לאחרונה נחשפו עדויות באתר "המקום הכי חם בגיהנום" ממרכז גמילה בשם רטורנו הנמצא בגבעת שמש.
המרכז כולל קהילת בוגרים, קהילת נוער ואשפוזית.
הוא נותן מענה בעיקר למגזר הדתי ומקיימים שם אורח חיים דתי כחלק מתנאי הקבלה.
עם זאת, לאור אחוזי ההצלחה הגבוהים והשם הטוב שנוצר למקום, גם נערים שמסגלים לעצמם אורח חיים מסורתי שוהים שם ומפיקים תועלת.
עו"ד שגיא זני, שמייצג במשך שנים רבות קטינים בעבירות סמים, מין, אלימות, רכוש ועוד, מצר על המצב הקיים במוסדות הטיפול בנוער בסיכון, אך מציע פתרונות אפשריים ליישום.
"הייתי בהלם מהכתבה, היא לא זכתה למספיק הד תקשורתי וזה חמור ביותר", אמר עו"ד זני.
"קהילת הבוגרים נמצאת במצוקה. מוסד ששיקם כל כך הרבה נפגעי סמים ואלכוהול נמצא במצב של חורבן".
מה הכי מפריע לך בעניין?
"מתוארים אי סדרים בהעברת השרביט ממשרד הרווחה, במנגנון קבלת החניכים לקהילת הבוגרים ולקהילת הנוער, קיימים אי סדרים בהליך הסינון- מי מתאים ומי לא מתאים, תנאי מחייה עלובים, גם למטופלים וגם לסגל.
קושי של המדריכים להתמיד בעבודה מבחינת השכר, תנאי המחייה, והעובדה שמדריכים הם מכורים לשעבר, מה שמטשטש את הגבולות.
התמודדות עם מצבי אלימות קיצוניים ולחץ.
בתקופת הקורונה היו סגורים שם בקפסולות עשרות ימים בלי לצאת הביתה, מה שגרם להתפוררות האיזון העדין בין מכור לשעבר לבין מדריך בעל אחריות וכל מה שמשתמע מכך".
מהניסיון שלך, כיצד יש להתנהל שם?
"מדברים על עבודה מסביב לשעון, שיטות ענישה קיצונית של בידוד והשפלה.
כבר ציינתי בעבר כי עבור נערים עם תיקים פליליים שמגיעים לשם כחלופות מעצר, שיטות אלה הן לא הפתרון.
לעיתים זה שובר אותם וגורם לאחוזי נשירה גבוהים.
כשמנסים לבדוק עלות מול תועלת, צריך לבדוק את רף הענישה ולוותר על ענישה משפילה שעלולה להביא לנשירה מיותרת".
המצב עגום- אבל יש הצעה לפתרונות
עו"ד שגיא זני מציע פתרונות משולבים של משרד הרווחה ומשרד המשפטים.
תקצוב המוסדות ומתן כספים, בדגש על מקומות לבני נוער המנסים לעבור תהליך של גמילה מהתמכרויות שונות: "צריכים מעטפת חינוכית מלאה ובית ספר ברמה גבוהה של 12 שנות לימוד, כמו שקיים בנירים. מקום בו תהיה מערכת חינוכית עם יישום קוד חינוך מפוקח, פיקוח שיכול לעודד שקיפות גם כלפי עורכי דין".
מה המצב כיום בגזרת עורכי הדין?
"כיום המוסדות האלה לא שקופים כלפי עורכי דין.
להשיג איש צוות לבדוק מצוקה של לקוח, זה דבר שאני מתקשה בו.
לא מוסרים פרטים. לא מאפשרים להגיע בקלות וכך נוצר מצב שלפעמים בית משפט שולח לחלופת מעצר למוסדות כמו מלכישוע או נירים או רטורנו והקשר עם עורכי הדין הוא קשה ביותר. חלק מהשקיפות והפיקוח של משרד הרווחה ומשרד המשפטים צריך להיות קשר רציף וחובת דיווח לעורכי דין פרטיים או לסנגוריה הציבורית. ביקור רציף וקבוע של סנגורים מהסנגוריה הציבורית".
עוד אומר עו"ד זני: "בתחום ההתמכרויות עושים עבודה מצוינת, אבל בתחום החינוך ובתחום הנגשת העולם המשפטי לאותם הנערים, ששרויים במצב הזה ולא מבינים את זכויותיהם, צריכים להשתפר".
מהכתבה עולה כי בשל הענישה וקוד ההתנהגות הנוקשה, קשה לקטינים להתמיד במקומות כאלה והם נושרים.
"אם לא יהיה פיקוח על הענישה הקשה והלא מידתית לקטינים, שגם כך באו כאשר יש להם קושי עם מסגרות, ימשיכו לנשור ואותו נוער ימשיך לסבול מהתמכרות לסמים", הוסיף עו"ד זני.
מה עצתך לסיכום?
"הקשיים והמחדלים שהובילו למצב של רטורנו לא מפתיעים.
התקציבים לא גבוהים, המדריכים לא מיומנים, שיטות הענישה נוקשות מדי, יש אטימות מסוימת של משרד הרווחה, קשיים בהליך הסינון.
הפתרון צריך להיות בקהילה, כי אין מספיק מוסדות והמוסדות הקיימים לא נותנים את המענה המספק לחלופת מעצר לבני נוער הסובלים מהתמכרויות".
