ספר לי על עצמך.
אני הילד הרביעי, הקטן, במשפחת חיים-בר ורשלה (רחל) ינקוביץ'. נולדתי בעיר פלוישטי ברומניה בשנת 1935. המדינות הגדולות התארגנו למלחמת העולם השנייה וגם רומניה מצאה עצמה לגוש המתארגן עם המנהיג הגרמני היטלר, ולא רצתה לקחת חלק לוחם במלחמת העולם הגדולה, השנייה העתידה לבוא. לכן למעשה גדלתי מלידתי במצב של מלחמת עולם. את אבי גייסו לצבא הרומני והמשפחה של אימי וילדיה נכנסו למשטר של שונאי יהודים וגם בשנות המלחמה ממש. סבלתי מהאנטישמים שונאי היהודים שאמרו כל הזמן סביבי שהיהודים יצרו את המלחמה הקשה ולכן צריכים להרוג את היהודים.
האם כתיבה תמיד הייתה חלק מחייך?
הכתיבה באה אליי רק לאחר כל הסבל של המלחמה וכל טלטלות המלחמה והפרידה מאבי ואימי ואחיי ואחותי. כאשר קמה מדינת ישראל וכל אחד מבני המשפחה עלינו ארצה, כל אחד באונייה "שלו", במהלך של עוד שש שנים, התחלנו למצוא אחד-אחת את אבא ממחנה הכפייה, אימא מעבודות הכפייה והאחים ואחות בקיבוצים בישראל. התחברנו בעיר עולים, אשקלון, בישראל. כאן התחלתי לאהוב לכתוב, לחבר שירים, לכתוב "הצגות"-ילדות ונעורים ומחזות למבוגרים.
האם תמיד דמיינת שתכתוב ספר על עצמך?
בגיל 22 כתבתי את "אמנון ותמר" מחזה תנ"כי ב-5 מערכות, ובחרוזים, ופרסמתי אותו כשאני בגיל 80 שנה. אז ידעתי שהגעתי לגיל שעליי לכתוב את כל אשר זכרתי מילדותי ונעוריי ולהוציא מזיכרונות חיי וחיי משפחתי שהלכה לאיבוד, את הסבל, הכאב והאהבה, תוך מצוקות חייה של משפחה מוכת מלחמה גדולה שאבדה, חזרה ונפגשה בערוב ימייה. למצוא מנוח גם לאחר 5 מלחמות שלחמנו נגד אויבי המדינה, עם תקומת מדינת ישראל והשגנו את עוצמת הקוממיות של המדינה הציונית, המילה "ציוני" שספגנו על גבינו בכל מכת מקל ואגרוף שהיכו בי ובאחיי.
בילדותי כתבתי שירים שיצאו מתוך הלב. אחר כך קידמתי עצמי בכתיבת תסריטים, אך רק אחד מהם הופק לסרט קצר ורק שני ספרים זכו לצאת לאור על תולדות העיר אשקלון ועל ההיסטוריה ארוכת השנים שלה. כעת לאחר שלושה ספרים, אני ממשיך לכתוב ושואף להפיק ספר חצי דמיוני שיעסוק בעוצמת מדינת היהודים בעולם קשה ומחייב עליונות מתמדת.
האם כל הקטעים שבספר לקוחים מהמציאות?
הספר אודות משפחתי הקרוי "ילד קטן - מלחמה גדולה" כל כולו אמת, והכתוב בו נלקח מהמציאות.
האם היה חלק בו נהנית יותר לכתוב? או להפך?
כן, החלק הראשון - הילדות - קטעים שכתבתי והדמעות הרטיבו את עיניי. ולקראת סוף הספר, כאשר דמויות הורי ואחיי ואחותי וסבתי חזרו אליי, ויחד איתם גם הדמעות חזרו.
האם נתקלת באתגרים/ קשיים במהלך הכתיבה?
כן. תוך כדי כתיבה גיליתי כי בעצם נולדתי במשפחה "של פעם!!!" אך הרוסה. בילדותי היינו בעוני נוראי. הכול נהרס וכבר בכיתה א' אלפי הפצצות נפלו עלינו מדי יום והרסו גם את בית הספר, ורק בגיל 13 התחלתי את כיתה א'. כל יום עד אז, עבר עליי האתגר היומי, להישאר בחיים, למצוא אוכל, להשיג בגדים, למצוא שוב את אחיי ואת הוריי, אחד אחד. אתגרי כתיבה ידעתי כאשר התחלתי לשלוח מחזות לתיאטראות, לאולפני סרטים וקיבלתי רק תשובות שליליות.
מה המסר שלך לקוראים?
לא להביט סביבך בייאוש, אלא רק בתחושת הצדק שיבוא. לחיות את ה-יש ולהתמודד כל יום מחדש. ככל שחסרים אברים בגופי, אני מרגיש שאני אדם שלם. ככל שעברנו פרקי אבדון וסבל – חיינו חיים של ממש, חיי שלמות. אשרינו.
האם נראה ספר נוסף פרי עטך?
כן. אני ממשיך לכתוב ואני כמעט בן 88. עוד ספר ועוד סרט אפיק ואולי גם מחזה יעלה על הבמה - כל אלה "מסתובבים" בראשי.
מראיינת: אלינור לוגסי
ילד קטן - מלחמה גדולה הוא רומן ביוגרפי מרגש, שלא ניתן להניח מהיד. הרומן מוביל אותנו במסע פתלתל ועם זאת חזק ומרגש. סיפור שראוי לספר, ועוד יותר ראוי לקרוא.
ילד קטן - מלחמה גדולה – עזרא ינוב
מוגש מטעם הוצאת צמרת
