השחקנית נעה אוחיון הרחובותית (23) מככבת בימים אלו בתפקיד הראשי בהפקה חדשה של "גודמן"- בית הספר למשחק, למחזה הטרגי היווני "אנטיגונה", מדובר בעיבוד עכשווי המושפע מעידן המדיה, תוך שימוש במצלמות, תקריבים וסאונד שתפקידם לספק מבט נוסף למתרחש על הבמה.
אנטיגונה בעיבוד בימתי עכשווי בהפקת בית הספר למשחק גודמן אנטיגונה בעיבוד בימתי עכשווי בהפקת בית הספר למשחק גודמן
אנטיגונה בעיבוד בימתי עכשווי בהפקת בית הספר למשחק גודמן
(צילום: רדי רובינשטיין)
סבה המנוח הופיע בהצגות וקאברטים בצרפת במהלך מלחמת העולם השנייה, כך שניתן לומר שחיידק המשחק הועבר אליה בתורשה. אוחיון החליטה לממש את התשוקה העזה לתיאטרון בכיתה ה', כאשר צפתה במחזה "אוליבר" מבית היוצר של "בימת הנוער" ברחובות. ההתלהבות הרבה מהמחזה ושחקניו הצעירים והמוכשרים גרמה לה להירשם בהמשך ל"בימת הנוער" ולבלות את מרבית שנות ילדותה שם והמרכז ברחובות הפך להיות ביתה השני.
"את מרבית שנות הילדות והנערות שלי העברתי ב"בימת הנוער". בימת הנוער בשבילי הייתה ממש בית והמקום הזה מייצג עבורי משהו סימבולי כי הפעם הראשונה והאחרונה שאבא שלי ראה אותי על הבמה הייתה בהצגה בהפקת בימת הנוער", מספרת אוחיון.
נעה אוחיון מתוך ההצגה צ'אט רום בהפקת בימת הנוער של רחובות נעה אוחיון מתוך ההצגה צ'אט רום בהפקת בימת הנוער של רחובות
נעה אוחיון מתוך ההצגה צ'אט רום בהפקת בימת הנוער של רחובות
(צילום: פרטי)
"נבחנתי בכל מיני בתי ספר למשחק מהרגע שהתקשרתי ל"גודמן" והתעניינתי בפרטים ענתה לי רכזת הסטודנטים עם קול שמשרה המון ביטחון, היא ענתה אחרת מכל בתי הספר. היא השרתה אווירה ביתית ומזמינה כשהגעתי לעשות את האודישנים הראשונים נחשפתי לאווירה המיוחדת ב"גודמן" אווירה ממש מקבלת, מאפשרת ונוחה. יש ב"גודמן" אווירה שמזכירה לי בית וכשנחשפתי לזה לראשונה הייתה לי תחושה שזה מקום בטוח לאומנות אז החלטתי ללכת על זה ולקוות שאתקבל ולמזלי התקבלתי".
בימים אלו מעלה "גודמן" הפקה חדשה למחזה הקלאסי "אנטיגונה". ההצגה מבוצעת בטקסט המתורגם המקורי אך התפאורה והתלבושות מושפעות מהעידן העכשווי. לתפקיד הראשי נבחרה אוחיון. לאוחיון סיפור חיים לא קל, גם היא בדומה לאנטיגונה, הדמות אותה היא מגלמת בימים אלה, חוותה בגיל צעיר ומקרוב מקרי מוות במשפחתה. בגיל 11 איבדה את נעה את אביה, ובגיל 16 את אחותה הגדולה.
"החזרות ל"אנטיגונה" התחילו בקיץ, התחלנו בהתחלה לנתח את המחזה ודיברנו עליו הרבה עם כפיר אזולאי הבמאי. החזרות היו ארוכות כי חילקנו את זמננו בין עוד הפקות. כפיר הבמאי לקח את ההצגה לעידן המודרני שלנו, זה היה אפשרי כי המחזה מאוד מאפשר זאת, הטקסט אומנם נכתב לפני 2,500 שנה אבל הנושא אנושי ורלוונטי גם להיום - כל ההתמקדות בשליטים, בחוק, חוק הטבע מול חוק האדם- מדובר בנושאים מאוד רלוונטיים המוכרים לנו גם כיום כך שלא היה קשה להביא את זה לעולם המודרני", אומרת אוחיון.
נעה אוחיון בתפקיד אנטיגונה בעיבוד בימתי עכשווי בהפקת בית הספר למשחק גודמן נעה אוחיון בתפקיד אנטיגונה בעיבוד בימתי עכשווי בהפקת בית הספר למשחק גודמן
נעה אוחיון בתפקיד אנטיגונה בעיבוד בימתי עכשווי בהפקת בית הספר למשחק גודמן
(צילום: רדי רובינשטיין)
בתהליך החזרות נדרשה אוחיון להתחבר לתוך המקומות האישיים והכואבים שלה. גם אוחיון, כמו אנטיגונה, איבדה את האנשים הקרובים לה. "אנטיגונה פועלת מתוך מקום של המתים, כלומר היא איבדה את רוב האנשים החשובים בחייה - אביה, אימה, האחים שלה. המשקל של מי שנשאר בחיים ומי שמת לא שווה -כלומר רוב האהובים שלה מתחת לאדמה ובעצם האדמה מאוד מושכת אותה ובמקביל היא גם מפחדת ממנה. בכל פעולה שהיא עושה היא מרגישה את העיניים של האהובים שלה מלמעלה מסתכלות עליה. אני מתחברת לזה מאוד באופן אישי כי איבדתי את אבי בגיל 11 ואת אחותי הבכורה כשהייתי בת 16 אז לצערי אני יכולה להתחבר למקום הזה של הליווי מלמעלה והקושי בלפעול בעולם שבו איבדת את האנשים שאתה אוהב. לאנטיגונה האובדן הזה גרם "לא לראות בעיניים" וללכת למשימת התאבדות. אני באופן אישי מאמינה שכאנשים קרובים אליך הולכים מהעולם הזה, חלק ממך הולך איתם ואנגטיגונה חוותה כל כך הרבה אובדן ובגיל כה צעיר, רק בת 16 אז גם השילוב של הגיל הצעיר וגם הזוועות שחוותה גורם לה לקושי להחליט איפה עדיף להיות בעולם של למעלה או של מטה".
"אני מקווה להמשיך לעבוד עם אנשים שלומדת מהם. יש לי חלום גם ליצור, לכתוב ולביים בעצמי ואני בהחלט רואה את עצמי משתלבת בתיאטראות הגדולים בארץ בעתיד. חו"ל תמיד עניין אותי, אבל אני לא יודעת לאן החיים יובילו אותי".