נשים למען כדור הארץ
ליבי ברגמן, טל שפירא־אלייקים וליהי מגריץ־רונן, הקימו את קבוצת "חבילה עוברת" בפייסבוק לחילופי מוצרים
הקבוצה שהקימו השלוש מונה כיום יותר מ־5,000 משתתפים ומשתתפות מרחובות והסביבה, מה שהפך את השיח על קיימות, מיחזור ובעיקר "מיחדוש", לטרנד נפוץ במיוחד.
קראו גם:
עם מסיבות החלפות מוצלחות ונשים שמתמודדות על מוצרים בפוסטים שעולים כל כמה דקות, אפשר לומר כמעט בוודאות שאם אפשר לקבל, למה לקנות?
"במיוחד עכשיו, המשפט הזה חוזר על עצמו: לפני שאני הולכת לקנות, לפני שאני הולכת ל'אלי אקספרס', אולי יש למישהי...", מספרת ברגמן על פוסטים שעולים בקבוצה מדי יום. "גם בדברים הקטנים ‑ קשת לשיער, גרביונים, זה לא העניין של להוציא כמה שקלים, אלא עניין של דרך חיים".
"אני חושבת שברגע שמתחילים לחפש דברים קטנים כמו מנגנונים וידיות, זה באמת מוכיח עד לאיזה עומק המסירה יכולה להגיע", אומרת שפירא־אלייקים. "זו אג'נדה שהייתה מתחילת הקבוצה ‑ אף אחד לא צריך לספר מה המצב הסוציואקונומי שלו, לא צריך להתבכיין ולא לקטר, הקבוצה היא מקום לאנשים שרוצים לחיות חיים אקולוגיים יותר ולשחרר כמה שפחות זבל לעולם".
לאחרונה, מספרות השלוש, התקיימה מסיבת החלפות גדולה של הקבוצה, שהייתה הצלחה מסחררת, ועל פי קצב הגידול של הקבוצה, שנוספים אליה עשרות אנשים מדי יום, בקרוב יצטרכו להוסיף עוד אדמיניות, והן מוכנות לכך.
יש להן גם חלום נוסף לקבוצה שתצא מהממד הווירטואלי יום אחד ותהפוך למקום פיזי שמרכז את הסחורות. "קיימים מקומות כאלה ברחבי הארץ", אומרת מגריץ־רונן. "הייתי רוצה ליצור מקום פתוח ולא תלוי בקבוצה, אליו כל אחד יכול לבוא ולקחת מה שהוא רוצה, מעין מסיבת החלפות קבועה".
לראשונה ‑ פרס חינוך ארצי
אפרת צוקרמן, מנהלת אגף החינוך והנוער בעיריית רחובות
אגף החינוך משרת 40 אלף תלמידים בכל הגילים ומכל זרמי החינוך. זו השנה השלישית של צוקרמן בתפקיד, מתוכן שנתיים בתוך מגפת הקורונה.
"זו הייתה זכות גדולה לקבל את האתגר של הנעת החינוך בעיר בתקופה כל כך מורכבת", היא אומרת. ולראיה – היא עשתה זאת בהצלחה כיוון שלראשונה בתולדותיה העיר, היא קיבלה פרס חינוך ארצי מטעם משרד החינוך, הפרס היוקרתי ביותר שנותן משרד החינוך.
על קבלת הפרס הודיע לה ראש העירייה, רחמים מלול, לאחר שקיבל את ההודעה בעצמו משר החינוך. "הוא שאל אותי אם אני יושבת, ואני ידעתי שיש חדשות, אבל לא ידעתי אם טובות או לא. כשהוא בישר לי, לא הייתה מאושרת ממני, כל אנשי החינוך מאושרים בזה כי זהו ההישג של אנשי החינוך בעיר, ויש לי הערכה עצומה לעבודה היומיומית שהם עושים, מגיע להם", אומרת צוקרמן.
הפרס התקבל לאחר עבודה מאומצת מכל הבחינות, בין אם בחדשנות, חשיבה מחוץ לקופסה ובין אם בהתמודדות עם אתגרים קשים במיוחד, כמו צמצום הנשירה מבתי הספר, בוודאי אתגר ייחודי לתקופת הקורונה.
"אגף החינוך יודע לתת מענה מקצה לקצה, לכל האוכלוסיות בעיר, תוך יצירת מסלולי לימוד מגוונים הכוללים "'חליפות' לכל תלמיד ותלמידה", מסבירה צוקרמן. "יש לנו מסלולים בחינוך אנתרופוסופי, ב'קשת' ובדמוקרטי, דמוקרטי בממלכתי־דתי, ובשנה הבאה מונטסורי בגנים ובכיתה א'.
"נכנסתי למקום שקל לי להוביל, ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך וממלא מקום ראש העירייה זהר בלום הם אנשי חינוך עסוקים שמעריכים חינוך, ויש לנו צוותים מדהימים".
מלבד צמצום אחוזי הנשירה בבתי הספר, צוקרמן מקדמת הקמת בית ספר "היברידי", שבו הורים תושבי העיר יוכלו להרצות וללמד, ובו יוכלו ללמוד תלמידים מכל העיר ללא תלות במקום מגוריהם.
כמו כן, היא מקדמת מגמות ייחודיות שבהן תלמידים מבתי ספר שונים יוכלו ללמוד גם אם אינם תלמידים של אותו בית הספר, וכעת על שולחנה בנייה מסיבית של בתי ספר וגנים בעקבות החתימה על הסכם הגג והגידול הצפוי של העיר.
מגדלת את דור העתיד של הרופאים
פרופסור חנה לייבה, מנהלת מערך העיניים במרכז הרפואי "קפלן"
פרופ' לייבה נמנית עם מייסדי מרכז החדשנות במרכז הרפואי, שזכה לקבל עם המכון הטכנולוגי בחולון ואוניברסיטת אריאל מענק ממשרד המדע בסכום של 8.4 מיליון שקלים.
מאז כניסתה לתפקיד בשנת 2016, כוח האדם במערך העיניים כמעט הוכפל, אך הדבר לא הפריע למערך להישאר "משפחתי", דבר שהורגש במיוחד בתקופת הקורונה.
גם הציוד במערך הוכפל, וכיום מחלקת העיניים מחזיקה בציוד החדשני ביותר בתחום, והיא שותפה לכל המחקרים הקליניים הקיימים בעולם, "כדי שהמטופלים שלנו יזכו לקבל את הטיפולים החדשניים ביותר", אומרת פרופ' לייבה.
פרופ' לייבה הפכה את מערך העיניים ליחידת מחקר המונה קבוצה נכבדת של מתאמות מחקר ורופאים, וכיום היא חלק מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בה לומדים לתואר ראשון, שני וגם לדוקטורט.
הגאווה הגדולה של פרופ' לייבה במערך העיניים היא באווירה ובעזרה ההדדית בין אנשי הצוות הרפואי השונים: "אם מישהו היה חולה, אחרים עזרו ועשו את העבודה במקומו, וזה הכי חשוב לי. אם באים לעבודה בכיף, גם למטופלים יהיה טוב".
עם שלל תפקידיה נמנים גם האחריות על הסטודנטים ועל ועדת ההוראה בכל המרכז הרפואי. בנוסף, היא היו"ר המבקר של הבקרה למחקרים הקליניים, וכן חברה בוועדות באוניברסיטת ירושלים, במועצה המדעית ועוד.
כל זה לצד זמן איכות שהיא מקדישה לנכדותיה בכל שבוע. "עיקר הדברים שמעניינים אותי הם מתחום החינוך", היא מסכמת. "בוועדת ההוראה ובקבלת הסטודנטים. אני מאמינה שצריך לגדל דור חדש שיטפל בנו".
משמרת את תרבות יוצאי אתיופיה
למלם מספן, מעצבת אופנה
מספן גדלה ברחובות ותמיד ידעה שיום אחד תעסוק בעיצוב אופנה. "כבר בכיתה ט' כתבתי לעצמי כמה תחומים שבהם אני מתעניינת, ואחד מהם היה עיצוב אופנה", היא מספרת.
אחרי הלימודים והשירות הצבאי היא החלה ללמוד אדריכלות ועיצוב פנים בשנקר, ונאלצה לעזוב בשל אילוצים שונים, אך הכל היה לטובה, היא אומרת, כי אז פנתה להגשים את חלום חייה הגדול ‑ להיות מעצבת אופנה.
כשהיא מממנת לעצמה לימודים במכללה פרטית בירושלים, וכשלא מעט אנשים מרימים גבה על הבחירה שלה ללמוד מקצוע שבזמנו לא נחשב מכניס, החליטה מספן ללכת עם הבחירה שלה עד הסוף. חלומה הגדול לעצב שמלות כלה וערב כבר החל לקרום עור וגידים כאשר עיצבה לעצמה את השמלה לבר המצווה של אחיה, וכשעיצבה לה ולחברתה את שמלות הנשף לסיום הלימודים. בפרויקט הגמר שלה בלימודים זכתה לשבחים כשהציגה טוניקה בה שילבה בד ישראלי עם רקמה אתיופית, ומאז ועד היום חלק ממטרתה הוא להכניס את האותנטיות והצבעוניות של התרבות ממנה באה דרך ביגוד שהיא מעצבת, ממש כמו שרבים עושים דרך אוכל.
"בהתחלה הרימו גבה, אבל היום כל בחורה שנייה שמגיעה אליי לסטודיו רוצה שמלה עם רקמה אתיופית", היא מספרת. "הבד לביש ומודרני ואפשר לעצב איתו כמעט הכל".
החלום הגדול שלה היה לעצב שמלת כלה עם רקמה אתיופית, ועל המטרה הזו כבר סימנה וי. "אבל ההישג הגדול שלי היה כשתיכוניסטית הגיעה אליי לעצב שמלת ערב לנשף הסיום שלה וביקשה את הרקמה. הייתי עם דמעות בעיניים, כי זו הייתה המטרה – שהדור החדש יהיה גאה במה שהוא, במי שהוא ובתרבות ובמסורת שיש לנו להציע".
ביום האישה הקרוב מספן תשתתף באירוע ענק של "עמותת נשים אתיופיות מעצימות", המונה 17 אלף נשים בנות העדה האתיופית מרחבי ישראל, המאוגדות כקבוצה.
לדבריה, למרות שהיו לה לא מעט מכשולים בדרך, כל פעם שאמרו לה "לא", היא רק התחזקה עוד יותר ורצתה עוד יותר להצליח.
"לי חשוב שכשאני קמה בבוקר אני עושה את מה שאני אוהבת", היא מסכמת.
זה העסק שלה
רויטל קורן, מנהלת מחלקת הרישוי וקידום העסקים בעיריית רחובות
קורן נכנסה לתפקיד בתקופת השיא של מגיפת הקורונה, לאחר 20 שנה של עבודה בעירייה, בעיקר במחלקת הדוברות כמשנה לדוברת. התקופה התאפיינה בחוסר ודאות לגבי מצבם הכלכלי של העסקים בעיר.
"במהלך התקופה שאני מנהלת את המחלקה, הצבתי לי מטרות ויעדים שונים, כשהשניים המרכזיים היו שיפור השירות ושביעות הרצון של העסקים המקומיים", מספרת קורן.
על סמך אותם יעדים זינקה רחובות השנה למקום השלישי ברשימת הערים הידידותיות לעסקים במדד משרד הכלכלה והתעשייה ורשמה עלייה מרשימה מאוד למקום ה־12.
המחלקה עברה שינויים משמעותיים בתחומי הנגשת המידע ושיפור השירות הדיגיטלי, באמצעות הקמת וואטסאפ עסקי לזירת העסקים של המחלקה והפחתת הבירוקרטיה בתהליך הרישוי. "ריכזנו את כלל המידע הנחוץ לעסקים המקומיים באתר העירוני והשקנו שירות חדש ללא תשלום לקבלת מידע מוקדם לבעלי עסקים לפני פתיחת העסק", ממשיכה קורן.
בקרוב, היא מספרת, צפויים לעלות לאוויר שירותים חדשים נוספים לטובת העסקים, בהם מערכת סליקה לתשלום רישיונות עסק באופן מקוון ובקשה מקוונת לרישוי עסק חדש.
בנוסף, מקודמת מערכת לביקורת רישוי עסקים באמצעות טלפונים חכמים, שתפעל כפיילוט בזמן הקרוב.
לדברי קורן, מטרתה היא שמחלקת רישוי העסקים תהיה בית לעסקים, בו יתאפשר לקבל את כלל השירותים הנדרשים להצמחת והעצמת המגזר העסקי. עוד היא רואה צורך בשיפור השירות ותהליכי העבודה.
בכוונתה גם לקדם "מסלול ירוק" מקוון להוצאת רישיון עסק ‑ הקמת מערך דיגיטלי המאפשר טיפול מהיר בפניות עסקים בנושא הרישוי, ייעול מערך הביקורות בעסקים והגדלת אחוזי העסקים בעלי רישיון עסק.
בתקופת הקורונה, למרות הקושי הגדול, האגף בניהולה של קורן הקים אתר ייעודי לעסקים מקומיים, ערך כנסים והדרכות עם מומחים בתחומים שונים, והסברה ל"עיר ירוקה" וכן התקיימו אירועים ופעילויות בשיתוף החברה העירונית במרחב הפתוח, בהם עסקים אירחו אמנים מקומיים.
עוד נערכו סרטוני "לייב" לקידום עסקים ורוכז כל המידע על תוכניות הסיוע וההטבות של משרד הכלכלה במקום אחד.
"המדיניות שלי היא מדיניות של דלת פתוחה והקשבה, הן לעובדים והן לעסקים", מסכמת קורן.
עוד חדשות רחובות
