חפירה ארכיאולוגית רחבת היקף של רשות העתיקות שנערכה בשנה וחצי האחרונות מצפון לגדרה בשיתוף עם בני נוער, חשפה במקום איזור תעשייה ובילויים עתיק, ענק ומסקרן.
5 צפייה בגלריה
"פעל כ־500 שנה". אלה נגורסקי באתר החפירות | צילום: אבי מועלם
"פעל כ־500 שנה". אלה נגורסקי באתר החפירות | צילום: אבי מועלם
"פעל כ־500 שנה". אלה נגורסקי באתר החפירות | צילום: אבי מועלם
מהממצאים עולה, כי במקום פעל בית יוצר של קנקנים במשך 500 שנה ברצף, בין המאות השלישית עד השביעית לספירה, וכן נחשף באתר חדר ובו לוחות משחק חרוטים בסלע, ומתחם של 20 בריכות חמות וקרות שנבנו במקום, שעוררו את סקרנותם של הארכיאולוגים ובעקבותיהם עוד צפויים להיערך מחקרים רבים.
החפירה נערכת במסגרת הקמת שכונה חדשה ביישוב, בשוליו של תל קטרה העתיק, ביוזמה ובמימון של רשות מקרקעי ישראל. מדובר בחפירת הצלה, ובימים אלה כל האתר הארכיאולוגי עומד להיות מכוסה מחדש בעפר לצורך הקמת השכונה ופארק.
"בית היוצר פעל ברציפות במשך כ־500 שנה וייצר לכל אורך השנים את אותו מוצר ‑ קנקני אחסון מסוג המכונה 'עזה', שייעודם העיקרי היה אחסון יין", אומרות אלה נגורסקי ותמר חרפ"ק, מנהלות החפירה מטעם רשות העתיקות. "זו תעשייה שפרחה בארץ בתקופה ההיא וייצאה מאות קנקנים לחו"ל. הייצור הרצוף עשוי להצביע על כך שהעסק עבר במשפחה מדור לדור".
5 צפייה בגלריה
"ממש כמו שגוגל הקימו מרחב משחק במקום העבודה, גם כאן זה היה" | צילום: אבי מועלם
"ממש כמו שגוגל הקימו מרחב משחק במקום העבודה, גם כאן זה היה" | צילום: אבי מועלם
"ממש כמו שגוגל הקימו מרחב משחק במקום העבודה, גם כאן זה היה" | צילום: אבי מועלם
לדברי נגורסקי, על פי החישובים שנעשו במקום, בית הייצור הפיק מיליוני כדים בתקופת פעילותו, ולא אחת אף נמצאו על הכלים טביעות אצבע של הקדרים, "זו דרישת שלום מרגשת מאוד, שמקרבת אותנו לאנשים שחיו כאן וייצרו במו ידיהם את הכלים לפני מאות שנים. אנחנו נעשה מחקר כדי לגלות האם היצרנים היו נשים או גברים, או אולי אפילו ילדים. נוכל גם מטביעות האצבע לחקור אם מדובר במשפחה מסוימת שהחזיקה את המפעל במשך שנים ותפעלה אותו".
"איזור בילוי"
בחפירה הנרחבת השתתפו, לצד צוות רשות העתיקות, גם מאות בני נוער ממכינות קדם צבאיות ומבתי ספר, זאת כחלק מפרויקט ההנחלה שאותו מובילה הרשות, שמטרתו לקרב את צעירי ישראל למורשת ולעתיקות הארץ.
"כמו ליד כל עיר גדולה, אפשר למצוא את איזור התעשייה של העיר", מסבירה נגורסקי בסיור באתר. "מסקרים שנעשו במקום ומשברי חרס שהתגלו על פני השטח, גילו שמסתתר במקום בית יוצר לקרמיקה, ובאתר החפירה מצאנו איזור תעשייה גדול שבו משולבים בית היוצר, מתקני מים, וגם איזור בילוי ובו בתי מרחץ. כל אלה מתוארכים לתקופה הביזנטית".
לצד מערכת תעלות המים המתוחכמת שנמצאה במקום, בתי המרחץ ובית היוצר, התגלתה תגלית נדירה ומפתיעה במיוחד - חדר ששימש למשחקים. "אנשים הם אנשים, והארכיאולוגיה מזכירה לנו שאנחנו לא ממציאים את הגלגל. ממש כמו ש'גוגל' הקימו מרחב משחק במקום העבודה, כך גם כאן ‑ גילינו חדר משחקים ששימש אולי להפוגה של העובדים משגרת העבודה התובענית".
5 צפייה בגלריה
משחק מחדר המשחקים | צילום: אבי מועלם
משחק מחדר המשחקים | צילום: אבי מועלם
משחק מחדר המשחקים | צילום: אבי מועלם
"מצאנו ארבעה לוחות משחק, שניים נמנים עם משפחת משחקי ה'מנקלה', שמשוחקים עד היום באזורינו ובכלל מהמאה החמישית, ושכדוגמתם ניתן למצוא גם היום בכל חנות משחקים. עוד מצאנו שני לוחות של משחק הנמנים עם משפחת משחקי השש־בש". במרכז החדר נמצאה אבן משחק נוספת גדולה. הלוחות נמצאו במעין מחסן, שלידו הוצב ספסל נמוך לישיבה. בחלק אחר של החדר נחשף מעין ארון שבו נמצאו קעריות וכוסות זכוכית ששימשו ככל הנראה את המבלים.
"טיט ודבש"
בחפירה הגדולה נחשפו עוד מבנים ומתקנים מתקופות מגוונות. לאחרונה נחשפו חלקים של שני בתי מרחץ מרשימים מהתקופה הביזנטית, שכללו תנור גדול ורצפת פסיפס צבעונית מעוטרת, שהותקנו בה מתקני מים.
5 צפייה בגלריה
"עשרות בריכות". מערכת תעלות המים | צילום: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות
"עשרות בריכות". מערכת תעלות המים | צילום: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות
"עשרות בריכות". מערכת תעלות המים | צילום: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות
בנוסף, נמצאה באתר מערכת מסקרנת של כ־20 בריכות, שנראה כי תוכננה ברמה ציבורית, אך שימושה לא ברור.
"יש כאן עשרות בריכות", מסבירה נגורסקי, "המפעל בנוי בצורה יפה מטיט ודבש, ואפילו צבוע באדום. הם יצרו בריכות יפות, האם לתעשייה? האם לבילוי? האם מרחצאות? זו שאלה למחקר".
איזור התעשייה שנחשף נחשב ייחודי בשל הממצאים הרבים שבו: התנור, בתי המרחץ ומערכת הבריכות הייחודית, המפעל וחדר המשחקים, אך נגורסקי מדגישה כי לא נדיר למצוא אתרים כאלה לאורך הציר שהוביל מעזה ללוד.
קטרה היה יישוב ערבי פעיל עד לשנת 1948, אז נטשו אותו תושביו בעקבות קרבות מלחמת העצמאות. הכפר כולו נהרס במהלך המלחמה ואל חלק משטחו התרחבה המושבה הוותיקה גדרה.
5 צפייה בגלריה
"דרישת שלום מהעבר". טביעת אצבע על כד | צילומים: יולי שוורץ
"דרישת שלום מהעבר". טביעת אצבע על כד | צילומים: יולי שוורץ
"דרישת שלום מהעבר". טביעת אצבע על כד | צילומים: יולי שוורץ
המדהים הוא שכעת, לאחר ההשקעה המרובה בחשיפת הממצאים מהמקום, רשות העתיקות צריכה לכסות את השטח כדי שאפשר יהיה לבנות בשטח.
"חייבים לכסות את הממצאים" אומרת נגורסקי, "בחלק הולכים לבנות וחלק הוא לשטח ציבורי פתוח, פארק. אי־אפשר להוציא את הקירות השלמים מהמקום. זה נקרא כיסוי לדורות וכיסוי לשחרור".
לא חבל שהציבור לא יוכל ליהנות מהממצאים?
"אם לא היינו מאפשרים לבנות היכן שיש אתרים ארכיאולוגיים, לא היו בונים שום דבר במדינה".
ממועצת גדרה נמסר: "גדרה היא מושבה המשמרת את ההיסטוריה ונרגשת מאוד מהממצאים הנדירים שהתגלו בשטחי הרשות. המועצה המקומית עושה ותעשה את כל המאמצים האפשריים ובוחנת את כל האפשרויות העומדות בפניה על מנת לשמר ולטפח פארק ארכיאולוגי חשוב זה עבור תושבי גדרה והסביבה, שיהווה חלק בלתי נפרד מאתרי המורשת של גדרה. מדובר בערך היסטורי נדיר ואנו מתכוונים לעשות כל שניתן לשמרו".