יונינה ראכלין מגיעה מדי חודש לבית העלמין הישן ברחובות כדי לחלוק כבוד לסבא רבא שלה, להוריה ולקרובי משפחתה. לפני כשבוע הגיעה ביום הולדתה, כדי להתייחד עם הוריה. "באתי ביום ההולדת שלי", סיפרה השבוע יונינה, "כדי לבכות להם קצת".
3 צפייה בגלריה
מצבות ותיקות בבית העלמין הישן
מצבות ותיקות בבית העלמין הישן
מצבות ותיקות בבית העלמין הישן
(צילום: אבי מועלם)
אבל כשהגיעה למקום הבחינה לטענתה בעבודות ההרחבה שמבוצעות בבית העלמין. "כל השנים אני תמיד מתפעלת מזה שמאוד מטפחים את המקום והתפעלתי שזו מעין שמורת טבע ששומרים עליה, אבל לא כך הרגשתי הפעם".
לתדהמתה טוענת יונינה כי את קברו של הסבא רבה שלה, אותו היא פוקדת שנים, היא לא מצאה. "המצבה היתה מטיח וברזל כבד ועל זה לוח שיש עם כיתוב, ואני רואה כמה וכמה קברים מכוסים בלוחות שיש לבנים סתמיים בלי שום כיתוב ומפוזרות שם מצבות עם כיתובים, ואז אני מוצאת את המצבה זרוקה וצמוד אליה אני רואה קבר מכוסה, אחד ועוד אחד. זה הקבר של סבא שלי. כל השברים מסביב ועוד מצבות זרוקות. נכנסתי להיסטריה".
למחרת, הגיעה למקום שוב עם אחיה. "הייתי חסרת אונים, לא הייתי בטוחה אם זה הקבר של סבא או לא".

סיפורה של המושבה

קברו של עזרא זליג ראכלין ז"ל, הסבא רבה של משפחת ראכלין מספר במידה רבה את סיפור ההתפתחות של מושבת רחובות. ראכלין עלה ארצה בסוף המאה ה־19 מאודסה עם אשתו וחמשת ילדיו והמשפחה התגוררה בירושלים. השלטון הטורקי גירש חלק מילדיו והוא נותר בארץ עם אישה ושני ילדים צעירים. כאשר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בקיץ 1916, רעבה המשפחה ללחם, הגיע ראכלין לחפש עבודה באיזור החקלאי של רחובות.
3 צפייה בגלריה
בית העלמין הישן
בית העלמין הישן
בית העלמין הישן
(צילום: אבי מועלם)
"הוא הלך לבית הכנסת הגדול ברחוב מנוחה ונחלה כדי לחפש את תושבי המקום אולי יתנו לו עבודה, אך לא מצא איש. הוא נשכב על ספסל כדי לנוח ולא התעורר. ככל הנראה מת ברעב", מספרת הנינה. "בגלל שבאותה העת לא היתה אפשרות לקבור אותו בירושלים והוא היה בין הנקברים הראשונים בבית העלמין ברחובות".
סבא של יונינה ראכלין, אחד הבנים של זליג, שב ארצה ממצרים אליה גורש על ידי הטורקים. הוא היה בעל ממון וקנה פרדס גדול בין ראשון לציון לנס ציונה במטרה לסייע לאנשים, קרוב למקום בו אביו הלך לעולמו. בשלב מסוים היה קשה לסב לעשות את הנסיעות ולכן ביקש מאביה של יונינה לעבור לגור קרוב לפרדס, וכך המשפחה הגיעה בעקבות הסבא רבא לרחובות. המשפחה מצאה דירה מול בית הכנסת הגדול ולימים שאר בני המשפחה שנפטרו נטמנו לצד הסב זליג.

"פידבקים גרועים"

למראה השינוי שנעשה בקבר פנתה ראכלין לעובדים במקום שהסבירו לה לטענתה כי הם עוסקים בשיפוץ המצבות כיוון שעצים נפלו עליהן. "פניתי למנכ"ל חברה קדישא ברחובות וגם הוא אמר שעצים נפלו והזיקו למצבות", היא אומרת. "אכן ראיתי עץ שנפל, אך ההרס במקום לא נראה לי כזה שמצדיק שיפוץ מאסיבי".
3 צפייה בגלריה
בית העלמין הישן
בית העלמין הישן
בית העלמין הישן
(צילום: אבי מועלם)
לדבריה, מה שהכי מקומם אותה הוא שלא פנו למשפחות שיאשרו את המהלך, ולכן היא דרשה לפרק את השיש החדש מעל קבר הסבא רבה שלה. "מכת אזמל אחת והכל התפרק, ואני רואה שכל המצבה הושחתה ובא כלי והוציא את העמוד. זה כבר היה יותר מדי", היא טוענת. "בעיניי מדובר על חילול כבוד המת וזו פגיעה שאין לה סליחה. עכשיו אני צריכה לשקם את המצבה שנפגעה".
השבוע הגישה ראכלין תלונה במשטרה בגין היזק לרכוש במזיד.
מי שמכיר לדבריו את הנושא מקרוב הוא הסופר עמוס דניאלי מעמותת 'שמר', שהוקמה למטרת שימור בית העלמין ברחובות.
"העמותה הוקמה אחרי שראינו שהרבה מצבות היו רעועות, שבורות, נוטות על צדן וכל מיני מצבים שמצריכים טיפול", אומר דניאלי ומסביר שמכיוון שלחברה קדישא אסור לגעת במצבות מאחר שהן רכוש פרטי, הוקמה העמותה ואף המועצה לשימור אתרים נרתמה לעניין.
עמוס דניאלי: "לקחו חלק מהמצבות האותנטיות ובמקום זה שמו שיש חברון שהוא בסדר, אבל לא מתאים לעבודת שימור"
"כמה קברים שופצו וגם מצבות, ובשנה האחרונה המועצה לשימור אתרים שימרה קברים בצורה אותנטית ומתוך מחשבה מעמיקה ומקצועיות", טוען דניאלי. "מה שקרה עכשיו זה שלקחו חלק מהמצבות האותנטיות ובמקום זה שמו שיש חברון שהוא בסדר, אבל לא מתאים לעבודת שימור. לא מכסחים את מה שיש ושמים שיש חברוני זול וזהו. אני יכול להגיד שצאצאי המייסדים שמבקרים במקום מקבלים חלחלה. אנחנו מקבלים פידבקים גרועים מאוד. יזמנו לפני שנה או שנה וחצי פגישה עם מנהל חברה קדישא ויחד עם נציגי המועצה לשימור אתרים וסוכם במקום שיותר הוא לא נוגע במצבות".
עוד טוען דניאלי שבמקום אף היתה חומה חומה היסטורית שגם היא נהרסה. לדבריו, ראוי שראש העירייה יתערב ויעצור את העבודות בשטח.

"צבעו ללא רשות"

גם עוזי בשיסט, ש־25 מקרובי משפחתו קבורים בבית העלמין, הופתע לדבריו כשהגיע יום אחד למקום וגילה שהמצבות צבועות לבן. "אני ואחיותיי היינו ונדהמנו, כי זה מזכיר את בתי העלמין של הנוצרים. לזכותם יאמר שהם שיפצו בצורה בלתי תיאמן. החליפו ושיפרו, ועשו מתוך רצון טוב, אבל זה לא אותנטי. אמר: 'טוב או לא טוב זה נעשה'. ביקשתי ממנו אז שלא ייגעו בקברים הנוספים היותר ותיקים", אומר בשיסט ומספר שישנם הרבה קברים מוזנחים ולאחרונה הרבה קברים חדשים שצצים בכל מיני פינות של בית העלמין. "הצביעה בלבן בתחילה הרגיזה. אמרתי: מה זה? הם צבעו ללא רשות, עשו הכל אחיד ושינו. והמנהל אמר: 'את מי היינו צריכים לשאול? אלפי אנשים? אז החלטנו לעשות'. מודה ועוזב ירוחם כתוב בתורה, גם רצון טוב הוא חשוב".
מחברה קדישא רחובות ביקשו שלא להגיב לכתבה.
מהמשרד לשרותי דת נמסר בתגובה: "הנושא הועבר לבדיקה. בסיום הבדיקה נעדכן אתכם".