שלושה חודשים אחרי שהאולמות נסגרו ברגע ואף אחד לא העז לחשוב כאן על צחוק, חזר הסטנדאפיסט עידן ניידיץ לבמות, בקטנה, בזהירות, בניסיון לחזור לשגרה מסוימת. "לצחוק זה לגיטימי. הקהל חוזר להופעות, ישראל צריכה את ההומור וזה גם מה שמחזיק אותנו".
ניידיץ (44), הוא אחד מהקומיקאים המפורסמים ביותר בישראל כיום. לרבים הוא מוכר בזכות המערכונים המשעשעים הקצרים שהוא מצלם עם ילדיו ועולים לרשתות החברתיות, ותוכנם תמיד מחובר לאקטואליה ולמצב. רק בשבוע האחרון הוציא סרטון בו הוא מדבר על עזה, נסראללה, סינוואר ועידן עמדי.
ניידיץ גדל בראשון לציון עד נישואיו, אז עבר להתגורר בחולון, שם גם נולדו שני ילדיו המפורסמים בדיוק כמוהו: רוני (12) ועומר (11).
השבוע הספיק למלא אולם שלם של קהל שבא לשמוע את מיטב שנינותו בראשון לציון ובשבוע הבא הוא ימלא את אחד מאולמות צוותא תל אביב. עשרות אנשים, ואף מאות, מגיעים להופעה, משלמים כרטיס ובאים להתגלגל מצחוק, כשבחוץ למעשה - מלחמה. "חזרנו, אבל בהילוך ראשון. כרגע אלו הופעות קטנות ואינטימיות – אבל אנחנו לאט לאט מתחילים להגביר מהירות, ואם לא תהיינה הפתעות מהצפון, אני מאמין שבקרוב נחזור גם למלוא המרץ ולהופעות באולמות ענק".
לא היה פשוט לצחוק מאז השבעה באוקטובר.
"ענף הסטנד-אפ וההומור, בכלל בארץ, ספג פגיעה פעם שנייה (אחרי הקורונה, ש.ש.). אנחנו תמיד הראשונים להיפגע ותמיד האחרונים לחזור. אבל חשוב להגיד – גם הראשונים להתנדב. הרי, הכסף הוא לא המנוע האמיתי – אלא הצחוק, ואני יחד עם עוד עשרות סטנד-אפיסטים מכל רחבי הארץ, יצאנו לפגוש חיילים, מילאומניקים בשטח. אנחנו דואגים לעשות להם טוב, מקבלים מהם חזרה את הצחוקים שלהם – ומבחינתי, אולי אין כסף, אבל אנחנו עובדים במקצוע".
חבלי לידה: "אף אחד לא בא"
עם סיום התיכון בראשון לציון, התגייס ניידיץ לחיל השלישות והשתחרר כעבור ארבע שנים כקצין. זמן קצר אחרי שחרורו, סיפר לו חבר שנפתחה במה פתוחה בפאב ברחובות, והציע לו לכתוב מערכונים ולהעלותם שם. ניידיץ הסכים, והשניים החלו להופיע עם מערכונים פרי עטם. "אף אחד לא בא", הוא נזכר, "בדיעבד, אני יכול להגיד שזה היה הומור דלוח, ברמה נמוכה". השניים ניסו שוב ופנו לסוכן שייצג בזמנו את שלישיית "מה קשור". הסוכן נדלק ייצג אותם – אבל אחרי שלוש שנים, גם זה לא ממש עבד.
ניידיץ החל ללמוד מנהל עסקים ושיווק במכללה למינהל, ועבד במקביל בחברת HOT כנציג מכירות. בשנת 2011 גילה את הפייסבוק והבין שזו פלטפורמה מעולה להומור: "אחרי שנתיים של כתיבה ברשת הכרתי מעגל של אנשים וכותבי רשת כמוני. התאגדנו והתחלנו להופיע, ובפועל - וזו הייתה הפעם הראשונה שהייתי על במה לבד כסטנדאפיסט".
באותה תקופה הכיר בעבודה את מירה, שהייתה נציגת מכירות בצוות מקביל, ונישא לה. בהמשך עבר לעבוד בפרסום והשתלב במשרד אדלר-חומסקי, אבל המשיך בהופעות. לאחר פציעה קלה מתאונת אופניים חשמליים, החליט שהוא עושה שינוי – והולך על תחום ההומור, ההופעות והסטנד-אפ ב'משרה מלאה': "בהתחלה שילבתי עבודה תוך כדי כתיבה וסטנד-אפ, עד שהבנתי שזה למעשה הקריירה".
הזינוק בזכות הילדים
הקפיצה המטאורית של ניידיץ החלה עם פרסום הסרטונים המבריקים בהם רואים את ילדיו אומרים משפטים משעשעים הקשורים למצב האקטואלי בו הם נמצאים. כך למשל הסרטון הראשון עם בנו עומר היה כאשר היה בן שנה וחצי והילד צעק 'אבא' בצורה משעשעת.
כשהיה עומר בגן, ניידיץ כביכול ראיין את בנו איך היה היום בגן, והזאטוט ענה: 'מטורף, קצת אלכוהול, קצת מין, קצת הימורים, קצת ירוק". הסרטון הפך ויראלי ברשת, ניידיץ הפך לכוכב-על ומאז כל סרטון שלו עם ילדיו יוצר מאות אלפי צפיות. ניידיץ עצמו הפך למותג המוכר בכל בית בישראל, ואף חבר שיווקית גם לייצג עשרות מותגים, חברות פרסום, עיריות, ומוכר בענף גם כ'ממלא הופעות'.
השבוע הוצאת סרטון משעשע הקשור למלחמה, שבו אתה משחק עם הילדים ומזכיר את עזה, סינוואר, חות'ים ועוד. הילדים ממש שוחים באקטואליה או שהכל בתסריט?
"אנחנו בבית אוהבים לשים את הדברים על השולחן – והילדים בהחלט מבינים מה קורה סביבם. כמובן משתדלים להימנע מתיאורים גרפיים ומסיוטים בלילה, ובהחלט צריך לגלות רגישות, אבל אני מסתכל עליהם כאנשים בוגרים נמוכי קומה. המציאות הכתה בנו באופן אישי בנושא דברור ילדים.
"אמא של ילדה מהכיתה של עומר נרצחה בדרך למסיבה, והייתה שיחה לא פשוטה באופן אישי. הילדים שואלים הרבה שאלות, והרגישות צריכה להיות גבוהה. חלק מהנושאים קצת מעל הראש שלהם, אבל הם מביני עניין, בסופו של דבר הם בוגרים. התסריט נכתב יחד איתם – והם מבינים את המשמעות של כל מילה".
יש נושא שהוא טאבו מבחינתך במלחמה, שלא תגיד בהופעות?
"כל נושא אחשוב מיליון פעם תמיד. אין דברים מצחיקים באמת במלחמה הזו. אנחנו במצב רוח ירוד, מחכים לתמונת ניצחון, ויש אי-ודאות על העתיד. אבל אני מופיע, רואה תגובות של הקהל, ואתה רואה שהקהל נמצא מצד אחד בתוך עננה שחורה אבל מצד אחר כן צמא לתוכן.
"הקהל רוצה לשתות את הבועה השחורה של הקומדיה. השבוע קיבלתי אולי את התגובה הכי יפה ומרגשת שקיבלתי בתקופה האחרונה: 'תודה על פעם הראשונה שצחקתי מאז השבעה באוקטובר'. בדיוק בשביל הדברים האלה אנחנו עושים את העבודה הזו".
איזה סוג הומור מתאים למלחמה?
"אני קורא לזה ברומטר של מצב רוח לאומי. קומיקאי צריך לקחת את הצחוק ברצינות, והכל צריך להיות מאוד רגיש, ואיך לגשת לכל נושא. קראתי לעצמי 'כיפת ברזל קומית', כי פתחתי חמ"ל פיזי ותודעתי. כלומר קומיקאי חייב לפתוח את האוזניים ולשתות את התקשורת מכל זווית, ולראות מה הנושא בהיילייטס, כדי לייצר טייק-אוף, פרודיה או אמירה. יש לך כל כך הרבה ניוז בייטים, ואתה מרגיש מתי אפשר ומתי לא.
"רציתי להעלות סרטון משעשע על עידן עמדי – אבל בדיוק לפני שלחצתי פרסם לפוסט פורסמה הפציעה הנוראית של עמדי, ועצרתי הכל. אי אפשר לצחוק על כזה דבר, כי עידן עמדי הוא המושג לישראלי האמיתי. הוא אדם בגובה העיניים, נראה טוב, אמיתי, נגיש, מוכשר, מרגש - גם זמר, גם שחקן וגם לוחם, ואחרי שבועיים נפצע לי – אז עכשיו אני רק רוצה להרים לו ולעודד אותו. בקיצור, צריך לדעת מתי לרוץ וגם מתי לעצור".
במשך שלושה חודשים לא היו הופעות בארץ, איך הצלחת לשרוד?
"שלושה ימים עם תחילת המלחמה פתחתי קבוצת ווטסאפ של סטנד-אפיסטים, שלמעשה הפכה לחמ"ל להופעות בהתנדבות, ואת כל הלוגיסטיקה עשה חבר שלי, דודי ארבלי. הגעתי למקומות שלעולם לא חשבתי שאופיע – אזורי מלחמה בהם הופענו עם שכפ"צים וקסדות, מה שנקרא 'קומדיה תחת אש'. אתה פוגש את החיילים שלנו במלחמה, ואתה רואה בעיניים ושומע ברקע את המלחמה בין יריות לבדיחות. באחת ההופעות אני שומע את החיילים אומרים 'וווואאווו' – אני מסתובב ורואה עשרות שובלים של טילים עולים מאחוריי".
קראו גם:
מתחילת המלחמה, שוק ההופעות חוזר לעצמו?
"אחרי שלושה חודשים – השוק חוזר. הקהל כמה לבריחה הזו, ומגיע קהל שמשלם על האסקפיזם. בינתיים אלו הופעות קטנות, אינטימיות ובהתאם לרוח התקופה. אבל אנחנו לומדים להתרגל, כי הומור תמיד יהיה לנו (זה מה שמחזיק את העם היהודי) והשגרה שלנו היא חוסר שגרה. אז כן, לפעמים יש לחץ, אבל גם הרבה פעמים אנחנו שוכחים לנשום. בוא נעצור וניקח נשימה".
וחזרת עכשיו לעשות את הסרטונים עם הילדים, שהפכו לסוג של מיני-סלבריטאים בחולון?
"אני משקף את הילדים שלי ומראה את האמת לגבי החיים שלנו, אבל זה גם החיים שלהם. פתאום יש לי שני ילדים שהם הכוכבים האמיתיים בחיים – אז למה לא גם ברשת? התחלתי לשלב אותם וזה נתן בוסט נוסף לחשיפה, שעשתה רק נעים. עבורנו זה כמו חוג או בילוי משפחתי, כולנו נהנים מזה והילדים שותפים לתהליך.
"היינו צריכים לצלם בחוץ, ורוני התחילה לנהל הכל כמו עוזרת הפקה, יודעת לפרק את הטקסט לפי סיקוונסים. חוץ מזה, הסרטונים הביתיים זה גם כיף – כי אני מצלם הכל בעצמי, עורך בטלפון, ואפשר גם לעשות את זה בשכיבה מהמיטה – בשביל זה תירוץ נהדר לעשות סרטים כאלה בתקופת מלחמה".
מה השלב הבא?
"אני עכשיו נמצא בשלב הבא. אני ילד קטן שמגשים את החלום שלו, ורק אמשיך להשלים את החלום. אני גם מאמין שכולנו נחזור לשיגרה מלאה בקרוב. כבר עכשיו האולמות מלאים, הקהל צריך הומור ובעיקר רוצה את זה".
