"גונבים לנו את ההיסטוריה", כך הגיב השבוע דן כוכבי, תושב שכונת מרמורק ברחובות להחלטת בית המשפט העליון, שדחה את בקשתו לשמר את צמד המילים 'כפר מרמורק' כחלק מעמודי השילוט המובילים לשכונה.
כבר הורדתם את האפליקציה של mynet?
כפר מרמורק נוסד בשנת 1929, ו־20 שנה מאוחר יותר אוחד עם רחובות. מקימי המקום היו משפחות עולים מתימן, שתחילה התיישבו מול חופי הכנרת, אולם בשנות ה־30 גורשו ועברו לאדמות הסמוכות למושבה של אז - רחובות. כוכבי הוא בן לאחת המשפחות המיתולוגיות של הכפר, אלא שהוא שם לב כי בשנים האחרונות העירייה עושה כל שביכולתה, לטענתו, על מנת להעלים את צביון השכונה של פעם.
אחד מהסימנים לכך, כפי שהעלה בעתירה שהגיש, היה הסרת המילה 'כפר' משם המקום, והחלפתה במילה 'שכונה'. מעבר לכיתוב המילה 'כפר' בצמידות לשם המקום, מציין כוכבי כי לאורך השנים הפלתה העירייה את תושבי השכונה, בני עולי תימן, זאת ממניעים גזעניים. "כבודם של בני העדה התימנית הפך להפקר על ידי העירייה והרשויות האחרות", טוען כוכבי בעתירה.
כאמור, בית המשפט העליון דן בעתירתו של כוכבי ודחה אותה, מאחר וקבע כי בג"צ הוא לא הערכאה הנכונה לדון בעתירה זו, וכן כי מגיש העתירה - כוכבי - לא מיצה את ההליכים מול הרשויות על מנת לשנות את המצב הקיים בכיתוב, כפי שנטען בעתירתו. יחד עם זאת, השופט אליקים רובינשטיין הבהיר כי "מנהג יפה הוא להנציח את ההיסטוריה של מקום על ידי שילוט מתאים, המחבר את ההווה והעתיד לעבר. יש בכך רכיב חינוכי של מידע וכבוד להיסטוריה ולראשונים".
רובינשטיין ציין, כי בשכונת קטמון שבירושלים, לדוגמה, מונצחת ההיסטוריה של המקום בשלטי רחוב המתארים את מלחמת הקוממיות שהתרחשה שם. גם בנוגע לתשובתה של האקדמיה ללשון המבחינה בין כפר עצמאי לשכונה בתוך יישוב, הייתה לרובינשטיין השגה, כשבדבריו הוא מציין כי "היו וישנם מקרים שהשם 'כפר' נותר, אם בשילוט ואם בפי העם, גם אם המקום הוא חלק מיישוב גדול". כחלק מהערותיו המליץ רובינשטיין לנוגעים בדבר, כי ראוי שתהיה הנצחה מכובדת למייסדי מרמורק, עולי תימן.
כוכבי ציין בתגובה להחלטת בג"צ: "לטעמי נפל פגם בהחלטה, כשאת תגובת העירייה והרשויות לא קיבלתי אפילו לעיוני. השבוע הגשתי בקשה לעיון חוזר, מאחר וזו זכותי שיתנהל דיון הוגן, זאת לאחר שאקבל את תגובתם של העירייה ומשרד הפנים".
