שנה ושלושה חודשים לאחר מותו של איש המוסד, טל מלכה מנס ציונה, נערכים בני משפחתו וחבריו לקראת מיזם ענק של תרומת סלי מזון לנזקקים, לציון יום הולדתו ה־23 של טל. מלכה ז"ל שירת בתפקיד מסווג במודיעין וחודשיים לפני שפרצה המלחמה שוחרר. לאחר מכן בתום תהליכי מיון קפדניים הצטרף למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. במאי 2024 נהרג בעת מילוי תפקידו.
כעת, בהובלת עמותת "כולנו אחים" וביוזמת משפחת מלכה, יתקיים כאמור ביום ראשון, 14.9 בבית הפנאי בנס ציונה, אירוע התנדבותי מיוחד לזכרו.
אולי יעניין אתכם:
בשנה שעברה התקיים האירוע לראשונה בעיר הולדתו יבנה, ביוזמה ספונטנית של המשפחה, במסגרתו חולקו סלי מזון ל־100 משפחות נזקקות. בעקבות ההצלחה וההתרגשות הרבה, השנה החליטו המשפחה והעמותה ובשיתוף עיריית נס ציונה לקחת את המיזם צעד אחד קדימה, ולהפוך אותו לאירוע התנדבותי רחב־היקף תחת השם "טל של נתינה". במסגרת האירוע יחולקו 300 סלי מזון והעמותה עדיין מגייסת כספים להשלים את המשימה.
החברים מהמוסד: "שילוב נדיר"
טל נולד ביבנה ובגיל חמש עברה המשפחה לנס ציונה. הוא למד בבית הספר היסודי "בן צבי", והמשיך אל "קריית החינוך השש שנתית ע"ש גולדה מאיר", שם סיים את לימודיו בהצטיינות במגמה הטכנולוגית-מדעית.
הוריו החליטו לתרום את אבריו. בכך גם לאחר לכתו תרם טל לריפויים של פצועים רבים ממלחמת חרבות ברזל ולהצלת מאור עיניים של מספר אנשים.
בספר שהופק לזכרו בארגון כתבו: "היה בך שילוב נדיר של שני עולמות שונים. מצד אחד, טל הביישן והמופנם עם חיוך כובש וממיס. ומצד שני, טל ההרפתקן שאהב וטרף את החיים, טל שאהב לרכוב עם חברים ולתכנן טיולים. חכם, מוכשר, אחראי, חרוץ, חבר, מערכתי וממלכתי. הצלחת לגעת ולהיכנס לליבם של כל כך הרבה אנשים ומעגלי חיים שונים".
חבריו העידו: "בשקט הרועש שלך הארת כל מקום אליו הגעת. תמיד היית מרכז העניינים, הכי אהוב, הכי טוב".
אחיו נאור: "עוצרים ומתמודדים"
אחיו נאור אמר השבוע ל"מיינט רחובות": "ב-19 בספטמבר היה אמור טל אהובנו לחגוג את יום הולדתו ה־23. המציאות טפחה על פנינו ואנו עדיין אוספים את השברים בכל יום מחדש. בשנה שעברה התלבטנו רבות איך נכון לציין את יום הולדתו הראשון בלעדיו. בסופו של דבר בחרנו לעשות טוב – אספנו תרומות, ארזנו וחילקנו מארזי מזון לראש השנה לכ-100 משפחות ביבנה, עיר הולדתו. זו הייתה חוויה מרגשת ומעצימה, והחלטנו כי מעתה זו תהיה המסורת שלנו לשנים הבאות".
השנה החלטנו בשיתוף עמותת "כולנו אחים", להרים את הרף ולדאוג לכ־300 משפחות, ביבנה ובנס ציונה.
כמעט שנתיים אחרי, איך מתמודדים?
"למדנו שהזמן אינו בהכרח מקהה את הכאב - אלא משנה את אופן ההתמודדות. בחייו היינו מציינים לו יום הולדת אחד בכל שנה, ואילו מאז לכתו מצטרפים שלושה מועדים בהם אנו עוצרים, זוכרים ומתמודדים: יום הזיכרון, יום הפטירה ויום ההולדת. כל תאריך כזה נושא איתו מטען רגשי כבד, והגעתו מחזירה אותנו למקומות שהיינו בהם יחד, וגם לאובדן.
"עם זאת, ביום ההולדת אנו עוצרים לרגע לזכור את טל, לפתוח שנה עם מבט קדימה, ולבחור טוב - בדיוק כמו שטל בחר לחיות. כך האבל מתמזג עם נתינה שממלאת אותנו, ומאפשרת לנו להרגיש קרובים אליו".
הקשר לעמותת "כולנו אחים" נוצר בשדה הקרב. מנכ"ל ומייסד העמותה, שליו עובד, שירת עם נאור, אחיו של טל במילואים. "שירתנו בכל גזרות הלחימה ואף איבדנו חבר לפלוגה. כששליו שמע על האובדן האישי שלי, הוא מיד הציע רעיון שבהתחלה מבחינתנו המשפחה נשמע מוזר, אך מהר מאוד התגבשה בנו התחושה שזה הדבר הנכון לעשות. וכך למעשה נולד הפרויקט "טל של נתינה".
רוצים לעזור? לחצו כאן
