בנובמבר הקרוב נציין 9 שנים ללכתו של הזמר האגדי אריק איינשטיין. למרות שלאחר מותו התפרסמו לא מעט כתבות על הסיבה שהביאה למותו- התפרצות מפרצת אאורטלית ממנה נפטר איינשטיין מפורסם נוסף - המדען אלברט איינשטיין, הבאזז ירד והמודעות הולכת ודועכת.
2 צפייה בגלריה
אריק איינשטיין
אריק איינשטיין
אריק איינשטיין
(צילום ארכיון: אביגיל עוזי)
במה מדובר בעצם? "מפרצת היא הרחבה של עורק במעל לחמישים אחוז מקוטרו הצפוי", מסביר ד"ר ניר גבריאל, מנהל היחידה לכירורגית כלי דם במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית. "מפרצת יכולה להתפתח בכל כלי דם לאורך הציר העורקי. רוב המפרצות מתפתחות באבי העורקים הבטני, ולעיתים החזי. במקרים אלה קיים סיכון לפריצה (קרע) של המפרצת, ודימום מסכן חיים. סיכון זה עולה ככל שהמפרצת גדולה יותר.
"כשמונים אחוז מהחולים הם ללא תסמינים (אסימפטומטיים), והמפרצת מתגלה במקרה בבדיקות דימות כמו אולטראסאונד, CT או MRI המבוצעות מסיבות אחרות כגון בירור ערמונית, בעיות בעמוד שדרה וכדומה. למרות שהמפרצת אסימפטומטית היא יכולה להיות מאוד גדולה ומסכנת חיים, מבלי שהמטופל מודע כלל שהיא קיימת.
"הסימפטומיים היכולים להופיע הינם כאבי גב, כאבי בטן ותסחיפים לרגליים. התמותה במקרה של קרע הוא סביב ה-80 אחוז, כ-50 אחוז לא מספיקים להגיע לבית החולים. לכן חשוב לאתר את המפרצות בצורה יזומה ולטפל בהן לפני שהן הופכות להיות מסוכנות".
באילו חולים אתם מטפלים?
"חלק מהחולים מופנים אלינו לאחר שהתגלתה מפרצת בבדיקת סקר, או אקראית בבדיקות דימות אחרות. במקרים המופנים אלינו, אנו משלימים בדיקת סיטי אנגיוגרפיה (הזרקת חומר ניגוד) של החזה והבטן, בכדי להעריך את הקוטר המדוייק של המפרצת, וכן לאתר מפרצות אחרות לאורך האאורטה שאינן בגבולות סריקת האולטראסאונד (חזה ובטן עליונה).
"מטופלים עם מפרצת בקוטר של כ- 5 ס"מ מ בנשים, ו-5.5 ס"מ בגברים, או קצב גדילה מהיר, וכן חולים סימפטומטיים, מאושפזים להערכה וטיפול מהיר. מטופלים עם מפרצת שעדיין אינה לטיפול, נשארים במעקב דופלקס חצי שנתי".

"טיפול פחות פולשני"

ד"ר גבריאל מסביר כי הטיפול במפרצת אאורטלית השתנה במהלך השנים האחרונות: "הטיפול במפרצות עבר להיות פחות פולשני, הוא נעשה בצינתור במקום בניתוח גדול. כלומר, בעבר היה צריך לפתוח את הבטן ולהחליף את המקטע של העורק החולה בשתל סינתטי, מדובר בניתוח גדול עם סיכונים רבים, אשפוז ארוך, והתאוששות יחסית איטית.

2 צפייה בגלריה
ד"ר ניר גבריאל
ד"ר ניר גבריאל
ד"ר ניר גבריאל
(צילום: גלעד שעבני שופן)

"הטיפול השכיח היום הינו הכנסת תומכן מכוסה (סטנט מכוסה בבד), המבטל את זרימת הדם למפרצת, ובכך מוריד את הסיכונים. הטיפול נעשה דרך חתכים קטנים, או לעיתים, דקירה בלבד, של שתי המפשעות".
מה לגבי ההחלמה?
"הגישה הזעיר פולשנית מאפשרת ניתוח קצר יותר והשגחה של מספר שעות בלבד בהתאוששות. למחרת הניתוח המטופל מתנייד, אוכל ושותה, ולאחר השגחה של מספר ימים, משתחרר לביתו".
למי אתם ממליצים לבוא ולהיבדק?
"האוכלוסייה הנכללת בביצוע בדיקה בסל הם גברים מעל גיל 65 מעשנים או שעישנו בעבר, קבוצה נוספת של סיכון משפחתי- קרוב משפחה מדרגה ראשונה שהתגלתה אצלו מפרצת אאורטלית".
למה חשוב לעורר את המודעות לבדיקה של מפרצת אאורטלית?
"לאחר המוות של אריק איינשטיין היה באזז תקשורתי סביב המחלה, שהלך ודעך תוך זמן קצר. בכדי לשמור על המודעות, צריך להציף את הנושא, לאתר את המטופלים בסיכון, לטפל בזמן ובכך להציל חיים. בכלי דם אין הרבה מחלות שמטפלים בהן בצורה מניעתית, אחת מהן היא מפרצות, השנייה היא היצרויות בעורקי הצוואר היכולות לגרום לאירוע מוחי. אנחנו רוצים לאתר את המחלה מוקדם, ככל שמטפלים בה מוקדם יותר הסיכון יורד ואפילו נמנע בחלק מהמקרים".
מה לגבי נשים?
"המחלה קיימת אצל נשים, אבל השכיחות היא פי חמש עד שמונה יותר אצל גברים. למרות זאת, אם קיימים גורמי סיכון, וסיפור משפחתי - מומלצת בדיקת סקר גם בנשים".


בשיתוף מרכז רפואי קפלן
פורסם לראשונה: 10:37, 25.09.22