בבוקר השבת השחורה היה מנהל המרכז הרפואי קפלן וביה"ח הרצפלד מקבוצת כללית, פרופ' טריף בדר, בביתו ביישוב חורפיש בצפון. כשראה שהאזעקות נמשכות ללא הפסקה, התניע את הרכב והגיע במהירות אל העיר רחובות.
פרופ' בדר (56), נשוי ואב לשלושה ילדים, מכיר היטב את המערכת הביטחונית. הוא כיהן במגוון תפקידים בכירים במערך הרפואה בצה"ל, החל מרופא גדודי בגולני, ועד לתפקידו האחרון כקצין הרפואה הראשי, בדרגת תת-אלוף. בשנתיים וחצי האחרונות הוא מנהל את המרכז הרפואי קפלן.
ספר איך עבר עליך ה-7 באוקטובר ואיך עברתם משגרה לחירום.
"אני מכיר היטב את נושא המעבר משגרה לחירום. שום דבר לא הכין את אזרחי מדינת ישראל ואותנו למה שקרה באותו היום. זה תפס אותי בבית בגליל, בתוך רבע שעה הבנתי שהפעם מדובר במשהו שונה והתחילו להגיע אליי טלפונים. בנוהל הרגיל התחלתי להתארגן, כי הבנתי שיכול להיות שאצטרך לנסוע דרומה לבית החולים".
הבניין החדש מכפיל את כמות המיטות הממוגנות בבית החולים
"במרכז הרפואי יש נוהל מסודר של מעבר משגרה לחירום. במצב כזה אנחנו עוברים ל'הכי מוגן שיש'. מייד התחלתי לדבר עם בעלי התפקידים בבית החולים, עם הכונן הרפואי, הסיעוד ובעלי תפקידים אחרים. במסגרת המעבר שלנו פונו הקומות העליונות של שני הבניינים. צופפנו מחלקות קיימות והורדנו לשם את הקומות העליונות. כך למעשה עשינו לארבע המחלקות של בנייני אשפוז א' ו-ב', וסיימנו את ההעברה עד שעות הצהרים, גם בביה"ח הרצפלד שבגדרה".
ומה עשיתם אחרי שהמטופלים עברו למרחבים המוגנים?
"מהר מאוד הבנתי שאנחנו מדברים על משהו אחר. הפעלתי את צוות אר"ן (אירוע רב נפגעים), הקפצנו אנשים מהבית - כירורגים, אורתופדים, מרדימים, רופאי מיון ועוד. במקביל הקפצנו גם את צוות המחלקות הפנימיות. הסיבה לכך היא שכשמצמצמים שתי מחלקות פנימיות יחד, אז צריכים להגביר את מספר השחרורים באותו היום".
מה השלבים הנוספים שעשיתם?
"כבר באותו היום מתגבשת ההבנה שאנחנו יכולים לפעול להקדמת פתיחתו של בניין האשפוז החדש שלנו בקפלן, שעתיד היה להיפתח רק בסוף השנה. בניין האשפוז החדש כולל שלושה חדרי צנתורים ממוגנים, מתקדמים ומצוידים בטכנולוגיה החדשנית ביותר, לצד הגדלה משמעותית של מיטות האשפוז הממוגנות שלנו גם במערך הלב וגם במחלקות הפנימיות בבניין זה. הבנו שמדובר בצורך השעה, ועשינו כל מה שצריך כדי שזה יקרה".
בשבוע הראשון למלחמה, מספר פרופ' בדר, המשיכו להגיע פצועים אל המרכז הרפואי קפלן. בסך הכל, מאז אותה שבת שחורה טופלו תחת ניהולו של פרופ' בדר מעל 700 פצועים כתוצאה מהמלחמה. מלבד פצועי המלחמה, המרכזים הרפואיים קפלן והרצפלד המשיכו כמובן גם בטיפולי השגרה, מה שמן הסתם מעמיס עוד יותר על המערכת במצב חירום.
"בשבוע הראשון של המלחמה הייתה ירידה בכמות האנשים שהגיעו לטיפולי שגרה", מספר פרופ' בדר. "אם למישהו כאב קצת הראש אז הוא התאפק ולא בהכרח הגיע לבית החולים וכך גם מישהו עם כאבי גב. הייתה ירידה בכמות המקרים השגרתיים שרואים באופן כללי - כמעט 50 אחוז פחות. אחר כך חזרנו לשגרה. מאז ה-7 באוקטובר אנחנו ערוכים לפצועים שמגיעים מדי פעם ונותנים מענה גם לאזרחים שזקוקים לטיפולי שגרה".
צמצמתם פעילויות לא דחופות בבית החולים?
"בשלב הראשון צמצמנו פעילות אמבולטורית וניתוחים מתוכננים, שכעת חזרו לשגרה, אבל חשוב מכך, לצד זאת עמלנו על הקדמת פתיחתו של הבניין החדש. פתיחתו של בניין האשפוז החדש לפני כחודש אפשר לנו בתחומים מסוימים, דוגמת קרדיולוגיה ורפואה פנימית, מתן טיפול רפואי במרחבים ממוגנים לביטחונם של העובדים ושל המטופלים כאחד".
אילו מקרים נחרטו בזיכרונך מכל הפצועים שראית כתוצאה מהמלחמה?
"הגיע אלינו קצין גולני שנפצע בקרב וסבל מרסיסים ברגליים ושבר ביד. הוא היה צריך לעבור סדרה של ניתוחים אורתופדים ופלסטיים. המשפחה גרה ברמת גן והגיעה לכאן. הוא קיבל אצלנו טיפול מעולה, גם רפואית וגם מבחינת המעטפת. המשפחה, יחד איתו, החליטה שהוא ימשיך להיות מטופל אצלנו. הם זכו לטיפול מקצועי, טיפלנו ודאגנו להם במשך יותר מחודש.
"מקרה נוסף שזכור לי היטב: בחור שהגיע משדרות לאחר שנפגע באירוע של ה-7 באוקטובר. הוא השתחרר לפני כשלושה שבועות. במשך כל הזמן הזה הוא היה עם אבא שלו כאן. אבא שלו פשוט לא עזב אותו, היה כל הזמן כאן כולל ניתוחים, ניתוחים פלסטיים והשתלות למיניהם. כשאתה רואה אותו יוצא עם חיוך ומחבק את הצוותים זה מרגש מאוד. כל מקרה כזה הוא עולם ומלואו".
תמיכה גם לעובדים
במלחמה הזאת לא נפגעו רק האזרחים בדרום או החיילים, אלא גם עובדי מערכת הבריאות עצמם. המראות שהם נתקלו בהם היו קשים מנשוא, והם לא היו יכולים להישאר אדישים אליהם. "לצערי הגיעו אלינו גם אנשים ללא רוח חיים", אומר פרופ' בדר. "נכון שבמקרה כזה לא צריך לטפל בהם, אבל עדיין הצוותים צריכים לזהות אותם וזה חלק מהטיפול. במצב כזה אתה צריך להתייחס גם לצוותים עצמם שחוו מראות קשים ולא רק למשפחות של הנפטרים".
כיצד אתם נותנים תמיכה לעובדים שלכם?
"העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים שלנו מטפלים לא רק במשפחות ובמטופלים, אלא גם במטפלים שראו מראות ושמעו דברים קשים. יש הרבה אנשים שהאירוע נגע בהם באופן אישי. עשינו פינת הנופלים בתוך בית החולים שהיא מוקדשת לאותם עובדי בית החולים שאחד מקרובי המשפחה שלהם נפל ב-7 באוקטובר. הפינה הולכת וגדלה לצערי הרב, כי יש קרובי משפחה שמתווספים.
פרופ' בדר מסכם עם מסר אופטימי: "העוצמה האמיתית של המקום הזה היא המטפלים שנמצאים כאן. גם התהליך משגרה לחירום וגם הטיפול האישי שהמטופלים זכו לו מעורר גאווה. במהלך התקופה הזאת פתחנו את בניין האשפוז החדש, קיבלנו טופס 4 יומיים לפני המלחמה. מצד אחד יש מוכנות לחירום ומצד שני התארגנו לפתיחת בניין חדש, היה צורך לסדר את הבניין ולהכין את הציוד והמטופלים. לשמחתי העברנו את כל המחלקות בצורה טובה ויעילה והמטופלים זכו לעבור לאכסניה טובה ומסודרת".
איתכם גם במלחמה
העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים שלנו מטפלים גם במטפלים שראו מראות ושמעו דברים קשים. עשינו פינת הנופלים בתוך בית החולים שהיא מוקדשת לאותם עובדי בית החולים שאחד מקרובי המשפחה שלהם נפל ב-7 באוקטובר. הפינה הולכת וגדלה לצערי הרב.
בשיתוף המרכז הרפואי קפלן
