפי מישהו בחוסר צדק, נחוש בדעתו ואהוב מאד או כפי שאמר עליו רבו "גיל הוא חיבוק אחד גדול לכל העולם".
בן 19 היה בנופלו.
אבישי גדרון ז"ל
בן עמית ורפאל. נולד ביום ט"ז בחשוון תשל"ח (28.10.1977).
בשלהי נובמבר 1995 התגייס אבישי לצה"ל והתנדב לשרת בחטיבת גולני. השירות ביחידה קרבית היה עבורו מובן מאליו כבר שנים לפני גיוסו. אבישי אהב את השירות בגולני והיה הרוח החיה ביחידה. היה לו כושר גופני וכוח בלתי רגיל. הוא היה מאגיסט. בנוסף לציוד האישי סחב את המאג ואת שרשרות הכדורים, ולא היה ניכר שקשה לו. תמיד חייך ועודד את חבריו.
מפקדו, מייקל, מספר: "אבישי היה לוחם, מאגיסט, דמות חיובית בפלוגה. הנהיג את הפלוגה, יזם ועשה הרבה דברים למען הזולת. …תכננו שיצא לקורס קצינים ושיהיה מפקד". לאחר הירידה מלבנון, אמור היה אבישי לקבל עיטור "חייל מצטיין יחידתי".
בן 19 היה בנופלו.
יהונתן עמדי ז"ל
בן רינה וגדליה. נולד ביום י"ד באלול תשל"ו (9.9.1976) בירושלים.
יוני שירת כחייל קרבי בפלוגת הקשר בחטיבת גולני, ובאוקטובר 1996 יצא לקורס מ"כים וחזר לשרת כמ"כ ביחידתו. את חופשותיו הקדיש לעזרה בעסק המשפחתי ולתחביבו, הכדורגל. הוא התעתד לצאת לקורס קצינים בפברואר 1997, אך בחר, לפני כן, להדריך טירונים ביחידה.
מפקד היחידה כתב למשפחתו: "יוני היה דמות נערצת וראויה לחיקוי בקרב מפקדיו וחבריו. השאיפה לשלמות היא זו שהניעה אותו בכל דרכיו בפלוגה והיא זו שהניעה אותנו, מפקדים וחיילים, ללכת אחריו. יוני נפל בדרכו למוצב בלבנון, בעודו מאמין כי עליו לבצע את המוטל עליו בנחישות ובמקצועיות, תוך מסירות ואהבת הארץ. יוני שירת כמפקד כיתה והתבלט ברצינותו ובאהבתו לעזור לחבריו. צחוקו המתגלגל וחיוכו הרחב, עזרו לחבריו לעבור משברים קשים בתקופת התעסוקה המבצעית".
בן 20 היה בנופלו.
שלומי פיזואטי ז"ל
בן שולה ומיכאל. נולד ביום כ"ב בתשרי תשל"ח (3.10.1977) בטבריה.
בשלהי נובמבר 1995 התגייס שלומי לצה"ל והיה ללוחם ואלחוטן בפלוגת הקשר של חטיבת "גולני". חבריו לצבא סיפרו שהיה בעל רצון טוב, מורל גבוה, חוש הומור מיוחד, אומץ ונכונות הקרבה, וציינו את הערכתו, הערצתו ואמונתו הבלתי מעורערת במערכת הצבאית.
אחותו ימית סיפרה, שהיה "מורעל" אמיתי בעל מוטיבציה יוצאת דופן, והזכירה את רצונו לשרת ביחידה הקרבית ביותר, ואת אהבתו האמיתית והכנה לחיל וליחידה.
בשיר שכתבה ימית לזכר אחיה, כתבה: "כאב שזעקתי ממני אליך/ ממני אליך דמעה ששלחתי/ חקוקה על לחיי לעולם/ כאב שזעקת ממך אלי/ לא נשמע לא אדע לעולם/ נשרפת באש./ געגוע עוטף ממני אליך/ ממך אין סימן אין מענה/ רק שאלות ממני אליך/ ואין משוב ממך אלי / להשיבך לא ניתן לעולם".
בן 19 היה בנופלו.
