דרושים מתנדבים שהחלימו מקורונה: במרכז הרפואי קפלן פועלים בתקופה האחרונה כדי לסייע למטופלים המאושפזים במחלקות הקורונה, אשר לרוב סובלים מבדידות בשל חוסר היכולת של משפחותיהם לבקרם. במסגרת פרויקט חדש, אנשים שהחלימו מקורונה, ואנשים להם רמת נוגדנים גבוהה לאחר בדיקות סרולוגיות, מגיעים להתנדב במחלקה.
קראו גם:
יהודה הרטמן (22), מהמתנדבים הראשונים במחלקה, עשה בדיקה סרולוגית וגילה כי רמת הנוגדנים בדמו גבוהה. בברכת האדמו"ר מקרעטשניף, ולאור העובדה שהוא מתנדב באופן קבוע בקפלן כבר מספר שנים במסגרת ארגון "לשבוע מטובך", בחר הרטמן להיכנס למחלקת הקורונה ולהפוך לחלק בלתי נפרד ממנה.
"אני נמצא במחלקה כבר כמה חודשים עם עוד מתנדב", הוא מספר. "השבוע יתחילו עוד שלושה ויש עוד חמישה שהולכים לבדיקות סרולוגיות השבוע כדי לבדוק התאמה". הרטמן מוסיף שיש צורך בעוד מתנדבים. "בלי קשר לטיפול הנמרץ, שאליו אי־אפשר להיכנס בגלל אופי המחלקה, יש שתי מחלקות מלאות לגמרי של חולים במצב בינוני וקשה", הוא מספר. "אנחנו נכנסים ממוגנים ומסייעים בכל מה שאפשר".
מה המצב במחלקות כרגע, בסגר השלישי?
"כשאני נכנסתי למחלקה לא ציפיתי לראות את מה שאני רואה היום. לפני חודש וחצי היו אנשים מבוגרים בני 80. היום עם העלייה בתחלואה והסגר השלישי אנחנו מדברים על מאושפזים בני 50 ועל צעירים שהחיים שלהם לפניהם. אישה בכתה לי בדמעות במחלקה, ואני בכיתי איתה. היא אמרה: 'רופא אמר לי לפני שעה שאם לא אתייצב ירדימו אותי, ואני לא רוצה'. היא היתה בהכרה מלאה, מאוד שבורה. דיברתי איתה, הייתי לידה, נתתי לה לדבר עם בת הדודה שלה ובכינו ביחד בטלפון. אחרי שיחה של 50 דקות היא אומרת לי: 'טוב אתה יכול ללכת'. שאלתי איך היא מרגישה, והיא אמרה שהיא תקשיב לרופא, והוא יודע מה הוא עושה. למחרת הגעתי למחלקה והיא לא היתה שם, הועברה ככל הנראה למחלקת המונשמים".
נוצרים קשרים אישיים?
"המחלקה עמוסה. יש פעמים שאני מגיע ומי שהיו אתמול כבר הועברו, כי צריך לפנות מקום לאחרים, ויש כאלה שנשארים גם שלושה שבועות. היה איש אחד שישן כשהגעתי אליו. חיכיתי כי רציתי להגיע לכולם. אמרתי לעצמי שאני לא יוצא עד שהגעתי לכולם. כשהוא קם ודיברנו התברר לי שאבא שלו שאושפז בבית חולים וכבר היה בדרכו לשיקום, בדיוק נפטר מקורונה. הוא היה שבור מאוד כי גם אמא שלו וגם האחים שלו, כולם היו מאושפזים, ולא היו לו אח או אחות שיוכלו לטפל בסידורי הלוויה וללוות את האב בדרכו האחרונה. בסופו של דבר הגיעה אחות שלו מארצות הברית. עודדתי אותו, שוחחנו והוא גם השתתף בלוויה דרך הזום".
"הצוות צריך לקבל כל כך הרבה חולים בכל כך מעט זמן, ואנחנו שם כדי להוריד מהצוות את מה שאנחנו יכולים, להכין כוס קפה, לדבר עם משפחה, לעודד, לשבת, לצחוק ולדבר"
אתה איש צעיר, זה לא כבד לך על הלב?
"זה לא קל. אני לא רוצה שמישהו אחר ייקח את הקושי הזה על הלב שלו, ויש לנו תמיכה מההנהלה של בית החולים. לפעמים אני אומר: 'למה המחלה הזו הגיעה?'. אין לזה סיבה, אנשים שוכבים ומדברים על המוות, גם צעירים. אנשים יודעים שיש סיכוי קטן שהם לא יוצאים מפה בחיים. גם כשאדם היה מגיע בעבר עם שושנה ברגל או דלקת ריאות הוא לא שיער שיצא על אלונקה, אבל כאן הוא אומר: וואלה, יש שני מיליון שמתו מהמגיפה, אולי אני אצטרף אליהם, מי יודע".
מה אנשים הכי צריכים שם?
"יש אנשים שבטלפון שלהם נגמרה הסוללה, ואין להם יכולת אפילו להסתובב ולחבר אותו לשקע. הצוות צריך לקבל כל כך הרבה חולים בכל כך מעט זמן, ואנחנו שם כדי להוריד מהצוות את מה שאנחנו יכולים, להכין כוס קפה, לדבר עם משפחה, לעודד, לשבת, לצחוק ולדבר".
"אנחנו עמוק בתוך הגל השלישי של הקורונה, וכבר הבנו שחוויית המטופל במחלקות הקורונה היא חוויה של בדידות", דינה טיפלצקי, מנהלת שירות וחוויית מטופל במרכז הרפואי קפלן. "הצוותים עושים כל שביכולתם לספק למטופלים מעטפת טיפולית לצד רגשית תומכת, אבל ברור לנו שהיא לא יכולה להוות תחליף לקשר האישי שבין המטופל למשפחתו. פעילות המתנדבים היא קריטית, משום שהיא מהווה נדבך משמעותי במתן תמיכה למטופל ושמירת הקשר שלו עם המשפחה. המתנדבים במחלקות הקורונה מגיעים מדי יום למחלקות לכמה שעות, יושבים לצד המטופלים, משוחחים איתם ומעודדים איתם. חשוב להבין שהמתנדבים הינם חולי קורונה שהחלימו, ויש להם את היכולת להבין את מה שעובר על המטופלים ולשתף בחווייתם האישית. בנוסף לכך המתנדבים מסייעים ביצירת הקשר הטלפוני ובכך מאפשרים לצמצם את הריחוק שנכפה על המטופל מבני המשפחה ברגעים קשים אלו. פעילותם של המתנדבים זוכה למשובים חמים וטובים מצד המטופלים, המשפחות והצוותים הרפואיים במחלקות. אנו מקווים שפעילותם המבורכת מאפשרת ולו במעט להקל על בדידותם של המטופלים במחלקות".
עוד חדשות רחובות
