עם כניסת השבת שעברה נפטר בגיל 78 הרב אריה לוין, מייסד קהילת חב"ד ברחובות ואחד מהאנשים המשפיעים בקהילה בעיר. הרב הלך לעולמו כחודשיים לאחר רעייתו, ושניהם היו ידועים כאנשי חסד בעיר. בלוויה שנערכה במוצאי השבת השתתפו מאות אנשים, שם גם התקבלה ההחלטה על המשך גמילות החסדים שלו, כדי שזו לא תאבד לעולם.
הרב אריה לוין נולד בברית המועצות, הגיע לישראל כילד קטן, כאן נשא לאישה את שפרה ולאחר חתונתו התיישב ברחובות. הוא נמנה עם הגרעין המייסד של קהילת חב"ד ברחובות שהייתה אז בראשית דרכה.
מאז שנוסדה הקהילה, היה הרב לוין משפיע גדול בה ושימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד בעיר. לאורך השנים כיהן כמורה בישיבת תומכי תמימים בלוד והיה אחראי על חלוקת הסיוע של כולל חב"ד בעיר רחובות.
סמוך למיטתו
"יהודי שהיה מעמודי התווך של קהילת חב"ד ברחובות מימי ראשיתה בשנת 1970", סיפר השבוע תלמידו שחר שאער. "לפני שהיה תלמוד תורה חב"ד ברחובות היינו נוסעים ללוד לתלמוד תורה, הוא היה המורה שהכין אותנו לישיבה וניהל את גמילות החסדים של הקהילה. הוא היה אחראי על התלושים לפני החגים, בתמיכה במשפחות ובגמ"ח הכספי, עשרות שנים הוא טיפל בנושא במסירות וביום רביעי שעבר כששאלו מי יכול לבוא ולהיות איתו בבית הרפואה, אני הגעתי".
שאער משמש כליצן רפואי, בנוסף לעבודתו כמפתח במשרד החינוך, "אבל לבוא ליהודי כזה בתור ליצן? החלטתי לבוא מעט שונה, ובאתי למחלקה בתל השומר לשיר איתו שירים. סיפרנו סיפורים וניגנו ניגוני חב"ד והוא בקושי דיבר", הוא מספר.
הוא מספר כיצד הטלפון של הרב צלצל כשהיה אצלו, "והוא נמצא במיטת חוליו ומתקשר בן אדם שצריך עזרה, כמה שקלים לקנות דברים למשפחה, אז הוא אומר אוקיי, מתקשר לבן שלו ומסביר לו כשהוא בקושי מדבר איפה יש תלוש לתת לאותו יהודי שיבוא אליו. ממיטת חוליו הוא דאג לאנשים, והטלפון צלצל שוב. הוא חיזק גם במילים, הוא היה יהודי של מסירות נפש ולכן ראינו את כל חברי הקהילה באים ומלווים אותו לכבוד אחרון, שם גם התקבלה ההחלטה שכל משפחה תיתן משהו כדי שנמשיך את פעילות החסד, שחס ושלום לא תיפסק".
שאער מספר שהרב היה ידוע בכך שנסע לכל מקום בעיר באופניים עם סל בכל צד, האחד בימין והשני בשמאל. "סל מלא מצוות היה לו".
מפעל חסד זוגי
אריק ליפסקר מחסידות חב"ד רחובות ומקורבו של הרב אריה, מספר שהרב ואשתו שפרה, שנפטרה בפתאומיות מאירוע מוחי לפני שמונה שבועות, היו מפעל חסד של זוג אחד. "בכל שבוע היא מטלפנת למשפחות שמוכנות לארח, מקבלת פניות של אנשים שאין להם איפה לאכול בשבתות ועושה את התיווכים. הבית שלהם מעולם לא היה בסעודת שבת בלי אורחים. הרב הקים לפני 40 שנה את קרן גמילות החסדים של הקהילה, אותה ניהל עד יומו האחרון".
בניו של הרב סיפרו איך גם בימיו האחרונים המשיך לדאוג לרווחת האנשים, וגם כשנשאל דברים שקשורים למשפחה היה עסוק כל־כולו בדאגה לתושבי העיר. "לאחרונה הוא חש חולשה כללית, לחץ הדם היה מאוד נמוך ופינו אותו לבית חולים, שם ראו שהוא סובל מזיהום בדם ואת הזיהום הזה הוא לא שרד", מסביר ליפסקר.
שבוע לפני שנפטרה שפרה, היא הרגישה שהיא מתעייפת וביקשה למסור את כל הרשימות שלה כדי שתימצא לה מחליפה. "אחד הדברים שראיתי במו עיניי הוא שבלוויה שלה, הרב אריה ניגש לרב גלוכובסקי ואמר לו: 'כבוד הרב, עוד לפני שמטפלים בלוויה, צריך למצוא מחליפה, מי תתעסק בהכנסת אורחים ושיעורי תורה?' אלה אנשים שחסד ונתינה היו החמצן שלהם, זה לא דבר שהם עשו אחרי שדאגו לעצמם".
חי בצניעות
כולם דיברו בלוויה על כך שמדובר באדם שמיליוני שקלים התגלגלו תחת ידיו, אך הוא חי חיים פשוטים, חי בבניין רגיל ונסע על אופניים ברחבי העיר עם סל. "ומה לא היה לו בסל? סיפר לי אחד האנשים שמתעסק במכירה של דברים מוזלים לפסח, שבכל שנה כשהיה סוגר את רשימות ההזמנות מהמשפחות הרב אריה היה נכנס, בודק משפחות מסוימות ואומר שהן לא הזמינו מספיק כי אין להן כסף, הוא ביקש עוד ארגז של תפוחים או תפוחי אדמה ומוסיף אותו, וגם משלם חלק מהחשבון, ככה בלי שאף אחד ידע, בלי רעש ובלי צלצולים הוא דאג למאות משפחות בעיר".
קראו גם:
בלוויה, כשהרב גלוכובסקי נפרד ממנו, הוא דיבר בשם המשפחה והקהילה על ההחלטה שאת הנתינה הזו אי־אפשר להפסיק, על כן הוקמה קרן בשם חסדי אריה ושפרה והקרן תמשיך את מפעל החיים שלהם ותדאג לכל הנזקקים פה בעיר".
