ערעורה של עובדת סוציאלית שרישיונה נשלל לשלוש שנים לאחר שנמצא כי ניהלה קשר חריג עם מטופל, נדחה השבוע על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
כבר הורדתם את האפליקציה של mynet?
"אני מסוגלת לרצוח מישהו שיעשה לו משהו", הייתה העובדת הסוציאלית נוהגת לומר לכל מי שניסה לערער בפניה על הקשר החריג שהיה לה במסגרת עבודתה, עם גבר שנאשם בעבירות אלימות כלפי אשתו, ושאליו נקשרה לאורך כל ההליך הפלילי שהתנהל בעניינו. בהחלטה שהתקבלה לאחרונה בבית המשפט, נדחה ערעורה של העובדת, שביקשה לבטל את שלילתו הזמנית של רישיונה, שנגזר בהכרעת דין שהתקבלה על ידי ועדת המשמעת במשרד הרווחה.
הקשר בין העובדת הסוציאלית לנאשם החל לפני מספר שנים. במסגרת עבודתה היא הונחתה להביא בפני בית המשפט תמונה מקצועית ואמיתית על המסוכנות הנשקפת ממנו, לאור העבירות שיוחסו לו, אולם כפי שעולה מההחלטה שניתנה בעניינה, נראה כי הקשר שאמור היה להיות מקצועי לחלוטין חרג מגבולות אלה.
בין היתר נטען כי העובדת הסוציאלית רשמה עצמה כעורכת דינו, ואף דיווחה באופן שקרי על הופעותיה בהליך הגירושין שהתנהל נגדו בבית הדין הרבני. "הוא כמו הבן שלי, אני מתה עליו, אעשה הכל בשבילו ובכל מחיר", צוטטה העובדת הסוציאלית במספר מקרים. "אני מוכנה לגור איתו ומי שייקח לילד (לנאשם) משהו אני ארצח אותו".
יצוין, כי במהלך התקופה שבה טיפלה בעניינו, הופנתה גרושתו של הנאשם למקלט לנשים מוכות, אולם העובדת הסוציאלית המשיכה להגן עליו, וכפי שנטען בהחלטה של משרד הרווחה: "היא השתמשה באופן סלקטיבי ומגמתי בדברי האישה כדי להצדיק את המלצתה לשחרר את הנאשם ממעצר".
הזדהותה של העובדת עם הנאשם נמשכה, כשבדיון שנערך בתיק המעצר שלו, היא הטעתה את בית המשפט ואמרה כי שלושה אנשי מקצוע בדקו אותו וקבעו שאינו מסוכן.
אירוע חריג נוסף התרחש גם בבית המשפט ברחובות, כשהשופט ירון לוי ציין כי בדיון שהתנהל באולמו בנוגע לתיק המעצר של הנאשם, הופיעה העובדת הסוציאלית מבלי שהוזמנה אליו, והחלה להשתלח בנציגת התביעה המשטרתית. "היא המליצה על דברים שהסנגור לא ביקש, והקהל באולם 'חגג' על המעמד המביך", תיאר השופט לוי כשנשאל על ידי היועץ המשפטי למשרד הרווחה על שהתחולל באולם בית המשפט.
כאמור, ועדת המשמעת הטילה על העובדת הסוציאלית עונש של שלילת רישיון לשלוש שנים, כשהיא קובעת: "מעשיה חמורים ומחייבים ענישה משמעותית. התנהגותה חזרה על עצמה במשך שנים ואף החריפה עם הזמן. שיחות בירור שנערכו עימה והזדמנויות חוזרות ונשנות לשיפור תפקודה, לא הניבו כל תוצאה".
יחד עם זאת נקבע, כי תקופת השלילה תהיה זמנית, זאת לאור גילה של העובדת ונסיבותיה האישיות. על החלטה זו הגישה העובדת הסוציאלית ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, כשהיא מבקשת לעכב את שלילת רישיונה. בערעור ציינה, כי לאורך שנות עבודתה בשירות המדינה היא זכתה לשבחים רבים, ושלילת רישיונה, גם אם מדובר בתקופה זמנית, יקשה עליה בהמשך למצוא תעסוקה ההולמת את משלח ידה. בית המשפט לא התרשם מנסיבות אלו ודחה את בקשתה.
