בית הכנסת הקונסרבטיבי 'עדת שלום־עמנואל' ברחובות, טומן בחובו ניגודים רבים. מדי שבת מגיעים אליו עשרות מתפללים, ששומעים יחד עם התפילות גם את קולות בית הקפה הצמוד. בתום התפילה שממלאת אותם בקדושת השבת, הם נכנסים לרכבים ונוסעים לבתיהם.
כבר הורדתם את האפליקציה של mynet?
אבל נדמה שהניגוד הגדול ביותר נמצא דווקא בעמדת האיש שמנצח על המלאכה, רב הקהילה מייקי גולדשטיין, שמתעקש שיקראו לו 'מייק'. כבוד הרב גדל והתחנך במוסדות החינוך של הציונות הדתית, למד בישיבת הסדר והוסמך לרבנות, אך כבר בגיל צעיר הבין שהוא נמשך לגברים, יצא מהארון, התחתן עם בן זוגו והתמנה לתפקיד הרב ההומו הקונסרבטיבי הראשון בישראל.
איך מקבלת אותך הקהילה כרב הומו? "צריך לשאול את בני הקהילה אם זה מפריע להם. אני אישית לא שמעתי קולות או קריאות נגדי. זו קהילה שחיה בעולם המודרני ולא בתוך בועה. זו קהילה פתוחה שיודעת לקבל, ובחרו בי לפי היכולות שלי כרב ולא לפי הזהות המינית שלי".
עלייה וקוץ בה גולדשטיין, בן 49, נולד וגדל בליברפול למשפחה בת חמש נפשות. הוא למד בבתי ספר בליברפול, במוסדות חינוך דתיים. משפחתו נמנתה עם הזרם האורתודוקסי. "הפעילות החברתית שלי הייתה בתנועת הנוער של בני עקיבא ששייכת לציונות הדתית, שם הייתי מאוד פעיל", הוא אומר. "אחרי שסיימתי את לימודיי באנגליה הגעתי לישראל במסגרת פרויקט מח"ל, מתנדבי חוץ לארץ, ולמדתי בישיבת ההסדר הר עציון, שנחשבת לאחת המובילות. לאחר מכן עשיתי שירות צבאי של שנה".
בתום השנתיים הציוניות ארז גולדשטיין את המזוודות וחזר לאנגליה, שם סיים את לימודיו באוניברסיטה בליברפול. "בשנים ההן חבשתי כיפה והייתי מאוד פעיל בזרם הדתי לאומי של חובשי הכיפות הסרוגות", הוא אומר. "בשנת 89' החלטתי לעשות עלייה ועברתי להתגורר בירושלים, שם המשכתי בלימודי התואר בפיתוח משאבים".
בירושלים פגש גולדשטיין את מי שהפך לבן זוגו, עובד במשרד החוץ, ויחד הם המריאו לחו"ל במסגרת תפקידו. כששבו, התמקמו בעיר רחובות. כשקיבל הצעה לגייס תרומות עבור הקהילה הקונסרבטיבית, נרתם לעניין. "באותה תקופה הייתי פחות דתי", הוא אומר. "הורדתי את הכיפה כי לא הרגשתי נוח להיות דתי והומו. הרגשתי שהחברה לא כל כך מקבלת את זה".
נשמע מתסכל. "במסגרת העבודה שלי בתנועה הקונסרבטיבית, הבנתי שיש זרם שיכול לקבל אותי בלי להשאיר חלקים ממני בכניסה לבית הכנסת. לאט לאט התקרבתי לקהילה והרגשתי שאני יכול לעשות בתחום ההלכה, שיש לי מה לתרום ושכדאי שגם הקול שלי יישמע. מאותו רגע התחלתי בהליך הסמכה לרבנות דרך התנועה הקונסרבטיבית. למדתי חמש שנים ועשיתי התמחויות בקהילות שונות, מבלי להתעסק בסוגיות של כשרות ושולחן ערוך כמו האורתודוקסים".
אמא, אבא, אני הומו כששואלים את גולדשטיין אם תמיד היה מודע לנטיותיו ההומוסקסואליות, הוא נשמע כועס. "אני לא סובל את המילה הזאת", הוא פוסק. "אפשר להגיד הומו, גיי או גאה, אבל לא את המילה הזאת, 'הומוסקסואל'. היא נשמעת מאוד מדעית".
אוקיי, ננסח את זה אחרת: ממתי ידעת שאתה גיי? "מגיל 12 כבר ידעתי את זה, השאלה הייתה מה אני אמור לעשות עם זה, והתשובה הייתה שאין יותר מדי מה. למדתי בישיבה תיכונית של בנים באנגליה, וזה הפך את כל העסק למעט יותר קשה, אבל לא עשיתי עם זה שום דבר".
היה לך עם מי לדבר? להתייעץ? "לא, אבל חייתי בחברה מספיק פתוחה כדי להבין שמה שאני מרגיש הופך אותי להומו. החלק הטוב לגדול בחברה הדתית הוא שאף אחד לא עוסק בחיי מין, ולכן לא הרגשתי חריג בעובדה שאני לא מתעניין במין עם בנות".
מי האדם הראשון ששיתפת? "עד סוף הלימודים באוניברסיטה לא דיברתי על זה עם אף אחד. היו כאלו שחשדו ויכלו לנחש שזאת הנטייה שלי, אבל אף אחד לא לחץ. אני מניח שגם המשפחה שלי חשבה ככה, אבל הם חששו לשאול כדי לא לשמוע את התשובה. הראשונה מבני המשפחה ששיתפתי הייתה אחותי, שבאותו זמן התגוררה בארץ".
איך היא הגיבה? "אפשר להגיד שזה לא היה כזה נורא. היא דאגה ולא ידעה איך זה ייראה בארץ ואיך זה יתקבל בחברה שלנו. אחותי השנייה, לעומת זאת, שמתגוררת באנגליה, לא עשתה מזה עניין. היא הוסיפה שזה לא אירוע גדול, כי היא תמיד ידעה".
ולהורים? "להם לקח יותר זמן לספר. חששתי מאוד שהם לא יקבלו את זה, שלא יהיו מוכנים להשלים עם העובדה שאני הומו ושיש לי בן זוג. למזלי, אחותי עשתה קצת עבודה מקדימה וטפטפה להם חצאי דברים כדי שההפתעה לא תהיה גמורה. הם הגיעו לחופשה בישראל והסברתי להם שיש לי בן זוג ושאני נמשך אליו. הם אמרו לי שחשבו שזה ככה. לדעתי מה שעזר זה שלא התגוררנו באותה מדינה, אני כאן והם באנגליה".
יש הורים שמגיבים בקיצוניות ומנתקים קשר. "אצלנו המשפחתיות מאוד חשובה, אין דבר כזה שלא ידברו איתי. את בן הזוג שלי לקח ל