האם בעוד כמה שנים תהפוך שכונת קריית משה לפנינת העיר, עם דירות חדשות, פארקים ירוקים ואזורי תעשייה ומסחר חדשים? כפי שעולה מתוכניות העירייה ומשרד הבינוי והשיכון, הם מאמינים שהתשובה חיובית.
השבוע אישרה מליאת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ברחובות את תוכנית ההתחדשות העירונית בשכונה, שעם אישורה יוצאת לדרך תוכנית הפינוי בינוי הגדולה בישראל.
תוכנית המתאר קבעה כי בקריית משה תהיה התחדשות עירונית, שיחד עם איזור התעשייה והמלאכה 'רכטמן' יהפכו לרובע עירוני חדשני, איכותי, תוסס ובר קיימא, המאופיין בעירוב שימושים.
התוכנית משתרעת על שטח כולל של כ־1,185 דונם, וכוללת כ־2,200 יחידות דיור קיימות שישודרגו וכ־8,000 יחידות דיור נוספות חדשות שייבנו. התוכנית, כאמור, עתידה גם לטפל באיזור התעשייה 'רכטמן' ובשילובו הראוי במתחם הכולל. עבור מסחר, תעסוקה ומלאכה יוקצו כ־370 אלף מ"ר. תושבי השכונה צפויים ליהנות מהקצאה של כ־115 דונם לשטחים ציבוריים פתוחים, כאשר על כל תכנון הפרויקט אמון משרד 'בר לוי אדריכלים'.
בתכנון: רבי קומות
תוכנית ההתחדשות לשכונה כוללת הנחיות לפינוי ובינוי של הבנייה הרוויה הישנה בתחום השכונה ההיסטורית, והחלפתה בבנייה מודרנית במבנים בני תשע עד 20 קומות. את הרחובות המרכזיים בשכונה תלווה חזית מסחרית רציפה בקומות התחתונות של המבנים.
בנוסף, מתוכננת בשכונה מערכת ענפה של שטחים למוסדות ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים, שישרתו את האוכלוסייה העתידית.
במסגרת תהליכי הביצוע, ישודרגו כל התשתיות הקיימות להבטחת מרחב ציבורי איכותי. מערכת התנועה המוצעת תתוכנן בראייה המקדמת שימוש בתחבורה ציבורית, בשילוב עם רשת שבילי אופניים ייעודיים בצירים הראשיים. התוכנית מתקיימת בשיתוף פעולה הדוק עם התושבים, כך נמסר מהעירייה, ובין היתר התקיימו מפגשי שיתוף הציבור עם התושבים. נציגי משרד הבינוי והשיכון, יחד עם נציגי העירייה, מקיימים פעילות הסברה נרחבת כדי לסייע לתושבים להכיר את זכויותיהם.
עם זאת, תושבים רבים עדיין מביעים את חששם לקראת השינוי הגדול.
"יש אנשים ששואלים שאלות והעירייה לא אוהבת את זה", אומר השבוע בני בוגלה, ממקימי 'פורום קריית משה', קבוצה של צעירים שהוקמה לאחר רצח ברוך אנבייה ברחבת המרכז המסחרי בחודש אוקטובר האחרון. "איפה יהיו התושבים בזמן הפינוי? הם יצטרכו לשכור דירות או שיממנו להם? לא כל כך עונים על השאלות האלה", הוא אומר.
בוגלה מסביר שחששות התושבים נובעים בעיקר מחוסר הידיעה. "רוב התושבים מבוגרים והם לא מבינים כל כך מה עומד לקרות. אומרים להם שהם יקבלו בית חדש עם מרפסת והם התלהבו וחתמו. צעירים יודעים מה יקרה. לא בטוח שכל אחד יקבל את מה שמגיע לו".
"חלום למציאות"
"מדובר במהפכה בקנה מידה ארצי", אומר השבוע ראש העירייה רחמים מלול. "תוכניות פינוי בינוי הן חשובות מאוד גם ברמה החברתית וגם מבחינת המרקם העירוני בעיר. אין לי ספק שהתוכנית החדשה תהפוך את קריית משה לפנינה של ממש ותשפר את רמת התשתיות. כפועל יוצא מכך תשפר גם את חיי תושביה".
מלול מונה רשימה של אנשים שהיו שותפים לדרך להוצאת התוכנית אל הפועל השר גלנט ואנשי משרדו, שר האוצר משה כחלון ואנשי משרדו, מנהלת האגף להתחדשות עירונית במשרד השיכון והבינוי עינת גנון "וכלל הגורמים המקצועיים במינהל ההנדסה בעיריית רחובות, שסייעו לנו להפוך את החלום למציאות, תוך מחויבות גבוהה להצלחת הפרויקט. אני מבטיח כי תושבי השכונה היקרים ימשיכו להיות שותפים מלאים לתהליך, במסגרת שיתוף הציבור שאותו אנו מנהיגים".
גלנט תיאר השבוע בראיון ל"ידיעות רחובות" את הליך בחירת השכונות שיעברו חידוש: "בחרנו חמש שכונות לפי שיפוט מקצועי של צוות שהוקם. גם השיפוט המקצועי ביצע בחירה שלא על פי אמות המידה של 'היכן הכי קשה', אלא של 'היכן ניתן לקדם הכי הרבה ואיפה התהליך יהיה הכי משפיע'. נבחרה שכונה אחת בראשון לציון, שכונה אחת בקריית משה ברחובות ושלוש שכונות בנתניה".
גלנט מסביר בנוסף, כי השינוי הדרמטי הוא גם בתוכנית מהפכנית שקידם בנושא משכנתאות לקהל יוצאי אתיופיה. "השנה הוגרלו 250 משפחות שנהנו ממשכנתא בריבית של אפס אחוז בעשור הראשון. בשנה הבראה יוגרלו עוד 250 משפחות. למעשה זו פעם ראשונה שעושים תוכנית אפקטיבית".
כיצד עבד שיתוף הפעולה עם עיריית רחובות בנושא?
"ראש העירייה מלול עובד איתי שכם לשכם ויש לציין זאת לטובה. זו פעולה שהולכת יחד עם ראש הממשלה לביסוס הנושאים בכל התחומים. התהליך של התחדשות עירונית נכון בכל דרך, אבל נכון יותר בשכונות שיש להן ערך נדל"ני גבוה. כשנעבוד בקריית משה, נביא ברכה מאוד גדולה. אנשים ייצאו מתוך מעגל של עוני ודלות והדבר יאפשר להם לחנך את הילדים ולתרום למדינה במקום להזדקק לה. זה מאוד פשוט".
האם אתה חושב שאפשרי לבצע מהפך חשיבתי גם בעיני אוכלוסייה חזקה שתצטרף לשכונה, שעד עכשיו הייתה ידועה לשמצה?
"אני משוכנע בזה במאה אחוז. אני אומר זאת בתור בן אדם שנולד וגדל בשנים הראשונות שלו ביפו, בשכונת עג'מי וג'בליה. עג'מי בשנות ה־60 הייתה מרכז הפשע. לעומת זאת, מקום שבו ילדים שמחים להזמין את החברים הוא מקום עם ערך שהם גאים בו והוא לא יהפוך להיות מרכז של פשע או הידרדרות. ילד שאתה נותן לו את התנאים המתאימים, מתקדם ועומד על מגרש המסדרים בטקס סיום בבה"ד 1 או בקורס חובלים או בקורס טיס. אין שום סיבה שזה לא יקרה. אני רואה את זה כל הזמן. אם תיתן לו את השכונה והתנאים, הדור הבא יגיע לשמיים.
"אני חושב שמה שקורה עם קהילת יוצאי אתיופיה הוא שמסיבות שונות שקשורות לנקודת המוצא הבסיסית, הם לא הצליחו להמריא כמו אוכלוסיות אחרות. כל התרבויות מהמזרח והמערב צמחו, גדלו והתבססו, לא משנה באיזה תחום. יוצאי אתיופיה נמצאים כבר 35 שנה בארץ ואני חושב שזו חובתה של המדינה לדאוג לכך שיגיעו לחינוך, דיור ומצב סוציו־אקונומי אחר לגמרי. אני חושב שזה בכוחם וביכולתם. נתקלתי בלוחמים ובקצינים מעולים יוצאי אתיופיה, ואני רתום לעניין היום גם עם החברים מהעבר. יש לי המון מוטיבציה".
אני בטוחה שאתה מודע למצב הסוציו־אקונומי הנמוך של רבים מהתושבים, מה יש לך לומר לאוכלוסייה שחוששת כרגע מהמהפך ומהיכולת שלה להתמודד עם תחזוקה של מיסי הוועד?
"אנחנו נסייע להם בתחילת הדרך בוועד הבית ובתשלום הפרשי הארנונה ביחס לדירה יותר גדולה. הדבר הועבר גם בחקיקה".
