אחות מבית חולים 'קפלן', שליוותה חולת סרטן בתהליך החלמתה, זכתה בימים האחרונים ללוותה גם בחלק משמח בחייה ‑ לידת בתה.
1 צפייה בגלריה
מימין: בן שלמה וקוצ'וק־וויס
מימין: בן שלמה וקוצ'וק־וויס
מימין: בן שלמה וקוצ'וק־וויס
(צילום: בי"ח 'קפלן')
מיה בן שלמה, אחות אחראית במכון ההמטולוגי בבית החולים קפלן, עובדת בבית החולים מאז שנת 2001, כשעוד היתה סטודנטית. בהמשך עבדה 14 שנים במחלקה פנימית ד' ואז החלה לנהל את הסיעוד המכון ההמטולוגי.
במסע המקצועי הזה היא פגשה את סיון קוצ'וק־וויס, שהגיעה לפני שמונה שנים לפנימית ד' לאחר שחלתה בלוקמיה.
"כשאני שואלת מטופל איך אתה מרגיש – אני רוצה לשמוע איך הוא מרגיש", מסבירה בן שלמה. "אני לא שואלת כדי לצאת ידי חובה, וזה יוצר קרבה אמיתית, במיוחד עם המטופלים שנמצאים בבידוד, כמו שסיון היתה. סיון המשיכה את המעקב במכון ההמטולוגי ואני איתה. אצלנו במכון ההמטולוגי זה ממש כמו משפחה. כאן מטופלים מרגישים כמו בבית".
הקשר בין בן שלמה לבין קוצ'וק־וויס המשיך גם אחרי שהחלימה וחזרה לביתה. "היא היתה מתקשרת לאחל לי מזל טוב ביום ההולדת והגיעה אלי במיוחד כדי להזמין אותי לחתונה שלה. כמובן שהלכתי", מספרת בן שלמה.
לאורך השנים המשיכה קוצ'וק־וויס להגיע לביקורות במכון ההמטולוגי.
"באחת הפגישות האלה פה במכון סיון סיפרה לי שהיא בהריון ואז פנתה אליי בבקשה יוצאת דופן ואמרה לי: 'את הצלת לי את החיים בואי תולידי חיים', וביקשה שאלווה אותה בחדר הלידה. התרגשתי מאוד והיה לי ברור שאעשה את זה. ליוויתי אותה בלידה וזה היה מאוד מרגש ועוצמתי. להיות אחות זה מקצוע מאוד מספק, ועם כל הקושי שאנחנו רואים – בזכות מטופלים כמו סיון, אני יודעת שבחרתי במקצוע הנכון, מטופלים שגורמים לי להרגיש שאני כל כך אוהבת את העבודה שלי, שאני משנה חיים, מקלה במשהו ברגעים המורכבים של החיים. להיות אחות זה מקצוע משנה חיים, תרתי משמע".