קצת יותר משנה חלפה מאז פורסמו הסרטונים הקשים שבהם נראית המטפלת ציפורה דוד מנס ציונה מכה פעוט בן פחות משנה. חשיפת התיעוד עוררה סערה גדולה.
הורי הפעוט, האב דורון ובעיקר האם בת אל רוגוב, הקימו קול צעקה גדולה, הובילו מחאות ועשו הכל כדי שדוד תורשע בהתעללות ולא בתקיפה. ביום ראשון הקרוב, חמישה חודשים אחרי שהורשעה, צפוי להיגזר עונשה - דורון ובת אל מתכוונים להיות בבית המשפט ברחובות ולשמוע באוזניהם את ההכרעה.
"אני מאוד מפחדת ממה שיהיה ביום ראשון כי סוף־סוף הגענו לגזר הדין ואין לך מושג, תחושה או רמז למה שהולך להיות", מספרת השבוע בת אל. "ברור שאם את שואלת אותנו, אז כל מה שאנחנו מצפים לו הוא מאסר בפועל לתקופה ממושכת, את המקסימום שהפרקליטות ביקשה, שזה בין 12 ל־48 חודשים. כשאת מבינה שזה טווח הענישה את מקווה שהשופטת תלך למקסימום שביקשו ואפילו תחמיר".
לדבריה, גם אם היה ניתן לגזור עונש חמור יותר, לא היתה בכך נחמה עבורה ועבור שאר בני המשפחה, "שום עונש לא יכפר על מה שעשתה, מבחינתנו היא צריכה להירקב בכלא שנים רבות. לצערי מערכת המשפט עובדת אחרת ואני מקווה שהיא תקבל את המקסימום וזה ייתן לנו את השנים הקרובות לרפא את עצמנו, להתגבר, ולתת לפצע להתחיל להיסגר".
"לא העלינו בדעתנו התעללות"
הפרשה נחשפה במאי 2019. בת אל חזרה לעבוד אחרי חופשת הלידה וציפורה דוד נשכרה לטפל בבנה הקטן, "עובר עוד יום ועוד יום, מדי פעם הוא חוזר עם שפה נפוחה וכל פעם היה תירוץ שנראה הגיוני. בתת־מודע לא היה לנו מושג שקיים בכלל דבר כזה. לא העלינו בדעתנו התעללות. היא היתה אומרת שהוא טיפס על הארגז, שהוא שובב. הוא תינוק בן שבעה, שמונה, תשעה חודשים, מה הוא כבר עושה בגיל הזה? אבל הייתי אוכלת את זה וממשיכה הלאה".
רוגוב מספרת שלמרות גילו הצעיר בנה התינוק החל בהדרגה להתנהג באופן מוזר, "הוא היה מתיישב על הרצפה ודופק את הראש בקיר הרבה זמן והרבה פעמים. הוא לא יודע ללכת ולדבר, הייתי רואה את זה ובוכה, הוא היה מגלגל את הרגליים למעלה ולא מוכן לשבת בכיסא אוכל, ופתאום הפסיק לאכול".
גם כשדוד חזרה מחופשה של כמה ימים והתינוק סירב לבוא אליה, ההורים עדיין לא יכלו להעלות בדעתם מה עובר על בנם הקטן.
באחד הימים אביה של בת אל התקשר אליה נדהם. לדבריו, הוא שכח משהו, קפץ הביתה באמצע העבודה ומצא את נכדו התינוק בחצר, כשדלת הבית סגורה בעוד שהמטפלת שלו יושבת בתוך הבית במטבח. "הוא הרים את הילד אליו והילד תפס אותו בציפורניים, והוא מתקשר ואני לא עונה", משחזרת האם, "אם הייתי עונה לו כל המאורעות הבאים היו נמנעים, מאז ההורים שלי לא בדיוק בריאים".
באותו יום, כשאמה של רוגוב הגיעה להחליף את דוד ולטפל בתינוק, היא שמה לב שההתנהגות של הנכד שלה מוזרה, "הוא חשש לצאת מהמיטה שלו כשהתעורר ובדק מי נמצא בחדר", מספרת בת אל.
הסבתא צילמה ושלחה לבתה, ששלחה את הסרטון לדורון בעלה. זוג ההורים החל לחשוד שמשהו רע עובר על הבן הקטן שלהם. הם צפו בסרטונים ממצלמות האבטחה בבית ולחרדתם גילו את ההתעללות. קודם את הצעקות, לאחר מכן את המכות, ויותר מאוחר בערב את החניקה של התינוק. "המראות קשים, אבא שלי צופה בזה ולא מתגבר עד היום", מספרת רוגוב.
ההורים התעמתו עם דוד שהכחישה את הטענות. לדבריהם גם כשהראו לה את הסרטונים היא המשיכה להכחיש. "ואז פנינו למשטרה והגשנו את התלונה".
מכיוון שדוד חזרה מחופש וההקלטות מהימים הקודמים לא נשמרו, רק האירועים של היומיים שבהם תועדה מתעללת בתינוק הוקלטו ושימשו כראיות נגדה, "לנו ברור שהדברים התחילו עוד קודם לכן", טוענת בת אל.
"מחפשים איך להקל עליה"
הסיפור של ציפורה דוד בלט על רקע אירועי התעללות נוספים שנחשפו באותו הזמן ונשאר בכותרות הרבה בגלל פעילותה של בת אל ואמהות שהזדהו עם הסיפור וקיימו מחאות שונות.
"היה לנו מזל גדול שהוא שרד את מה שהוא עבר ונלחם במפלצת הזאת, היה לנו מזל גדול שהיו נורות אדומות שגרמו לנו להיכנס ולגלות, והיה לנו ביש מזל שלא התקנתי מצלמת אבטחה שתקליט את כל חמשת החודשים כדי שאוכל להכניס אותה לכלא באמת", אומרת בת אל. "מחפשים רק את הפסיקים הקטנים איך להקל עליה, וזה לאורך כל הדרך. היא הנאשמת אבל אומרים: 'היא בת 66', 'היא נורמטיבית', 'אין עבר פלילי', אז אני הבטחתי - אני לא שופטת ואין לי את הידע המשפטי, אבל אני אמא של ילד שעבר התעללות, ואני לא מוכנה שהיא תועסק אי פעם על ידי משפחה אחרת. היא לא תסתובב באותם המקומות שבהם אני מסתובבת עם הילד שלי, ומה שאני יכולה לעשות כדי להפיץ את הסיפור ואת הפרצוף שלה, זה מה שאני אעשה".
"חקרתי את פסקי הדין הקודמים, הן יוצאות מהכלא ומתירים להן לעסוק שוב בתחום כי יש את חופש העיסוק, התירו להן אחרי ערעור בעליון, אני לא אתן שהיא תעסוק במקצוע הזה אף פעם, לא מעניין אותי חופש העיסוק, אף הורה לא ירצה להעסיק אותה".
"המטפלת הביעה צער וחרטה ופנתה לטיפול"
עו"ד ירון פורר, בא כוחה של ציפורה דוד מסר: "מבלי להתעלם מחומרת העבירה או ממצוקת המשפחה, עדיין צריך לזכור שאנו מדברים על אירוע שאירע ביום אחד, לקטין לא נגרם שום נזק גופני, מרשתי נטלה מיד אחריות על המעשים, הביעה צער וחרטה.
"יש לזכור שהיא טיפלה שנים ארוכות בילדים ולא הייתה שום טענה כלפיה. מדובר במטפלת שטיפלה בילדים רבים, במשך שנים ארוכות, במסירות ובנאמנות, ועל אותו יום מר ונמהר היא מכה על חטא ומיוזמתה פנתה לטיפול מקצועי שתכליתו להבין כיצד ומדוע נהגה כפי שנהגה ולהקל עליה עם התחושות שמלוות אותה מאז גילוי המקרה. מדובר באישה ללא עבר פלילי, בת מעל שישים, שברור שיותר לא תעבוד כמטפלת ויש לזכור שהמקרה עצמו, על רקע פרסומו השית על מצחה אות קין. מאז גילוי המקרה היא מסתגרת ומסוגרת בביתה, איננה יוצאת. היא הביעה צער וחרטה גם באוזני משפחת הקטין וממכלול האמור אנו תקווה שביום ראשון הקרוב בית המשפט ייעתר לטיעונינו ולא ישית עליה עונש מאחורי סורג ובריח".
