כשד"ר טניה בוגוסלובסקי, בת 67 מאשדוד, סבלה מכאבי ברכיים, היא לא דמיינה שתחזור לחיים פעילים תוך זמן קצר כל כך. "לא יכולתי ללכת 100 מטר בלי כאבים," היא מספרת, "הייתי מחפשת תמיד את החניות הכי קרובות ונמנעת מהליכות, גם אם היו קרובות יחסית." אחרי שהיא מיצתה את כל אפשרויות הטיפול, הבינה טניה שאין מנוס מניתוח, היא מחליטה, אחרי בירורים רבים לעבור את הניתוח במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית: "חקרתי רבות והתייעצתי עם אנשים רבים בהתלבטות איפה לעשות את הניתוח, וקיבלתי המלצה מאוד חמה על פרופ' הרמן, מנהל מחלקת אורתופדיה במרכז הרפואי קפלן והחלטתי ללכת על זה". טניה מופתעת מתהליך ההחלמה המהיר יחסית שהיא חווה לאחר הניתוח: "כבר יום לאחר הניתוח יכולתי ללכת וכעבור שלושה ימים עמדתי במטבח והכנתי ארוחת שבת".
סיפורה של טניה הוא סיפור מייצג של אנשים רבים מעל גיל 50. מחקרים מצביעים על כך שכ-30% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 סובלים משחיקת סחוס במפרקים וכ-15% מהם יסבלו מכאבים ומקשיים בתפקוד, עד לנכות מסוימת. פרופ' אמיר הרמן, מנהל מחלקת אורתופדיה במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, מסביר כי "הברך היא המנוע של החיים והיציבות שלנו, ולכן גם תהליך השחיקה שלה הוא כמעט בלתי נמנע אצל חלקים רבים באוכלוסייה". אותה שחיקה נגרמת כתוצאה מבלאי טבעי, אך עלולה להיגרם, בין השאר, גם מטראומה (חבלה), משחיקה פוסט טראומתית, מזיהום או מדלקות פרקים. "אנשים אלו סובלים לאורך השנים מהדרדרות משמעותית בתפקוד שמשפיעה באופן ניכר על איכות החיים שלהם", הוא מוסיף, "הם מוצאים את עצמם נמנעים מפעילות שגרתית, ממפגשים חברתיים ומפעולות רבות שעד כה היו עבורם מובנות מאליהן".
מרבית המטופלים אשר סובלים משחיקה של הסחוס במפרקים פונים לטיפול שמרני הכולל טיפול תרופתי או טיפול משולב בפיזיותרפיה. במקרים מסוימים, ניתן גם לטפל בשחיקה באמצעות זריקות לברך. "הטיפולים המוצעים הם בעיקר בתסמינים – שהם הכאבים הקשים והמוגבלות התנועתית, מכיוון שטרם נמצאו שיטות יעילות לחידוש של הסחוס המפרקי. המטופלים, שמעידים על כאבים עזים שתוקפים לסירוגין, עתידים לסבול מגלי כאב שאורכם ועוצמתם מתארכים עם הזמן" מסביר פרופ' הרמן. לפיכך, עבור חלק מהמטופלים, לא ניתן להימנע מניתוח. לאחרונה, נכנס לשימוש במרכז הרפואי קפלן שימוש ברובוט בניתוח, אשר מגדיל את רמת הדיוק ומשפר את משך ההחלמה של המטופל.
טכנולוגיה מדויקת עד לרמת המילימטר
הרובוט בחדר הניתוח הינו יותר מעוד כלי ניתוחי, הוא שותף מדויק למנתח. הרובוט מאפשר למנתח לבצע חיתוכים בדיוק של עד מילימטר מהתכנון הניתוחי. השילוב של הרובוט עם הטכניקה להחלפת ברך קינמטית מאפשר לשחזור של ציר התנועה הטבעי של הברך.
פרופ' הרמן, מומחה באורתופדיה, מנהל את מחלקת האורתופדיה במרכז הרפואי קפלן מזה כ-3 שנים. הוא סיים שתי התמחויות-על: האחת בשברים אורתופדיים מורכבים בארה"ב והשנייה בניתוחי החלפות מפרקי הברך והירך בוונקובר שבקנדה. "בחמש השנים האחרונות אני מנתח בסיוע רובוט ניתוחים להחלפות ברכיים. עבורי כמנתח, הרובוט מאפשר רמת דיוק גבוהה יותר, כאשר אני יכול להיעזר בו לסימון המפרק וביצוע החיתוך ברמת הדיוק שאני רוצה לעשות, בהתאם לנתונים האישיים של כל מטופל ומטופל. הרובוט דואג לזה שלא תהיה חריגה", הוא אומר. " הטכניקה בה אנו משתמשים בקפלן נקראת טכניקה קינמטית, שבה משחזרים את ציר התנועה של הברך תוך פגיעה מינימלית ברקמות הרכות שמסביב. החלפת ברך קינמטית היא טכניקה ניתוחית חדשה ששואפת לשחזר את ציר התנועה הטבעי של הברך, דבר שמוביל להחלמה טובה ומהירה יותר של המטופל".
טניה מדגישה נקודה חשובה: "החדשנות הטכנולוגית מרשימה, אבל חיפשתי גם מנתח שאוכל לסמוך עליו. בן אדם עם ידיים טובות, מקצועיות ואנושיות."
לאן עתיד התחום להתפתח?
פרופ' הרמן אומר, שגם בתחום זה, ישנן אפשרויות התפתחות רבות באמצעות בינה מלאכותית: "הטכנולוגיה מתפתחת כל העת, וכבר היום עובדים על פיתוחים נוספים מתחום הבינה המלאכותית ככלי עזר, שיסייעו בקבלת החלטות לגבי תוכנית הניתוחית, נושאים כמו המיקום האופטימלי של המשתל, הזוית שבו הוא מושתל בגוף ועוד". |
בשיתוף מרכז רפואי קפלן
