לפחות 7 אחוזים מהמבנים בישראל הם בני שלוש קומות ויותר ונבנו לפני 1975. לפי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם בנובמבר 2022, כל המבנים הללו מוגדרים מבנים מסוכנים בעת רעידת אדמה. בעיר רחובות סך המבנים למגורים שנבנו לפני 1975 עומד על 10 אחוזים.
איפה הם נמצאים? רבים מהמבנים הללו נמצאים במרכז העיר, ודווקא באזורים שנחשבים ותיקים ויוקרתיים: הרחובות ש. בן ציון, שדרות חן, גורדון, הנשיא הראשון, רמז גלוסקין ועוד.
בנוסף, ישנן בעיר שכונות שלמות שרוב המבנים בהם ותיקים ובהן: קריית משה, אושיות, מילצ'ן, נג'רה, שעריים ושיכון רוסים במרמורק. חלק מאותן שכונות נמצאות בהליך של התחדשות עירונית שצפוי לשנות את המצב משמעותית, אך מדובר בתהליך ארוך והמצב הנוכחי מדאיג.
דו"ח המחקר חושף גם ממצאים מדאיגים לגבי התנהלות הרשויות בארץ ושל הגופים הממונים על הנושא. כך למשל, לא נקבעה תדירות לביצוע סקר יזום על ידי העירייה, לא נקבע כיצד עליה להגדיר את המבנים שיסקרו באופן יזום, אין אחידות בתבחינים ובאמות המידה לבדיקת מבנה ולקביעת מידת מסוכנותו, גם אין חובת דיווח לממשלה, לא על בדיקות יזומות ולא על דיווחים שוטפים.
עוד חושף הדו"ח כי לא קיים ריכוז של הנתונים ברמה ארצית בשום גוף ממשלתי או אחר, אין הסדרה של מצב הדיירים מרגע שהוכרז מבנה בסכנה מיידית, אין הסדרה של מגורים חלופיים כלשהם או תמיכה ממשלתית כלשהי בדיור במצבים אלו, למשל זכאות לסיוע בדיור.
עוד ממצא מדאיג שעולה מהדו"ח הוא שמשרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים, לרבות פירוט של אופן הכנת הסקר, של תדירות ההכנה ומתוך 40 רשויות שנדגמו בשאלון, 35 רשויות לא גיבשו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם. יתרה מזו, אין לגורמי הממשלה שנבדקו ובהם משרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין מיפוי של האזורים עם פוטנציאל של מבנים בסיכון.
קראו גם:
בנוסף, הרשויות ובהן עיריית רחובות, לא מפרסמות את המידע על המבנים המסוכנים לציבור, הדו"ח מעלה כי משרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות בנוגע למידע שעליהן לפרסם על מבנים מסוכנים שבטיפולן וכן בנוגע למתכונת פרסום המידע או להעברתו לתיקי הבניין.
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "עיריית רחובות ערכה מיפוי של המבנים ויועץ מטעמה מכין סקר רלוונטי, וכעת שוקדים במינהל הנדסה על הכנת נוהל מתאים".
במקביל ערכה היום (שני) עיריית רחובות היום תרגיל חירום ענק המדמה רעידת אדמה וקריסת בניינים. התרגיל תוכנן חודשים מראש, ובמהלכו מאות מעובדי העירייה ובכיריה הגיעו לסימולטור בבסיס פיקוד העורף ברמלה. התרגיל דימה שישה אזורי הרס ברחבי העיר, תוך הפסקת חשמל ומים, נפגעים רבים וצורך בחילוץ, וכל זאת תוך קושי גדול בתנועה בעיר עקב חסימת צירים ובעיות בתקשורת. בתרגיל נערכו הערכות מצב אותנטיות, הקמת חפ״ק בשטח, חילוץ והצלה, פתיחת מתקני קליטה למשפחות,פתיחת לשכות מידע לציבור ועוד תוך הזרמת תרחישים שונים להתמודדות.
את התרגיל ליוו המפקדים הרלוונטיים מפיקוד העורף המלווים את העיר בשעת חירום: מפקד מחוז ירושלים והמרכז שלומי בן יאיר, אל״מ אופיר כהן, מפקד נפת שפלה, אל״מ משה לוי מפקד יקל״ר וקצינים וקצינות נוספים. בתרגיל השתתפו מאות עובדות ועובדי עירייה, בהובלת ראש העירייה, רחמים מלול. את התרגיל הוביל אגף החירום והביטחון בעיריית רחובות, מחלקת החירום, עם כלל בעלי התפקידים הרלוונטיים.
במסגרת התרגיל נבחנו כל ההשלכות, והמכלולים השונים נדרשו להגיב לסימולציה ולהציג כיצד ינהגו בכל תרחיש. בסופו יתכנסו כל הגורמים על מנת לסכם את הדברים, להסיק מסקנות ולקבל משוב ולהפיק לקחים להבא.
ראש העירייה, רחמים מלול: ״המציאות עולה על כל דמיון. היום יותר מתמיד ברור כמה חשובה ההיערכות לתרחיש של רעידת אדמה, ובעיריית רחובות צפינו את הסיכון הזה לפני חודשים והנחנו את נושא רעידת האדמה על סדר היום. מאחורינו יום תרגול אחד ולפנינו יום תרגול נוסף. המטרה שלנו היא שעובדינו יידעו להציל חיים בשעת חירום ולהעניק לתושבי העיר את מלוא השירות גם בשעת חירום בעיר, בכל צורה ודרך״
