הקורונה טרפה את הקלפים גם בכל מה שקשור לאירועי הגאווה המתקיימים מדי שנה בחודש יוני. אז השנה לא יתקיימו מצעדי גאווה בגלל היעדר הזמן והיכולת להפיק אירוע גדול כמו זה, אך עם זאת יתקיימו אירועים רבים בקהילה במהלך החודש ואף מתוכננת עצרת בסוף החודש.
נעמה הכהן ועלמה קלברמן מרחובות מארגנות את האירועים ומספרות על השינוי לטובה בגישה של התושבים כלפי קיום המצעד בעיר ועל הדרך הארוכה שיש עוד לעשות בתחום המוניציפלי.
השינוי חלחל
לפני שנתיים התקיים מצעד הגאווה הראשון בעיר רחובות תחת עננה כבדה של חששות, העיר לא ידעה מה מצפה לה והרשתות החברתיות געשו, אמירות הומופוביות צצו כמו פטריות אחרי הגשם והמשטרה אפילו שקלה בשלב מסוים לגדר את הצועדים כדי לאבטח אותם. כל החששות התבדו, המצעד עבר בשלום ואף בהצלחה גדולה כשאלפי תושבים צעדו יחד מהרכבת לשדרות חן בעיר, שם התקיים אירוע הסברה. "במצעד הראשון היה הרבה מאוד פחד. אנשים חשבו שיראו בחורים עם תחתונים ברחובות ועירום", אומרת נעמה. החשש היה גם בקרב המשטרה. "רצו לשים גדרות כדי שלא ידקרו אותנו", נזכרת עלמה. אחרי המצעד הראשון הקימו עלמה, נעמה ועוד כמה חברים בקהילה הלהט"בית את "קוויר בעיר" ומאז במשך שנתיים הן מארגנות ומוציאות לפועל אירועי תרבות לקהילה הגאה. "אם יש קהילה היא כאן כל השנה ולא רק ביוני", אומרת עלמה.
"כשהמצעד הראשון עבר בהצלחה כולם נשמו לרווחה", אומרת נעמה. "וגם אנשים שאמרו לפני המצעד שזה לא מתאים לרחובות, בסופו של דבר הגיעו לאירוע ואמרו לנו תודה על המצעד הליברלי. ציפינו למאה איש והגיעו אלפים. במובן הזה אני חושבת שאנחנו מרגישות בשינוי. במצעד השני כבר היתה נציגות יפה מהעירייה, שאגב לאורך כל השנה מסייעת בתקציבים ובייעוץ והכוונה.
נערכים לחגיגות
השנה, כך הן מסבירות, לא יתקיים מצעד גאווה בעיר, בעיקר משום שלא ניתן לתכנן אותו כראוי בזמן קצר כל כך.
"בגלל שהגענו לדקה ה־90, הפחד היה זמן והפקה, מה הסיכוי שנספיק להרים אותם בשלושה שבועות, כשלגייס את התקציבים לוקח חצי שנה? התחלנו לעבוד על תכנון המצעד בינואר ואז הגיעה הקורונה", מסבירה נעמה. "היינו באפלה בתקופה הזו, אבל אנחנו לא מוותרות על אירועי גאווה, מצעד לא יהיה אבל תהיה נראות להט"בית", מוסיפה נעמה.
האירוע הראשון שיתקיים יהיה כבר במוצאי השבת הקרובה בזום וייקרא "כל אות", אירוע בסגנון "סליחה על השאלה", ובו ידברו על האנשים מאחורי האותיות להט"ב. יש גם תכנון ותקווה לקיים עצרת בגן המייסדים ב־28 ביוני, "זה מקום מרווח ורצינו מעגלי שיח ודגל אנושי ופעילויות לילדים, זה משהו שדורש הפקה, ואין זמן ולא תקציב ולא ידיים, אבל אנחנו רוצות שהוא יתקיים ב־28 ביוני. אמורות להיות גם הקרנות של סרטים ועדכונים יוצאים בדף הפייסבוק של 'קוויר בעיר'".
אירועי הגאווה המתוכננים השנה יהיו בסימן של קהילות, "זו עיר של קהילות, יש כאן המון קהילות ורצינו לתת לזה ביטוי ולהביא את תנועות הנוער ואת הקהילות. אנחנו מזמינות את כולם להגיע ולחגוג את החיים, כרגע אנחנו בסימן 'לא מוותרות על אירועי הגאווה, רחובות 2020 חוגגות על פי ההנחיות'".
יש מה לשפר
העיר עשתה צעד קדימה בשנתיים האחרונות, אבל לדברי עלמה ונעמה יש עוד דרך שצריך לעבור. "יש את הנושא שכל שנה עולה ולא זז וזה עובדת סוציאלית מטעם הקהילה, מישהי ברווחה עבור הקהילה, שהתפקיד שלה הוא לנהל ולקדם את ענייני הגאווה תחת המטריה של הרווחה", אומרת נעמה. "זה קיים בערים אחרות ויש גם ברחובות תקן, אבל משום מה הוא לא מאויש. בערים אחרות אותה עובדת סוציאלית היא כתובת לתת ייעוץ לבני נוער ומשפחות ואף כתובת בעת משבר.
"היינו באפלה בתקופה הזו, אבל אנחנו לא מוותרות על אירועי גאווה, מצעד לא יהיה אבל תהיה נראות להט"בית"
"אני חושבת שרחובות היא עיר שיש בה המון נוער להט"בי והמון המון נוער קווירי והייתי מאוד שמחה לראות את בתי הספר גם נותנים מענה לבני ובנות הנוער האלו לא רק בשיחות", מוסיפה נעמה.
"אני מכירה בני נוער שלא יכולים ללכת לשירותים בבית ספר, אם אני מגדירה את עצמי באיבר מין נקבי יש לי בעיה עם שירותים מגדריים, ואני מכירה כמה וכמה בני ובנות נוער שמתאפקים במשך הלימודים כי אין להם, הפעולה היא מאוד פשוטה ותיתן מענה לבנים ובנות שצריכים", היא מסבירה על הקמת שירותים בבתי הספר שאינם מגדריים.
"היום בני נוער הרבה יותר פתוחים מאשר הדור שלי", אומרת עלמה. "יש פה הרבה בני נוער ואני רוצה שהנוער יגדל לרצות להישאר בה ולא לעבור לתל אביב".