קרב באקדמיה של רחובות הוביל ל-15 אלף שקלים פיצוי. את הכסף תקבל ד"ר למדעי התזונה, מהמרכז האקדמי פרס, לאחר שטענה ששמה הוכפש על ידי פרופ' גמלאי של מכון ויצמן בשתי הודעות שנשלחו לממונים עליה. בין השאר כונתה הדוקטור: "אשת נאוות המרדות" (שגיאת הכתיב במקור).
הקרב שהגיע לפתחו של בית המשפט השלום בתל אביב החל כאשר ד"ר למדעי התזונה ממכללת פרס בעיר, פנתה אל פרופסור גמלאי ממכון ויצמן והציע לו להשתתף בתוכנית הלימודים כמרצה. הפרופסור הסכים ולדבריו השקיע זמן ומאמץ, אך התוכנית בסופו של דבר יצאה לפועל בלעדיו.
הפרופסור, שחש מנוצל, כעס ושיגר שתי הודעות מייל לממונים על הד"ר לתזונה ובהם כתב כי היא משתמשת בשפת גידופים ושפת שוק, והוסיף טענה על כך ש: "לא אקדמאית בורה וחפה מכל ידע, מפטרת בהבל פה פרופ' ממכון ויצמן", לאחר מכן הוסיף: "תתביישי לך אשת נאוות המרדות, באי כבוד", וחתם בשמו.
הודעה שנייה ששלח הייתה ארוכה יותר. הוא פתח את המכתב במילים: "מפטרת סדרתית של מרצים מעולים", ובהמשך אמר כי ארור היום בו הסכים להצעתה לשמש כמרצה בכיר לביוכימיה. בנוסף טען כי לא שיער שגברת לא אקדמאית אלא "רק" בעלת דוקטור, תפטר במחי יד ובהבל פה פרופסור לביוכימיה מטעם מכון ויצמן, לאחר מכן ציין כי פוטר ללא הודעה בכתב.
שתי ההודעות הובילו את הד"ר לבית המשפט בטענה ללשון הרע. שם קיבל השופט גיא הימן, את טענות התביעה, וחייב את הפרופסור בפיצוי של 15 אלף שקל.
לגבי הגידופים הספרותיים, פסק השופט כי "אשת נאוות המרדות" הנו ביטוי שלא הוסף אל מכתבו של הפרופסור לשם העשרתו הלשונית, אלא נבע ישירות מכעסו על הד"ר ומרצונו "להדביק" לה שם תואר שהלם את תחושותיו הקשות. בפסק הדין התייחס שופט גם לשגיאת הכתיב שאמורה הייתה להיות 'אשת נעוות המרדות', אך הדגיש את העלבון שנגרם לד"ר.
לסיכום קבע השופט שהפרופ' יפצה את הד"ר בסכום של 15 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 2,500 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,900 שקל.
