ישראל פרץ, חובש וסגן ראש סניף רחובות והסביבה באיחוד הצלה, הגיע יחד עם שני מתנדבים נוספים מרחובות, לאזור שהפך לזירת אסון דקות ספורות לפני שהכל התחיל. המראות שהוא משחזר קשים מנשוא.
1 צפייה בגלריה
זירת האסון בהר מירון
זירת האסון בהר מירון
זירת האסון בהר מירון
(צילום: איחוד הצלה)
"הגענו בסביבות השעה רבע לאחת בלילה, ואנחנו מתחילים לעלות לכיוון ההר", הוא מספר. "יצא דיווח של קריסת מבנה בהדלקה של תולדות אהרן, אני מכיר את המקום, וחשבתי שמדובר על פציעה קלה, התחלנו לרוץ לכיוון ואז אתה נכנס לתוך סלט של אנשים, כולם שוכבים על הרצפה, שמונה שנים אני כונן אבל זה לא מכין אותך לרגע כזה".
קראו גם:
מה עובר עליך באותו רגע?
"לוקח לך עשר שניות, אתה מסתכל מסביב ומנסה להבין מה אתה רואה? כולם מתחילים החייאה מסביבך, החייאה אחת ושתיים ושלוש, זה היה אנדרלמוסיה ובלגן, וכל שנייה בא מישהו ואמר תעזור לו, ותעזור לו, והיה כאוס רציני".
כשהכול הסתיים, פרץ זוכר שהרים את ראשו וראה את אנשי זק"א מכסים גופה אחר גופה, "היו גם ילדים", הוא אומר בכאב.
מה ראית?
"מקרי חנק. רמסו ודרכו. אתה בחיים לא חושב שתגיע לכזה דבר".
פרץ מתאר חוויה שקשה להתאושש ממנה, גם עבור כוחות ההצלה שרגילים למקרי חירום ומוות. "כשנגמר כל הבלגן, הרמתי את הראש, חיפשתי את החובשים ואמרתי להם בואו נלך, אני לא רוצה להישאר פה, לא הייתי מסוגל להישאר שם. אתה מנסה להתאפס ולשטוף את הפנים, ואתה רואה את העמדה של זק"א ומביאים עוד אחד ועוד אחד, וריבונו של עולם, מתי זה יעצור? זה היה אחד המחזות הכי קשים שראיתי בחיים שלי. לראות שפותחים עוד ועוד שורות של גופות".