כתבה: סיגל כהן.
מראה הבטון, הנושא אופי אורבאני ובעל אישיות חזקה, סומן כחומר של המאה ה-21, הנושא עמו רבדים אינטלקטואלים ומקיים דיאלוג פתוח עם עיצוב הבית.
אם לשפוט לפי תערוכת העיצוב הגדולות, נראה כי מראה הבטון חותר לפרוץ גבולות אסתטיים קיימים, ומתחזק בעיצוב הבית. בין אם בזכות היותו חומר אוניברסאלי המשדר ענווה וצניעות, ובין אם בזכות יתרונותיו כחומר זמין וניטראלי, נדמה כי יותר ויותר מעצבים ואדריכלים פונים אל הבטון, במטרה ליצור עיצובים בעלי אישיות חזקה.
המראה הלא גמור, האפרורי, והבלתי מהוקצע של הבטון משדר אלגנטיות מאופקת, אך יותר מכך מבטא את ההומניזם של העולם החדש - קו עיצובי מאופק, נקי וצנוע, אך בקנה מידה מערבי, המשלב טכנולוגיות גבוהות.
יופי או אופי?
למרות התדמית שלו כחומר קשה, מתועש ומאסיבי, היתרונות שלו בעיצוב הבית מסבירים מדוע הפך ל"פריט" חובה בבתיהם של מביני עניין. הטוטאל לוק והשקט העיצובי הגלומים באישיותו של הבטון העניקו דרור למעצבים, שהפליאו להעניק פרשנויות חדשות לחומר.
אם נסקור את הנעשה בזירות העיצוב הבין-לאומית והמקומית, נראה כי ישנן שתי מגמות מרכזיות: האחת מטפחת את המראה הגולמי, המחוספס של מראה הבטון. זה הנותן כבוד לתהליכי החמצון והשחיקה הפועלים עליו. בקצה השני של הסקאלה העיצובית נמצא מראה הבטון המעונב, הנקי והאסתטי, המציע אף הוא את אותה תכונה אורבאנית ותעשייתית המשויכת אליו.
המגוון של השימושים בחומר הוא כמעט אין-סופי, וגם שיטות הייצור ההמוני בחומר מאפשרות לקהלים רחבים ליהנות מרהיטים ומאלמנטים מבטון, בטווחי מחירים נוחים .
הערך הוויקפדי מדבר על הבטון כחומר הממלא תפקיד מרכזי בבנייה המודרנית. הבטון, כחומר תעשייתי, חזק וגמיש, מעניק למתכנן חירות כמעט מושלמת לתכנן את המבנה ללא תלות קונסטרוקטיבית בין הקומות של המבנה בבניינים פשוטים, ועל כן הפך לחביב האדריכלים.
נראה כי הבטון, כחומר אדריכלי, היה פה מאז ומתמיד, אך למעשה הומצא בידי המהנדס הבריטי ג'ון סמיטון בשנת 1756, תוך ערבוב מלט, חלוקים ולבנים מפוררות. כיום, גוברת הנטייה לעשות שימוש בחומרים ממוחזרים בייצור בטון, בעיקר באפר שנכתש מתוצרי הלוואי של תחנות כוח פחמיות. באופן זה, קטן הצורך בחציבה, כך שלכל התכונות שהזכרנו קודם מצטרפת גם האג'נדה הירוקה, שמאירה בזרקור מיוחד את הבטון כחומר של העידן החדש.
הבטון ממלא תפקיד מרכזי בתולדות הבנייה המודרנית, ועל כן מזוהה בעיקר עם הסגנון האורבאני-תעשייתי, אך למעשה תחילתו בסגנון האדריכלות הברוטליסטי, אשר היה נפוץ בין שנות ה-50 לשנות ה-70. סגנון זה שאב השראה מן התנועה הקונסטרוקטיבית והתאפיין בבנייה בבטון חשוף ושימוש בצורות בסיס. הרעיון מאחורי סגנון זה הוא חשיפת ה"אמת" של המבנה והשארת שלד המבנה חשוף.
המראה החשוף
האדריכלים תמר יעקבס ואושרי יניב מ"יעקבס-יניב אדריכלים" מזוהים מאוד בעבודתם הייחודית עם בטון, כחלק מהסגנון הגולמי, המחוספס. "גמר בניית שלד של בניין הוא שלב אהוב עלינו במיוחד, ולא פעם אנחנו בודקים מה יקרה אם נסיים את הבית בשלב השלד, אם 'נקפיא' את הבית בנקודת הזמן בה הוא מזוקק ומדויק, כך שהשלד הוא הגמר" מסבירה תמר יעקבס.
לפיכך, הצבעים השולטים הם צבעי החומרים במצב הראשוני שלהם – בטון גלוי, בלוקים חשופים, עץ טבעי וברזל. בעבודת התכנון נוהגים שני האדריכלים לבחון שוב ושוב את שאלת החומר הגולמי, האסתטיקה הגלומה בו, כמו גם פשטות, ישירות בחומר וברעיון. כך נראה שימוש ברצפת בטון מלוטש, לצד קירות ותקרה מבטון חשוף בבתי מגורים פרטיים, ללא טיח או צבע, במצבו הגולמי. זאת כחלק מהתפיסה של השניים, כי "זה השלב בו הכוונה האדריכלית מתבהרת ומתומצתת, וניתן לבחון את התייחסות התכנון לסביבה, לאקלים ולאור הטבעי. הקונספט העיצובי מבוסס על אהבתנו הגדולה לחומרי גלם חשופים, בלתי מטויחים ולמצב השלד בבניין אליו אנחנו נוהגים לחזור כנקודת פתיחה".
חלק מן הרעיונות האלו מוצאים היום את דרכם בחזרה על עולם העיצוב והאדריכלות, תוך שהם משתלבים במגמות חדשות ומקבלים עידון והתאמה.
מי שלקח אותו צעד אחד קדימה הוא המעצב דניאל ג'רמאני, עם קולקציית משטחי Industrial שעיצב לחברת Cosentino. מדובר על קולקציה של משטחים לעולם העיצוב והאדריכלות, כמו חיפויי קירות, ריצופים, וכן משטחי עבודה למטבח. המשטחים במראה בטון חושפים קשת רחבה של סגנונות עיצוב, החל מהמראה המעונב, המהוקצע והנקי, ועד לאותו מראה בטון המבטא את השפעות הזמן ותהליכי חמצון ושחיקה הפועלים עליו. בהיעדר אותה שלמות, הצליח גרמאני להפוך את הטריוויאלי לקונספטואלי ולהציג אוסף של משטחים ייחודי לענף העיצוב והאדריכלות.
גוני המשטחים שיצר ג'רמאני, שאף העניק להם את השם המחייב Collection Industrial, מוצעים בגרסה מתקדמת, פורצת דרך ונטולת תחזוקה, הודות לחדשנות המובטחת של חברת Cosentino. משטחי Dekton נושאים אג'נדה סביבתית רחבה, כאשר שניים מבין הגוונים באוסף אף משלבים בייצורם 80 אחוז חומרים ממוחזרים.
תחושה מודרנית
אם פעם מראה של בטון חשוף היה מקושר אוטומטית למבנה תעשייתי או מבנה לא גמור, כיום טרנד הבטון החשוף הולך ומשתלט על עולם העיצוב, וניתן לראות יותר ויותר חללים פנימיים בהם הבטון מהווה לא רק חומר גלם, אלא גם חומר עיצובי המקנה לחלל מראה אורבני-תעשייתי. השימוש בסגנון זה יצר חללים בעלי אופי אורבני-תעשייתי, המבוססים על קשר בין הנוף החיצוני הכולל של מבנים, כבישים, תאורת רחוב ועוד, לבין פנים הבית.
בכלל, נראה כי הסגנון, בו הסדר והאי סדר משלימים זה את זה, הביאו למראה אסתטי, מלא אופי ואישיות, שהפך להיות פופולארי גם בעיצוב רהיטים. מהחלוצים בתחום היה קונסטנטין גרציץ', אשר השכיל לשלב את הבטון בכיסאות, אשר נכנסו לפנתיאון העיצוב. הכיסאות - Chair one - משלבים בין הבטון למתכת למראה מלא השראה.
מאז, בכל תערוכות העיצוב הגדולות מפליאים המעצבים הגדולים ויוצרים רהיטים, אקססוריז ואפילו גופי תאורה המשלבים את החומר בחוכמה, כך שגם מי שחושש לשלב את הבטון בצורה מסיבית בבית, יידע שכיום קיימות מגוון דרכים להכניס נגיעות של הטרנד, על מנת לתת לבית תחושה מודרנית וצעירה.
