יום שבת ה- 7.10 היה עבורי יום מטלטל", נזכרת דנה פורטל, מנהלת הסיעוד של מרכז בריאות הילד של כללית בנס ציונה ואמא לשלוש בנות. "המשפחה שלי היא משפחה דתית וכולנו התכוננו ליום שמח וחגיגי של שמחת תורה בחיק המשפחה. האזעקות בשעה 6:30 בבוקר פגשה אותנו , כמו גם את כל המדינה, בהפתעה גמורה. מכיוון שאנחנו לא פותחים טלפונים בשבת היינו קצת מנותקים מהאירועים ולא ממש הבנו את גודל האירוע. אבא שלי, שהתארח אצלנו, החליט שהוא בכל זאת פותח את הנייד כדי להבין מה קרה. ואז, בשנייה אחת הוא חזר אחורה בזמן לתקופת שירותו הצבאי במלחמת יום כיפור ולתחושת חוסר האונים והאובדן. זאת היתה תחושה קשה עבורו ועבור כולנו".
"בעלי, שהוא איש צבא קבע, החליט שהוא בכל זאת הולך לבית הכנסת לתפילת החג", היא מוסיפה. "שם הוא שמע כל מיני סיפורים ושמועות על מה שקורה בעוטף משאר המתפללים. חצי שעה לאחר מכן הוא כבר קיבל טלפון מהחמ"ל בבסיס שלו, עלה על מדים ונעלם לזמן לא ידוע. העובדה שבעלי לבש מדים זה דבר שיגרתי עבורנו כי זו העבודה שלו, אבל העובדה שהוא נסע לבסיס בחג היתה שוק של ממש. ואכן, השבועות הראשונים היו קשים ומאתגרים עבור כולנו. ברמה הלאומית היינו במעין הלם כמו כל המדינה ולתחושות האלה הצטרף גם הפן האישי של דאגות לאבא והשאלות - מה הוא הולך לעשות ומתי נראה אותו".
להיות אחות זה להיות שם עבור אחרים
"להיות אחות עבורי זה לעבוד בשגרה וגם בחירום ולתת שירות איכותי ומקצועי למטופלים שלנו בקהילה ולכן, למרות החשש והפחד היה צורך לחזור למציאות ולמרפאה. אספתי את עצמי, שידרתי לבנות חוסן ויצאתי לעבודה ממש כמו בתקופת הקורונה. ואז הגיעה ההודעה שזקוקים לאחות מתנדבת לטובת לליווי אלה השבים ארצה משבי החמאס".
התנדבות שהיא שליחות
"כששמענו שהחטופים אמורים לחזור הביתה התארגנו לתת להם מעטפת טיפולית הוליסטית ואחות ייעודית שתהיה case manager שלהם" מצטרפת לשיחה חתונה אנוכשוילי, מנהלת הסיעוד במחוז מרכז של כללית. "לשם כך בחרנו מספר אחיות בפריסה מחוזית על מנת להיות מסוגלים לתת מענה בכל ישוב. יחד עם גורמי המקצוע של הצבא והמדינה התחלנו להכין מערך תמיכה רפואי ונפשי כוללני, אותו נפעיל ברגע האמת. דנה שהיא אחות מקצועית עם נשמה ענקית התנדבה למשימה החשובה ללא כל היסוס. כל האחיות שנבחרו למשימה קיבלו הכנה מקיפה וכלים להתמודדות עם המצב המורכב של השבים, שעברו חוויה קשה מאין כמוה".
"הסיפורים של החטופים והמשפחות נגעו לי ללב וכשחיפשו מתנדבת לא היססתי לרגע", אומרת דנה. "בבית היתה התרגשות גדולה והבנות מיד אמרו- מה אמא את הולכת לפגוש אותן ולטפל בהן? הן ידעו מהתקשורת במי מדובר וממש פירגנו. העובדה שגם אמא כאחות וגם אבא בצבא תורמים ומגויסים למאמץ המלחמתי בהחלט גרמה להן תחושת גאווה. גם אני הרגשתי שבאיזשהו מקום כולנו עושים היסטוריה וכאחות זה נתן לי סיפוק רב ותחושת משמעות".
לדבריה, היום המרגש מכל היה יום המפגש עם החטופות. "פחדתי שאראה אותן וכל הזמן אבכה ואקח ללב את הסיפורים. המפגש אכן היה מרגש והקשר בינינו הוא חזק ומשמעותי עד היום. החטופות מקבלות מעטפת רב מקצועית בכל תחומי החיים וגם אני בתחום שלי משמשת עבורן כגורם מתווך שדואג לכל צורך שלהן. אני דואגת להן בכל מה שצריך החל מתיאום בדיקות, תאום מפגשים מול גורמים רפואיים ופרא רפואיים כגון הרופא והדיאטנית, הבאת מרשמים, תרופות, שחזור פנקס חיסונים ועוד. אני מנסה להקל עליהן בכל הקשור לתהליכים שונים לניהול בריאותן. אפילו דאגתי להביא עבורן ניידת לרפואת שיניים עם רופאת שיניים אישית, סייעת שיניים וציוד מלא עד הבית. כל מערך השירותים של כללית מתגייס לעזרה ונענים לכל בקשה" .
אחות, חברה ואוזן קשבת
"עם הזמן הקשר בינינו התחזק", היא מחייכת בחום. "וכיום, מעבר לתפקיד שלי כאחות אני מרגישה גם כסוג של חברה ואוזן קשבת. האירועים שהן עברו קשים מנשוא, התמודדות היא יומיומית והסיפור עדיין לא נגמר כי יש להן עדיין קרובי משפחה וחברים שנמצאים עדיין בשבי החמאס. הקשר האישי איתן ממלא אותי בכוחות, נותן לי סיפוק אושר ובעיקר גאווה שאני יכולה להיות שם עבורן בזמנים הקשים. אני מתפללת יחד איתן לסגירת מעגל ולשובם של כל הקרובים החטופים בריאים ושלמים"
"המעטפת הרפואית והטיפולית שניתנת למשפחות החטופים והשבים היא חלק מהעשייה של כללית והתגייסותה למאמץ הטיפול והסיוע לעורף", אומרת פטריסיה צימרמן מנהלת מחוז מרכז בכללית. "ההבנה שמדובר במצב חירום לאומי חילחלה מהר מאד לשטח והצוותים שלנו התגייסו כדי לעמוד בחזית העורף ולהמשיך להעניק למטופלים שלנו שירות רפואי, מקצועי, איכותי ומיטבי. זו המחויבות שלנו לקהילה ונמשיך לעשות זאת גם בעתיד".
בשיתוף כללית מחוז מרכז
