חברות עד המוות. שלוש חברות הילדות אסתי בן עמי (19), ג'ולי חסאן (20) וליאם גלאם (19) ממושב שדה עוזיה נהרגו בתאונת דרכים ליד יבנה כשהיו בדרך חזרה הביתה מבילוי משותף. הן נטמנו בשלושה קברים סמוכים בבית העלמין במושב מוכה הצער והשכול.
"שמעתי צרחות מהבית של ליאם"
ביום רביעי שעבר נסעו אסתי, ג'ולי וליאם למסיבת יום הולדת של חברים במושב בן זכאי הסמוך ליבנה. בסביבות השעה 1:30 אחרי חצות, כשעשו את הדרך חזרה הביתה על כביש 42, התנגשה מכונית ה-B.M.W בה נהגה ג'ולי ברכב שהגיע ממול. התוצאה היתה קטלנית: הנהגת ג'ולי, אסתי שישבה לצדה וליאם שישבה מאחור נהרגו במקום. נהג הרכב השני נפצע.
"הוזעקנו לתאונה קשה והגענו בכוחות גדולים", סיפר חובש מד"א נפתלי הלברשטט. "ראינו שלוש נשים כבנות 20 לכודות ברכב כשהן מחוסרות הכרה וסובלות מחבלות קשות מאוד בכל חלקי גופן. ביצענו פעולות חילוץ מורכבות תוך כדי בדיקות רפואיות לסימני חיים, אך לא נותר לנו אלא לקבוע את מותן במקום". בוחנים של משטרת התנועה פתחו בחקירה ואספו ממצאים מהזירה. בשל מצבו הקשה של הנהג המעורב הוא טרם נחקר.
קראו גם:
הבשורה על מותן של הצעירות היכתה בתדהמה את המושב הסמוך לקרית מלאכי. בית העלמין היה מלא עד אפס מקום וזעקות השבר של המשפחות נשמעו למרחוק. במקום שרר אי סדר ובשל המהומה הגדולה לא ניתן היה להשמיע את כל ההספדים על שלוש הצעירות. "אסון כבד מאוד נפל עלינו", אמרו במושב. "זו טרגדיה קשה ונוראית".
אגם בוארון (19) חברתם הטובה ניצלה מהגורל האכזר ברגע האחרון. היא היתה אמורה להצטרף למסיבה אך ביטלה בשל כאבי בטן. "יכולתי להיות ההרוגה הרביעית", היא אומרת בסערת רגשות. "אני ואסתי עובדות יחד בבית ספר מבואות, היא משמשת כמובילת צהרון ואני הסייעת שלה. אחרי עוד יום עבודה משותף פניתי לעיסוקים שלי, ושלושתן ישבו יחד לאכול ארוחת ערב אצל ג'ולי. לאחר מכן הן התקשרו אליי והציעו לי להצטרף לנסיעה בבן זכאי. בהתחלה ג'ולי התקשרה וסירבתי בגלל שסבלתי מכאבים בבטן. בהמשך גם ליאם ואסתי התקשרו וניסו לשכנע אותי להצטרף אבל הסברתי להן שאני מרותקת למיטה".
את הבשורה על מותן הטראגי היא קיבלה עוד באותו לילה. "ליאם ואני שכנות, גרות חלון מול חלון", מספרת אגם. "באמצע הלילה קמתי בבהלה אחרי ששמעתי צרחות וצעקות מהבית של ליאם. ניגשתי להורים שלי כדי לברר מה קרה אבל הם לא היו בחדר. לקחתי את הטלפון הנייד וראיתי שמונה שיחות שלא נענו מאבא שלי. כשהוא שמע על התאונה הוא חיפש אותי בטירוף כי הוא חשב שנסעתי איתן לבן זכאי".
היא התקשרה להרגיע את אביה ישראל וכך גילתה על האסון. "ראיתי את אבא שלי בוכה בלי הפסקה", היא מספרת. "הוא אמר לי שהולכים לבית של ליאם, ורק אחרי שראיתי שוטרים הבנתי שקרה משהו נורא ואיום לחברות שלי".
"איך ממשיכים בלעדיהן?"
אגם למדה יחד עם ליאם ואסתי בתיכון האזורי באר טוביה, ג'ולי למדה בתיכון הדתי באר עמי. "היינו החברות הכי טובות מגיל אפס", היא אומרת. "היינו מבלות ביחד כמעט כל יום כולל יציאות למסעדות, בילויים וחופשות בבתי מלון בטבריה, אילת ואיפה לא. אני לא מצליחה לדמיין איך החיים שלי ייראו עכשיו בלעדיהן".
חברה נוספת מוריה ג'אן סיפרה כי היו כמו אחיות: "זה קושי עצום לאבד שלוש חברות קרובות. הן נסעו לחצי שעה כדי לפגוש חברים במושב וכשחזרו נהרגו. הן עשו שירות לאומי ונהגו לבקר בקברי צדיקים. הן היו ילדות טובות".
עמוס גלאם, אביה של ליאם, סיפר בכלי התקשורת על בת הזקונים שנקטפה בטרם עת ועל התשתיות הישנות בכבישי האזור. "הן היו שלישייה בלתי נפרדת", אמר גלאם. "הן גדלו יחד באותו רחוב ולצערי גם נקברו ביחד. הן היו אצל ידיד שלהן בבן זכאי, שתו קולה, אכלו פיצוחים וחזרו הביתה. ממה שהבנתי הן נסעו מכיוון יבנה לאשדוד מצפון לדרום והנהג עקף כנראה במהירות מופרזת ואירעה פגיעה חזיתית. לא נשאר כלום מהאוטו שלהן".
ליאם אהבה לדבריו לעזור, לתת ולתרום: "היא הפרח והאור שלי ושל הבית. היא אהבה לחיות, ילדה חיננית שביום אחד נקטפה, הלכה". גלאם, נהג משאית במקצועו, מתריע על הכביש המסוכן בו נהרגו: "אין תאורה, אין פסי האטה אין כלום. אם הכביש היה קצת יותר רחב ומואר ייתכן שהתאונה היתה נמנעת וליאם וחברותיה היו כאן איתנו".
המשפט לא מתחיל
בחודש מאי 2022 אירעה טרגדיה נוספת במושב כשציפי שמעוני נהרגה בתאונת שרשרת במעורבות של נהג משאית באזור קרית מלאכי. בתאונה נהרגו גם פנטנש אובנך אמא לשמונה מקרית מלאכי, ומתניה איובי אב לשלושה מאבן שמואל. לאחר מותה של שמעוני נשאר בעלה יוסי לגדל לבדו את עשרת ילדיהם.
סיפורו של שמעוני ריגש אלפי תושבים מכל רחבי הארץ שנרתמו לסייע לו להתמודד עם המצב החדש שנכפה עליו. בשלב מסוים הוא נקלע לקושי כלכלי ושקל לעבור לדיור ציבורי באשקלון העיר בה גדל. היצע הדירות באשקלון לא התאים לצרכי המשפחה ברוכת הילדים, ולבסוף נמצא עבורו פתרון מגורים במושב.
למרות שחלפו כשנתיים וחצי, משפטו של נהג המשאית טרם החל ונדחה בכל פעם מסיבות לא ברורות. "מושכים אותנו יותר מדי", אמר השבוע שמעוני שגר בשכנות למשפחתה של ליאם. "בפעם הראשונה הגעתי לבית המשפט באשדוד עם כל הילדים אבל השופט לא הגיע. אחר כך הדיון נדחה מסיבה אחרת וכך חלפו שנתיים וחצי. בפרקליטות הודיעו לי שהמשפט נקבע ל-30 בדצמבר. אנחנו נתייצב באולם הדיונים ונוודא שייעשה צדק עם האהובים שלנו ושהנהג הפוגע יקבל את עונשו. אני מקווה שהמשפחות של שלוש הצעירות יקבלו תשובות הרבה יותר מהר ויוכלו להתנחם לפחות בידיעה על הנסיבות שהובילו לתאונה הקשה".
