כבר ציינתי שאני ממש גרועה בלנוח. הגלים מתחזקים, אבל כולם גילו כבר שאני חזקה. אין לי כח להיות חזקה עוד פעם.
איך נונו שרה?
קול בראשי אומר "אפסה"
והקול השני אומר "יאללה סע"
סמטוחה שלמה ובבת אחת
זה קשה לי, אני רק בת אחת
(מתוך "אומייגאד", שאני מזדהה איתו יתר על המידה).
בכמעט חצי שנה האחרונה, בעצם, ממתי שפצחתי במבצע הזה שכרגע בא לי רק לקלל, יש בראשי שני קולות, כמו אצל נונו. ההוא שאומר לי לנוח כשאני עייפה, וההוא שלא מרשה. וזה קשה לי, אני רק בת אחת. ובסוף אני לבד, אומייגאד.
בערך מסוף השבוע האחרון, עם בוא ספטמבר של הלבבות, הרגשתי כמה אני חייבת לנוח כבר ואמן שאצליח לעזאזל. הדאון שמלווה בחוסר תקשורתיות - מצב שלא אופייני לי גם כשאני עמוק בחרא, לא הגיע סתם.
קראו גם:
בשבוע שעבר עברתי בדיקה גניקולוגית מהסוג הממש לא נעים. זה לא שיש סוג נעים, כן? אם פתאום יצוץ אחד, אשמח שתודיעו לי. בינתיים הבדיקות מסווגות ללא נעים, ממש לא נעים, וממש ממש לא נעים.
בכל אופן, תחשבו על הודעה שממש לא תרצו לקבל באמצע בדיקה כזאת, נגיד, תמונה של אחותך הקטנה עם ה-טבעת בווטסאפ המשפחתי.
אנוכי, שלא באמת יכולתי לזוז באותו רגע, לא ידעתי מה להרגיש. מצד אחד ממש שמחתי - בעלולה לעתיד ישן בעמידה מזה תקופה וייחלתי לשפוך עליו איזה דלי מים קרים, שיתעורר ויפסיק לבזבז את זמנה היקר (בניגוד אליי, היא כן שמה בפלאנר שלה להתרבות).
מצד שני, לחתן אחות קטנה זה לא פשוט, בטח כשאני עדיין לבד, במסע הקשוח הזה, עם קול בראש צורח עליי "את תישארי לבד, יאללה יאחתי, להתחיל לאסוף חתולים". כן, בראש שלי יש אוחצ'ה.
אז אמרנו עייפה שלא טובה בלנוח. כל פעם שאני מנסה, מגיע משהו אחר שצועק עליי. כלומר ממש ממש לא טובה בלנוח (שזה הכי הרבה בדרגות של בדיקות גניקולוגיות). נשבעת שאני מכריזה על פרישה בערך כל יומיים וזה עוד לא קרה. מישהו אי שם בעבר טפטף לי למוח שרק עבודה קשה תביא תוצאות. בפועל? כל האקסים שלי הגיעו כשלא חיפשתי.
ואם כבר קלישאות שמטפטפים למוח, עוד מלפני שיצאתי למבצע, ובעצם מאז שהזוגיות האחרונה הסתיימה (בראש השנה הקודם), זורקים עליי קלישאות שפשוט נמאס לי לשמוע.
אז עשיתי מצעד של הטופ 3, מהגרועה לממש ממש גרועה, בסולם בדיקות גניקולוגיות:
3. "תיהני מכל רגע עד שהוא יבוא".
חלאס. אני כבר לא מסוגלת ליהנות מכל רגע, גם אם אני נהנית מהדרך. נהניתי כל השנים האלה, תאמינו לי. כבר לא מושך אותי הליהנות מכל רגע הזה (תפרשו את זה איך שבא לכם, זה כנראה יהיה נכון). ובואו נשים את זה רגע על השולחן - גם כשאני כן נהנית מהדרך מדייט ששבש פה ודייט כנאפה שם, בין כל המצחיק, זה עדיין מתסכל.
2. "איך עוד לא חטפו אותך?"
נשבעת שזה נשמע לי תמיד כמו הביקורת שלי כלפי עצמי, שאני מנסה להשתיק. "יעלי את לא בררנית, את פשוט לא רוצה להתפשר". הרי אני לא נותנת לכל ברנש, לא משנה כמה אינטליגנציה או בלתיליגנציה רגשית יש לו, לחטוף אותי. גם ככה יש לי דרישות. ובסופו של יום, יש גרועים ממני שבזוגיות מאושרת ובריאה, וטובים ממני שתקועים איתי בסירת הפדאלים הזאת שעדיין לא ברור איך לא נתקעה באיזשהו קרחון וטבעה.
וליהלום שבכתר: 1. "יש לך אותך".
דיייי כבררר דייייייי. הלכתי לבד לבדיקה גניקולוגית מהסוג הממש לא נעים, כי יש לי אותי! אני יודעת להיות לבד, למלא את החיים שלי באחלה של כיף, אני יודעת שאני אש ותמרות עשן, אני יוצרת וכותבת ואני הכי אוסום בעולם, לא חסר לי חוץ מזה כלום, אבל די. יש דברים שפשוט נמאס לי לעשות לבד, לא משנה כמה עוצמתית אני. אני רוצה לחזור הביתה לחיבוק ולא רק מהחתולים, אני רוצה שמישהו ילבש איתי בגדים מגניבים, שיהיה לי למי לבכות כשאני חולה, שיהיה לי עם מי להמציא שפה פרטית מלאה בדיחות, שילך איתי לבדיקה ממש ממש לא נעימה אצל הגניקולוג, גם אם בסוף הבדיקה ייגזר עלינו שבועיים בלי סקס. יש לי אותי, זה אחלה, הבנו. אבל שבעתי, ועוד איך שבעתי. אני רוצה אותו.
טוב נראה לי שאני אשתה פה כוס מים קרים ואלטף איזה חתול.
מקווה שאצליח לנוח, ואמן שזו הישורת האחרונה.
