תירס חם: אין רחובותי שלא מכיר את ישראל יפת ז"ל שהלך לעולמו לפני מספר חודשים ממחלת הסרטן כשהוא בן 72. במשך עשרות שנים התרגלו תושבי העיר לראות אותו בפינת הרחובות בית הפועלים והרצל, מוכר מתוך העגלה שלו תירס חם מונח בתוך נייר.
"רוב השנה הוא היה בתירס", מספר אופיר, מי שמפעיל את הדוכן שלו לאחרונה מתוך פארק אביסרור בשכונת כפר גבירול. "זו הייתה העבודה העיקרית שלו, הוא אהב לאכול תירס והפך את האהבה הזו לפרנסה. הוא עמד בכמה מקומות בעיר אבל המקום הכי מוכר היה האחרון מול שיבולת השרון".
אופיר מספר שכל הזמן אנשים מזכירים לו כיצד אבא שלו היה שם בקופסה לצדו מסטיקים וסוכריות ומחלק לילדים שקנו תירס, "הוא לא היה דברן גדול, לא מספר ולא משתף, היה כמעט בלתי אפשרי להוציא ממנו מידע", הוא מספר.
ישראל יפת נולד בארץ ליד בבית שמש וכשהוא תינוק הוריו עברו לכפר גבירול. כל חייו היה ברחובות ונולדו לו ארבעה ילדים, את התירסים היה בוחר אחד אחד בשוק הסיטונאי של העיר, כשהוא מטפס על הארגזים ולכן גם התירס שלו היה טעים במיוחד.
לפני שנתיים חלה וחווה קושי לפתוח את הדוכן, "הוא לא הפסיק לגמרי אבל הוא דילל את הפעמים, התירס היה פחות בראש שלו". בשלב הזה אופיר הציע לאביו שיפתחו יחד את הדוכן, כמה פעמים הצליח לשכנע את אביו, "הוא יצא כמה פעמים והחיוך חזר לו לפנים אבל היה לו מאוד קשה, בסוף הוא נכנע ואני נשארתי, בכל יום חמישי אני פותח את הדוכן בין 16:00 ל-19:00 ואנשים באים מהעיר וגם כאן, דורות של אנשים שאכלו אצלו והם מספרים לי עליו המון סיפורים.
קראו גם:
"הורים מספרים לי איך שהילדים שלהם מכפר גבירול היו נתקעים בעיר בלי כסף לאוטובוס והיו מתקשרים להורים מטלפון ציבורי, הם היו אומרים להם ללכת לישראל והוא היה עוזר להם כדי שיוכלו להגיע הביתה, וגם נותן להם משהו לאכול לדרך. תמיד ידעתי שיש לו נתינה גדולה, אבל עכשיו אני שומע את הסיפורים, ואני גם ממשיך את זה, אני יכול רק פעם בשבוע כי יש לי עבודה, אני עצמאי עם משאית, ואני לא רוצה לשבור את מה שאבא שלי היה, אי אפשר להיות כמוהו, אבל אני מנסה להיות קרוב אליו".
