סערת הקורונה לא פסחה על המרכז הרפואי 'קפלן' ברחובות, והגיעה בשיאה גם לשמועה שנפוצה וגובתה ב"כתבה" מזויפת על חולה קורונה שלכאורה אושפז ועוצר שהוטל על בית אלעזרי. דובר 'קפלן', אופיר לוי, שנמצא בעין הסערה, מגיב היום על הדברים, מנסה לעשות סדר וגם לתת זווית אחרת על הדברים:
אני זוכר שבילדותי אמא שלי זכרה לברכה אמרה לי משפט פולני שחוק ש'כל איום אפשר להפוך להזדמנות' מבלי להסביר את משמעותו. ההיסטריה העולמית סביב נגיף הקורונה, או בשמו החדש 'קוביד 19', לא פסחה על מדינתנו הקטנה. יש שיגידו כי לנו הישראלים מנגנון הפעלה אוטומטי כמעט של התמודדות והתגברות על איומים מבחוץ. מלחמות, פיגועים, משבר הגרעין, מיתון כלכלי עולמי, מזג אויר, משבר המים, שפעת חזירים, מה לא. אלה ואחרים מעצימים כל פעם מחדש את יכולתנו כעם, כמדינה, כישות חברתית, להתחזק באופן קיבוצי, כמעט הרמוני, ולהתעצם ממנו – עד להתמודדות עם המשבר הבא.
2 צפייה בגלריה
אופיר לוי
אופיר לוי
אופיר לוי
(צילום: פרטי)
אם כך, בואו ננסה להבין למה אמא שלי התכוונה, כי אין לי לצערי את מי לשאול, כשדיברה על איום מול מול הזדמנויות שנוצרות כתוצאה מהאיום.
להזכירכם, תוך כדי תקווה חרישית כי נגיף הקורונה לא יגיע לישראל, יש שיתקנו אותי מיד – טרם הגיע. וגם מי שבטוח "יודע את התשובה" אם הנגיף טרם הגיע או לא הגיע – קחו את דבריו בספק רב, כי גם הוא לא יודע. ויודעים מה? אם תביטו סביב, תוכלו ביום בהיר עם התאורה הנכונה אפילו לראות את ההזדמנויות והחוזקות החברתיות שלנו כמדינה מאוימת תמידית שייצר הנגיף הזה בעל כורחו.
ראשונה, קיבלנו משרד בריאות מתפקד כיחידת חילוץ מובחרת. העיתונות אוהבת בזמן שגרה להתנגח במשרד הזה, ולא תמיד בצדק. הזקנה במסדרון, מצוקת המחלקות הפנימיות, מחסור ברופאים ואחיות, מחסור בחיסונים נגד שפעת למי שעדיין זוכר את קיומה, אין צורך להמשיך. חלק מהטענות נכונות וחלקן מוגזמות.
מאז נחת חשש הקורונה בנתב"ג עם הטיסות הראשונות מסין נטל משרד הבריאות אחריות מכובדת וחסרת פשרות כשלעיתים היא נאלצת לגשש באפלה של נתונים שגויים ומוגזמים, פייק ניוז, פאניקה ובהלה. כמי שחי במסגרת תפקידו את מערכת הבריאות 24/7 אני מרגיש שזוהי שעתה הטובה של מערכת הבריאות הישראלית. היא מתדרכת את קופות החולים ובתי החולים באון ליין, מכינה רופאים בשטח לכל תרחיש אפשרי הן בטיפול רפואי והן בהסברה לכל תרחיש שלא יהיה, היא מאווררת את הציוד הרפואי למקרה הצורך, אפילו שולחת מסרון לכל תייר או אזרח ישראלי שנוחת מסין בנתב"ג לפעול על פי הנחיות מפורטות של המשרד.
חלק גדול מזה לא היה בנובמבר 2002 עת נחת נגיף הסארס בישראל. מערכות הדיווח וקליטת המידע הדיגיטליים התקדמו מאז שנות אור, לטוב ולרע, ומשרד הבריאות יודע לשלוט בהן היטב. וניכר שאף אם לא ינחת נגיף קורונה אחד בישראל, האזרחים הרוויחו בפועל מערכת בריאות פועמת שיודעת להתמודד עם חרדה ציבורית, אף אם מוגזמת לעיתים.
שניה, השפעת הנגיף על השוק הישראלי. נכון, הנפגעת הראשונה באופן לא הגון בעליל היא בירה 'קורונה', ורק בשל העובדה שהנגיף נראה תחת מיקרוסקופ כמו כתר, כמשמעותה של המילה קורונה בלטינית. מעבר לקוריוז הזה, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הורה לאנשיו לבחון את השפעות התפשטות הנגיף.
במקביל, עלו ידיעות רבות על ירידה בהזמנות מוצרים מחו"ל, בעיקר כשמדובר באתרים שמקורם בסין, מחשש לעיכובים באספקה או סתם הרגשה לא מבוססת כי יש עליהם שאריות מהנגיף. אינני כלכלן במקצועי, אבל להרגשתי השוק המקומי על מוצריו יכול להתחזק במכירות של תוצרת ישראלית על חשבון יבוא מוצרים באינטרנט. אני בטוח שכמוני נאלצים הורים רבים לשוב ולכתת רגליהם לחנויות מעצבי בגדים (ישראלים) בקניונים עם ילדיהם המתבגרים, שעד עידן הקורונה ישבו כמו זומבי מול המסך והזמינו כמעט הכול עם כרטיס האשראי של אבא.
2 צפייה בגלריה
בית החולים 'קפלן' והכתבה המזויפת
בית החולים 'קפלן' והכתבה המזויפת
בית החולים 'קפלן' והכתבה המזויפת
(צילום: אבי מועלם, צילום מסך)
שלישית, חידוד היכולת שלנו האזרחים להתמודד עם 'פייק ניוז'.לאחרונה קיבלתי עשרות פניות במקביל מכתבים ואזרחים ואפילו רופאים בכירים על ידיעה מרעישה שפורסמה לכאורה שנתגלה בביה״ח מקרה ראשון של קורונה בישראל. בדיקה מהירה העלתה כי הידיעה לא פורסמה כלל וכי למישהו (או מישהי או מישהם) יש על המחשב האישי תוכנת פוטו שופ וברוב שעמומו החליט לשלוח בוואטסאפים הודעות בערים שונות שנועדו לייצר בהלה מיותרת בציבור, כאילו שחסרות לנו בעיות קיומיות אמיתיות.
הודעות הרגעה מידיות יצאו בהתאם הן ע"י משרד הבריאות והן ע"י בתי החולים המעורבים. והציבור כבר יודע להתנהג בהתאם. הוא חשדן יותר לפרסומים מסוג זה. שואל. מתחקר. מצליב מידע. הוא מאמן את שריר ההתמצאות במרחב בחוכמה רבה. יותר מאשר במקרים קודמים שבהם נוצרה פאניקה מיותרת, חלקם במהלך מערכה ביטחונית. זהו מנגנון חשוב לכל תרחיש עתידי שנאלץ להתמודד אתו כחברה המשתכללת כל הזמן במידיות העברת המסרים.
רביעית, קורונה והשפעתה על מערכת הבחירות הקרבה ובאה. מי כאן זוכר כל כך הרבה התבטאויות של אנשי ממשל ופוליטיקה, בכירים וזוטרים, בהקשר של בריאות הציבור כמו בתקופה האחרונה? כולם מתבטאים, כולם מתייחסים בכובד ראש, כולם מדברים בנושא בריאות, שלצערנו כמעט ולא עולה על מצעי הבחירות ודפי המסרים שלהם, בדרך לקלפי. אין ספק שאיום הקורונה שבועות ספורים לפני הבחירות מציב על סדר היום הציבורי את תחום הבריאות שכם אל שכם עם נושאי הביטחון והכלכלה.
הזדמנות חמישית ואחרונה, ואולי החשובה שבהן, החברה הישראלית מתלכדת ללא הבדלי דת, צבע ומין. חרדים וחילוניים, יהודים וערבים, עולים וותיקים, צעירים, הורים לילדים וקשישים, כולם בהאזנה מלאה למתרחש בעולם עם תדר אחד פתוח תמיד להתגוננות והמוכנות של מערכת הבריאות בישראל. ׳עוצמתנו באחדותנו' היא סיסמה שקיבלה "בזכות" נגיף הקורונה משמעות חדשה ועדכנית. כעת רק נשאר לקוות שלא יגיע בעצמו. או אז האיום יתרחק וייעלם וההזדמנויות יישארו ויתעצמו.
פורסם לראשונה: 09:39, 20.02.20