אם כבר לקנות, אז לקנות חכם!
לא תמיד קניתי חכם. ובכלל, מה זה אומר לקנות חכם?
ראשית, אשתף אתכן באופיין של הרכישות שהיו לי טרם צאתי למסע המופלא.
רובן ככולן היו אימפולסיביות, רגעיות, אגביות, לא מתוכננות ובעיקר - מיותרות.
קניתי כי ראיתי על אחרת. כי היה לי יום מזופת. כי הייתי חייבת פיצוי. פיצוי על העומס, על הלחץ, על מרוץ החיים. הקנייה הייתה הפיצוי. המפלט. אני כל כך מבינה נשים שמציינות בפניי את הטענות הללו. הייתי שם. אין בי טיפת ביקורת כלפיהן. להיפך. יש בי המון אמפתיה. כאמור, הן אני בגלגול הקודם.
היום אני בוחרת לקנות חכם.
סיגלתי לי כמה כללי ברזל לקנייה חכמה. העקרון הראשון הוא: בסייל. תמיד בסייל.
אין שום סיבה לשלם מחיר מלא על פריט ואחרי חודש לראות אותו בשליש מחיר.
בעבר, לפני המסע כשחשקה נפשי בבגד מסוים (והיא חשקה גם חשקה) לא הייתי נרגעת עד שהבגד לא מצא עצמו בארון שלי.
הייתי מסוגלת לעזוב הכל ולקפוץ לקנות אותו. הייתי שרויה באי שקט שהתבטא בעקצוץ ממשי בידיים. הייתי פשוט חייבת להשיג את הפריט.
כפועל יוצא, כמעט ולא קניתי בסייל. מרוב שרציתי - קניתי במקום. אימפולס מטורף. קניתי מהפחד שאולי הפריט ייחטף, שלא תישאר מידה, שהמלאי ייגמר וכו' וכו' וכו'. מלא שדים קטנים בראש שהביאו אותי לקנות בו במקום וכמובן במלוא המחיר.
כמה מיותר.
היום, האיזון שהמסע הכניס לחיי הסיר כליל את הלחץ לקנות בו במקום. מבחינתי, אין שום סיבה בעולם לשלם על בגד מחיר מלא.
אני זוכרת את התחושה המבאסת שהייתי נתקלת באותו פריט, חודש אחרי ברבע מחיר. החולצה המצורפת עלתה 269 שקלים וקניתי אותה ב-39 שקלים. הפער אבסורדי!
היום אני מבינה ששום אסון לא יקרה אם לא תישאר מידת מכנסיים, אם החולצה תצא מהמלאי, אם מישהי אחרת תרכוש את זוג הנעליים האחרון שנייה לפני שהספקתי. זה נשמע מצחיק אבל אלו היו חרדות אמיתיות שהתמודדתי איתן יום יום.
היום אני מבינה שכל אלה לא באמת משנים. מה ששלי ימתין לי בסבלנות עד הסייל. ואם לא ימתין אז גם בסדר. יהיו עוד עשרות כמוהו.
(צילום פרטי)
בחיי היומיום יש אינספור הוצאות קבועות - משכנתא, חוגים, תחזוקת בית, פנאי. היום אני בוחרת במודע לצמצם את ההוצאות שכרוכות במלתחה שלי.
אז אם כבר לקנות, לקנות חכם. לקנות בסייל.
