המשרדים של היום שונים מאוד מאלה של פעם. הגרסה האפרורית וכוסות הנייר הוחלפו בזירה מעוצבת לעילא, כזו שגורמת לעובדים לעבוד שעות נוספות בכיף. זו גם היתה הדרישה העיקרית של הלקוח, הבעלים של חברת SAIP מקבוצת MER תעשיות, מנעמי שחר, הנדסאית אדריכלות ומעצבת פנים, שנבחרה לעצב את חלל המשרדים.
"הלקוח ביקש שתהיה במקום תחושה צעירה, תחושת בית, אווירה של פאן וכיף, ופחות רשמית ומעונבת", אומרת שחר. זאת תוך עמידה בתקציב ויצירת תנאי עבודה שונים בחלל אחד, שגם צורתו הארכיטקטונית מאתגרת למדי.
החברה, המשתרעת על פני 500 מ"ר עברה למרכז עזריאלי לעסקים בחולון, והחלל החדש היה קר ומנוכר. "עוד מהפגישות הראשונות באתר הבחנתי בחזיתות הפונות כלפי חוץ, וידעתי שאחת מטקטיקות העיצוב שלי תהיה להכניס פנימה את החוץ", היא אומרת.
בתהליך העיצוב היו, כאמור, כמה אתגרים. האחד, עובדים רבים מהסניף שהיה ממוקם בשדרות הגיעו למרכז, והיה צורך לגרום להם להרגיש שייכים, ולספק למקום תחושה עוטפת. שנית, אפיון העובדים בחברה התחלק לשני סוגים עיקריים, אלה בשירות הלקוחות, שמנהלים שיחות טלפון ויושבים בזירה שוקקת ורועשת, לעומת צוות הפיתוח שיושב בשקט ובריכוז מירבי.
הרעיון המרכזי, שהולך ומתפשט גם בדירות ובבתים פרטיים, ששחר בחרה לרתום לטובת תחושת ביתיות עבור העובדים, הוא האופן ספייס. חלל פתוח, רחב ידיים, מאוורר ומזמין. בעיני שחר היה זה חלק מרכזי מהבריף, ועיצוב המפתח שיספק את תחושת החמימות הרצויה. תחושת הבית מתרכזת, פעמים רבות, סביב חלל המטבח, ולכן היא בחרה להכניס את המטבח לפרונט. זאת בעזרת ריצוף בסגנון מרוקאי, וזכוכיות "סבתא", שמכניסים נימה נוסטלגית והרבה חמימות. תוספת של בר אירי, שולחנות וכיסאות במקום פינת המתנה קרירה – תורמת לתחושה משחררת, וגורמת - אפילו למי שמגיע לריאיון עבודה - להרגיש רגוע יותר. המטבח, שנראה ממש כמו בית קפה ממוצע, הופך לרב-תכליתי ומתאים לאירועי מינגלינג, אירועי צוות, Happy hour בצוותא, ימי הולדת ועוד, זאת בנוסף לתפקידו המסורתי כחדר אוכל. גם המנכ"ל הופך נגיש יותר וזמין לעובדים, כאשר הוא יושב בחלל הפתוח, קורא עיתון בבר, ומנהל שיחות עם כולם.
את שולחן הקבלה המסורתי והגבוה החליפה שחר בשולחן עבודה "כמו בבית", שבו רואים את מי שיושב מאחוריו, ומקבלים תחושה בה הכל זמין ומונגש, במקום מוסתר. תחושת ההנגשה מסייעת מאוד לפתוח את החלל, ויזואלית וקונספטואלית, ובאופן כזה, בהתאם למבנה המלבני של החלל, מתקבלות נקודות מבט שבהן אפשר לראות את כל הפרוזדור, בצורה נקייה ובהירה. מהקצה שבו נמצא צוות הפיתוח ועד לחדר המנכ"ל, בקצה השני של החלל.
התקרה חושפת את הבטון, ולא ממניעים טרנדיים ועכשווים, אלא מתוך מטרה לעמוד בתקציב מוגדר. היא הושארה חשופה ו"חצופה", באופן שמשרת את הרעיון הכללי של הקלילות. מכיוון שכך, המערכות השונות תוכננו בקפידה, וסודרו באופן שמזכיר קווי רכבות בחוץ לארץ. גם התאורה משתלבת היטב בקונספט העיצובי. ב"בית הקפה" התאורה היא א-סימטרית וקאז'ואלית למראה: גוף תאורה אחד למטה, השני למעלה, עם כבלים משתלשלים בכאילו אגביות. במקומות אחרים היא מסודרת יותר, ומציעה גיוון יצירתי בחלל.
כדי ליצור ניגודיות מרתקת, נבחר ריצוף פרקט חמים לחיפוי הרצפה, בצורה אקלקטית ואתנית, המעניקה תחושת חמימות מיידית לחלל. אלמנטים נוספים כמו וילונות רכים, שלרוב אינם נהוגים במשרדים, הופכים את האווירה לנעימה ולמזמינה יותר ומספקים מיסוך עדין, כמו גם אלמנט אקוסטי ובולם רעשים. רהיטים פחות מסורתיים ומשרדיים במהותם, מסייעים לתחום ולהגדיר את החללים השונים בצורה זורמת ואורגנית יותר, ותורמים לתחושת החמימות.
עיצוב החלל המשותף גורם לו להיראות כפול מכפי גודלו האמיתי, כשהוא משדר אווירה פתוחה ומאווררת, מכל הבחינות. במקום לעצב חדרי ישיבות רגילים שיתחמו את החלל ויקטינו אותו ויזואלית, בחרה שחר לחלק את החלל בעזרת אמצעי חציצה אלגנטיים ובלתי מורגשים כמו זכוכיות, ופרופילים מאווררים ממתכת.
היצירתיות בעיצוב החלל ניכרת באופנים שונים. החל בשימוש בחומרים שאינם יקרים מדי, אך כאלה שנותנים "שואו" ועניין לחלל, וכלה בפתרונות שונים שהפכו לגורם עיצובי מאחד, דוגמת לוח גיר צבוע שמעטר את קירות המשרד כפס בורדר אופנתי. הרעיון החל מדרישת העובדים ללוח קטן, וגדל והתפרש לאורך המשרד כולו, באופן שמאפשר לכולם להתבטא, תוך הענקת שפה עיצובית ייחודית לחלל. לוחות בטון בקיר שמאחורי המזכירה מעניקים עניין וממד נוסף לחלל המעוצב, ומתכתבים בצורה מושלמת עם תקרת הבטון.
